ואם תאמר שגם כאן, המשנה עוסקת במקרה שבו שיעור ארבע מתנות התערב בדיוק עם שיעור של מתנה אחת, ולכן הכהן בוודאי נתן מעט דם משני הקרבנות, אם כן, כיצד יסבירו את הסעיף במשנה האומר: רבי יהושע אמר לרבי אליעזר: לשיטתך, האם אין הכהן עובר על האיסור של: לא תוסיף? מניין יש כאן עבירה של: לא תוסיף? הרי בסופו של דבר הכהן נותן רק את שיעור מתנה אחת מן הקרבן הטעון מתנה אחת.

אלא, רבא אומר: רבי אליעזר וחכמים אינם חולקים לגבי מקרה של דם ממש שנתערב יחד. כאשר הם חולקים הרי זה לגבי מקרה של כוסות דם שהתערבבו, ולא ידוע איזה דם נמצא באיזו כוס. ההסבר לפי רבי אליעזר הוא שהוא סבור שרואים את הדם שלא ניתן כראוי כאילו היה מים, ולכן מותר להקריב את הדם; ואילו ההסבר לפי חכמים הוא שהם אינם סבורים שרואים את הדם שלא ניתן כראוי כאילו היה מים, ולפיכך יש לשפוך את כולו אל נקז עזרת המקדש.

הגמרא שואלת: וכי אינם חולקים לגבי דם שנתערב יחד? והרי שנינו בברייתא: רבי יהודה אמר: רבי אליעזר וחכמים לא נחלקו במקרה של דם חטאת שנתערב בדם עולה, שהתערובת תוקרב, או במקרה של דם שהיה ראוי להזאה שנתערב בדם של בהמה שרבעה אדם, או בהמה שנרבעה, שאין להקריבו. הברייתא ממשיכה: לגבי איזה מקרה נחלקו? לגבי דם של בהמה תמימה שנתערב בדם של בהמה בעלת מום, שרבי אליעזר אומר שיוקרב, בין במקרה של דם שנתערב יחד ובין במקרה של כוסות שנתערבו, וחכמים אומרים שלא יוקרב.

הגמרא משיבה: רבי יהודה, בהתאם לדעתו של רבי אליעזר, כלומר, כאשר רבי יהודה מלמד את דעתו של רבי אליעזר, הוא מלמד שהמחלוקת חלה הן במקרה של דם מעורב יחד והן במקרה של כוסות מעורבות, אך החכמים ששנו את המשנה סבורים שרבי אליעזר והחכמים נחלקים רק במקרה של כוסות מעורבות.

§ המשנה מלמדת שאם דם חטאת, שיש ליתנו מעל הקו האדום, נתערב בדם עולה, שיש ליתנו מתחת לקו, רבי אליעזר סבור שיינתן כולו מעל הקו האדום, ורואים את דם העולה שניתן שם כאילו הוא מים, ולאחר מכן הכהן ייתן את הדם מתחת לקו האדום. לעומת זאת, חכמים פוסקים שכל הדם יישפך לאמת הניקוז שבעזרת המקדש. על כך, אביי אומר: המשנה לימדה שלפי דעת חכמים הדם יישפך לאמה רק אם החלק הראשון של הדם של חטאת, כלומר, אותו דם שיש ליתנו מעל הקו האדום, ודם של עולה נתערבו.

אבל אם החלק האחרון של הדם של קורבן חטאת, כלומר, שארית הדם הנשפכת על יסוד המזבח (ראו ויקרא ד:כה), ודם של קורבן עולה התערבו, הכול מסכימים שמכיוון שהמקום של דם קורבן עולה, מתחת לקו האדום, הוא אותו המקום של השארית של דם קורבן חטאת, שכן שארית הדם של קורבן חטאת נשפכת על יסוד המזבח, הכהן יניח את כל הדם על דופן המזבח מתחת לקו האדום. רב יוסף אמר לאביי: כך אומר רב יהודה: המקומות אינם זהים, שכן השארית של הדם צריכה להינתן על הספסל, כלומר, על המשטח האופקי העליון של היסוד עצמו, ולא על דופן המזבח כפי שהוא במקרה של דם קורבן עולה.

הגמרא מציינת כי אמוראים של ארץ ישראל נחלקו באותו אופן כמו אביי ורב יוסף: וכן רבי שמעון בן לקיש אומר: המשנה לימדה שלפי דעת החכמים הדם יישפך אל היסוד רק אם החלק הראשון של הדם של חטאת ודם של עולה נתערבו. אבל אם החלק האחרון של הדם של חטאת ודם של עולה נתערבו, הכול מודים שמכיוון שמקום הדם של עולה הוא אותו מקום כמו מקום השיירים של דם החטאת, הכהן ייתן את כל הדם על דופן המזבח מתחת לחוט הסיקרא. רבי יוחנן אומר, ויש אומרים שהיה זה רבי אלעזר שאומר: מקרה זה של שיירי דם חטאת שנתערבו בדם עולה עדיין כלול במחלוקת בין רבי אליעזר לחכמים.

רב הונא בר יהודה מקשה מברייתא: הפסוק קובע לגבי בהמות בכור: "הם קודש" (במדבר יח:יז). ההדגשה של המונח "הם" באה ללמד שאפילו אם דמו של קרבן בכור התערב בדם של בעלי חיים אחרים המוקרבים, הדם יוקרב, שכן דמם של קרבנות בכור אינו בטל. מה, האם אין זה מתייחס אפילו למקרה של החלק האחרון של דם עולה ושל דם בכור שהתערבו, ומכאן שהכהן נותן את התערובת מתחת לקו האדום? ואם כן, אפשר ללמוד מן הברייתא הזאת שמקום דמו של עולה, שהוא גם מקום דמו של קרבן בכור, הוא אותו מקום כמו מקום השיריים של דם חטאת. הגמרא משיבה: לא, הברייתא מתייחסת לחלק הראשון של דם עולה ושל דם בכור.

הגמרא מעלה קושי: אבל אם כן, מה הברייתא הזאת מלמדת אותנו? האם היא מלמדת שדם הקרבנות העולים למזבח אינם מבטלים זה את זה? הלכה זוכבר נלמדת מן הפסוק: "ולקח מדם הפר ומדם השעיר" (ויקרא טז:יח), שממנו מובן שאף על פי שדם שני בעלי החיים נמצא באותו כלי, כל אחד מהם שומר על זהותו הנבדלת. הגמרא משיבה: זהו מחלוקת בין תנאים, שכן יש תנאהדורש הלכה זו מכאן, ויש תנאהדורש אותה משם.

רבא מעלה קושיה מתוך ברייתא הדנה בפסוק המתאר עולה: "ובני אהרן הכהנים יקריבו את הדם וזרקו את הדם" (ויקרא א:ה). האזכור השני והמיותר לכאורה של הדם מלמד שהוא עדיין נקרא דם עולה אפילו לאחר שהתערב בדם אחר, ולכן יש לזרוק אותו כהלכתו. מה פירוש הדבר כאשר