אַמָּה אֶל הַכָּתֵף״. וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״חָמֵשׁ אַמּוֹת״? מִשְּׂפַת מִזְבֵּחַ וּלְמַעְלָה.
אמות לצד האחד” (שמות 38:14), מה שמציין שגובה היריעות המקיפות את חצר המשכן היה חמש עשרה אמות. ומה פירוש הדבר כאשר הפסוק קובע: “והגובה חמש אמות” (שמות 27:18)? הכוונה היא לגובה היריעות מן הקצה העליון של המזבח ומעלה; היריעות המקיפות את החצר היו גבוהות מן המזבח בחמש אמות.
וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ״? מִשְּׂפַת סוֹבֵב וּלְמַעְלָה.
רבי יוסי ממשיך: ומה משמעות הדבר כאשר הפסוק אומר: "ועשית את המזבח…ושלוש אמות קומתו" (שמות כז:א)? משמעות הפסוק היא שהמזבח נמדד שלוש אמות משפת הסובב ומעלה.
וְרַבִּי יְהוּדָה, כִּי גְּמִיר גְּזֵירָה שָׁוָה – בְּרָחְבָּהּ הוּא דִּגְמִיר.
הגמרא שואלת: וכיצד רבי יהודה, הסבור שמזבח הנחושת שנבנה בימי משה היה למעשה בגובה שלוש אמות, מפרש את הגזירה השווה המבוססת על המילה "רבוע", שממנה הסיק רבי יוסי שגובה מזבח הנחושת היה עשר אמות? הגמרא משיבה: כאשר הוא לומד את הגזירה השווה, הוא לומד אותה ביחס לרוחב המזבח, ולא לגובהו. דבר זה מבוסס על הפסוק ביחזקאל (ראה נט ע"ב). בהתאם לכך, היא מלמדת שהמזבח שנבנה בימי משה היה עשר אמות על עשר אמות.
וּלְרַבִּי יְהוּדָה, הָא קָא מִיתְחֲזֵי כֹּהֵן! נְהִי דְּכֹהֵן מִיתְחֲזֵי; עֲבוֹדָה דִּבְיָדוֹ – לָא מִיתְחֲזֵי.
הגמרא שואלת: ולפי רבי יהודה, הסבור שהמזבח היה בגובה שלוש אמות והקלעים המקיפים את חצר המשכן היו בגובה חמש אמות, האם אין הכהן נראה בשעה שהוא עובד על גבי המזבח? הגמרא משיבה: אכן, הכהן נראה, אבל הדברים שבהם הוא עושה את העבודה הקרבנית, שהם בידו, אינם נראים.
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוּדָה, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״קִידֵּשׁ״; אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי, מַאי ״קִידֵּשׁ״? לְהַעֲמִיד בָּהּ מִזְבֵּחַ.
הגמרא חוזרת למחלוקת המקורית בין רבי יהודה ורבי יוסי בנוגע לשאלה האם שלמה קידש את רצפת חצר המקדש או לא. מובן, לשיטת רבי יהודה, הסבור שרצפת חצר המקדש קודשה כדי שתוכל לשמש כמזבח, זהו פירושו של מה שנכתב: "המלך קידש את תוך החצר" (מלכים א ח:סד). אבל לשיטת רבי יוסי, מה פירוש הביטוי "המלך קידש"? הגמרא משיבה: הכוונה היא ששלמה קידש את החצר כדי להעמיד בה את המזבח.
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹסֵי, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״קָטָן״; אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה, מַאי ״קָטָן״? הָכִי קָאָמַר: מִזְבַּח אֲבָנִים שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה תַּחַת מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת – קָטָן הֲוָה.
הגמרא ממשיכה: מובן, לשיטת רבי יוסי, הסבור ששטח פני המזבח שנבנה בימי משה היה חמש אמות על חמש אמות, זהו פירוש מה שנאמר בהמשך אותו פסוק: "כי מזבח הנחושת אשר לפני ה' היה קטן מדי מהכיל." אבל לשיטת רבי יהודה, הסבור ששטח פניו היה עשר אמות על עשר אמות, מהו פירוש הביטוי "קטן מדי"? הגמרא משיבה: הפסוק מתייחס למזבח שבנה שלמה, וזהו מה שהוא אומר: מזבח האבנים שבנה שלמה במקום מזבח הנחושת שנבנה בימי משה היה קטן מדי מלהכיל את הכמות הגדולה של הקרבנות.
בְּמַאי פְּלִיגִי? מָר סָבַר: דָּנִין חוּץ מִחוּץ, וְאֵין דָּנִין חוּץ מִפְּנִים;
הגמרא שואלת: ביחס לאיזה עיקרון נחלקו רבי יהודה ורבי יוסי, שגורם להם לפרש באופן שונה את ההיקש הלשוני המבוסס על המילה "מרובע"? הגמרא משיבה: חכם אחד, רבי יהודה, סבור כי אנו לומדים את מידות המזבח החיצון שנבנה בימי משה מן המזבח החיצון המתואר ביחזקאל; אך אין אנו לומדים את מידות המזבח החיצון מן מידות המזבח הפנימי, ששימש להקטרת הקטורת.
וּמָר סָבַר: דָּנִין כְּלִי מִכְּלִי, וְאֵין דָּנִין כְּלִי מִבִּנְיָן.
וחכם אחד, רבי יוסי, סבור כי אנו לומדים את מידותיו של כלי נייד, כלומר מזבח הנחושת שנבנה בימי משה, ממידותיו של כלי נייד אחר, כלומר מזבח הקטורת הזהב שנבנה באותו זמן; אך אין אנו לומדים את מידותיו של כלי נייד ממידותיו של מבנה, כלומר מזבח האבן שבמקדש.
אָמַר רָבָא: מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּדָמִים. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כּוֹס אֶחָד הָיָה מְמַלֵּא מִדַּם הַתַּעֲרוֹבוֹת, וְשׁוֹפְכוֹ עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ; שֶׁאִם יִשָּׁפֵךְ דָּמוֹ שֶׁל אַחַת מֵהֶן – נִמְצָא זֶה מַכְשִׁירוֹ.
§ רבא אומר: אף על פי שרבי יהודה סבור שכל עזרת המקדש כשרה לשריפת אימורי הקרבנות, הוא מודה לגבי הדם וסובר שיש להגישו על המזבח, כפי שנלמד בברייתא: רבי יהודה אומר: בערב פסח היה כהן ממלא כוס אחת מדם הקרבנות הרבים שהובאו באותו יום ושעתה היה מעורב יחד על הרצפה. ואז היה שופך אותו על המזבח, כדי שאם כל הדם של אחד מן הקרבנות נשפך ולא הוגש מעולם על המזבח, כוס זו תכיל מעט מאותו דם, ושפיכתו על המזבח תכשיר את הקרבן .
וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ סָבַר רַבִּי יְהוּדָה כּוּלַּהּ עֲזָרָה מִיקַּדְּשָׁא – הָא אִיתְעֲבִידָא לֵיהּ מִצְוְותֵיהּ!
רבא מסביר את הוכחתו: ואם עולה על דעתך שרבי יהודה סבור שכל עזרת המקדש התקדשה כך שהיה לה מעמד של המזבח, אם כן מצוות הקרבת קורבן הפסח התקיימה אפילו אם הדם נשפך על רצפת העזרה ולא הוגש מעולם על המזבח.
וְדִלְמָא מִשּׁוּם דְּקָסָבַר שְׁפִיכָה מִכֹּחַ הָאָדָם בָּעֵינַן? אִם כֵּן, נִשְׁקְלֵיהּ וְנִשְׁפֹּיךְ לֵיהּ אַדּוּכְתֵּיהּ!
הגמרא מנסה לדחות הוכחה זו: אולי רבי יהודה מחייב לשפוך כוס מתערובת הדם על המזבח משום העובדה שהוא סבור שאנו דורשים שפיכה של דם קרבן הפסח בכוח אדם. מאחר שהדם שעל רצפת העזרה לא נשפך שם בידי אדם, המצווה עדיין לא קוימה אף על פי שלרצפה יש אותו מעמד כמו למזבח. הגמרא משיבה: אם כן, ייטול הכהן את כוס תערובת הדם וישפוך אותה במקומה על הרצפה ולא על המזבח.
וְדִלְמָא מִשּׁוּם דְּבָעֵינַן מִצְוָה מִן הַמּוּבְחָר?
הגמרא דוחה את ראייתו של רבא: אבל אולי רבי יהודה דורש שהדם יישפך על המזבח רק משום העובדה שאנו דורשים שהמצווה תיעשה באופן המיטבי. אפילו אם רבי יהודה סבור שלרצפת העזרה יש אותו מעמד כמו למזבח, הוא יסכים שעדיף שהדם יישפך על המזבח עצמו.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִזְבֵּחַ שֶׁנִּפְגַּם – אֵין אוֹכְלִים בְּגִינוֹ שְׁיָרֵי מִנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ״ – וְכִי אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲכָלוּהָ?! אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהוּא שָׁלֵם, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא חָסֵר.
§ רבי אלעזר אומר: במקרה של מזבח שנפגם, אין לאכול את שיירי מנחה בגללו, כפי שנאמר: "קחו את המנחה… ואכלוה מצות אצל המזבח; כי קדש קדשים היא" (ויקרא י:יב). הפסוק קשה: וכי היו הכוהנים צריכים לאכול את המנחה אצל המזבח? הרי כהן רשאי לאכול קדשים מקדשי הקדשים בכל מקום בעזרת המקדש. אלא, משמעות הפסוק היא שאין אוכלים את המנחה אלא בזמן שהמזבח שלם, ולא בזמן שהוא חסר.
אַשְׁכְּחַן שְׁיָרֵי מִנְחָה, קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים מְנָלַן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קֹדֶשׁ קָדָשִׁים״.
הגמרא ממשיכה: מצאנו מקור להלכה זו בנוגע לשיירי מנחה; מנין לנו שהלכה זו חלה על כל קודשי הקודשים? הגמרא משיבה: סוף הפסוק קובע: "כי קודש קודשים הוא." מאחר שמונח זה משמש גם בנוגע לשאר קודשי הקודשים, נלמד בגזירה שווה שאין לאכול קרבנות אלו אם המזבח פגום.
קָדָשִׁים קַלִּים מִנַּיִן? אָמַר אַבָּיֵי: אָתְיָא מִדְּרָשָׁא דְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מִשּׁוּם
הגמרא ממשיכה: מניין נלמד שהלכה זו חלה גם על קורבנות בקדושה קלה? אמר אביי: דבר זה נלמד מדרשתו של רבי יוסי, כפי שנלמד בברייתא: רבי יוסי אומר שלושה דברים הלכתיים בשם
תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.
למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.
טקסטים מסופקים על ידי Sefaria