וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא״, וְאִילּוּ בְּבֵית עוֹלָמִים הוּא אוֹמֵר: ״וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַה׳ בָּקָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף״;
אבל האם לא כבר נאמר לגבי המזבח שבנה משה: "אלף עולות יעלה שלמה על המזבח ההוא" (מלכים א׳ 3:4), ואילו לגבי הבית הנצחי, כלומר, המקדש, נאמר: "ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח לה׳ עשרים ושנים אלף בקר ומאה ועשרים אלף צאן" (מלכים א׳ 8:63)?
וּכְשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ לְחֶשְׁבּוֹן עוֹלוֹת וּלְמִנְיַן אַמּוֹת – זֶה גָּדוֹל מִזֶּה!
וכאשר אתה מגיע לחישוב עולות ומספר האמות עבור כל מזבח, זה היה גדול מזה, כלומר, שלמה הקריב יותר קרבנות לכל אמה מרובעת על מזבחו של משה מאשר על המזבח שבמקדש בעת חנוכתו. לפיכך, קשה להציע שהמזבח שבמקדש לא היה גדול דיו להכיל את מספר הקרבנות ששלמה הקריב.
אֶלָּא מַהוּ ״קָטָן מֵהָכִיל״, כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״פְּלוֹנִי נַנָּס הוּא״ – וּפָסוּל לַעֲבוֹדָה.
רבי יוסי מציג הבנה חלופית של הפסוק: אלא, מהי משמעות הביטוי "כי מזבח הנחושת…היה קטן מהכיל"? אין הכוונה למזבח שבנה שלמה, אלא למזבח הנחושת שנבנה בימי משה, שנפסל לשימוש מיום חנוכת המקדש ואילך. במקום לומר במפורש שהמזבח נפסל, השתמש הפסוק בלשון נקייה, כמו אדם שאומר לחברו: פלוני הוא ננס [nanas], ולמעשה כוונתו לומר שהוא פסול לעבודת המקדש. כך גם, במקום לומר במפורש שהמזבח שנבנה בימי משה נפסל, הפסוק אומר שהיה קטן מכדי להכיל את הקרבנות שהוקרבו במקדש.
וְרַבִּי יְהוּדָה – שַׁפִּיר קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי! רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: מִזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה – גָּדוֹל הָיָה. דְּתַנְיָא: ״חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב״ – דְּבָרִים כִּכְתָבָן. דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי.
הגמרא שואלת: וכיצד משיב רבי יהודה לטענה זו? רבי יוסי אומר דבר נכון, כלומר, טענתו משכנעת. הגמרא מסבירה: רבי יהודה הולך לפי קו ההיגיון הרגיל שלו, שכן הוא אומר כי המזבח שבנה משה היה גדול. כפי שנלמד בברייתא: הכתוב אומר שהמזבח שנבנה בימי משה היה: "חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב" (שמות כז:א). הדברים שבפסוק יש להבינם כפי שהם כתובים; זו דעת רבי יוסי.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״רָבוּעַ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״רָבוּעַ״; מָה לְהַלָּן מֵאֶמְצָעִיתוֹ הָיָה מוֹדֵד, אַף כָּאן מֵאֶמְצָעִיתוֹ הָיָה מוֹדֵד.
רבי יהודה אומר: נאמר כאן שהמזבח שנבנה בימי משה היה: "מרובע" (שמות כז:א), ונאמר שם, בתיאורו הנבואי של יחזקאל את המזבח, שהוא: "מרובע" (יחזקאל מג:טז). כשם ששם, בחזון יחזקאל, הוא מדד את המרחק לכל כיוון ממרכזו, כך אף כאן, הכתוב מדד את המזבח שבנה משה ממרכזו. בהתאם לכך, המזבח שבנה משה היה עשר אמות על עשר אמות. כתוצאה מכך, שלמה הקריב יותר קרבנות לכל אמה מרובעת של שטח על המזבח שבמקדש מאשר על המזבח שבנה משה. לכן ייתכן שהמזבח שבמקדש לא הספיק להכיל את הקרבנות, ושלמה קידש את חצר המקדש כדי שתשמש כמזבח.
וְהָתָם מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וְהָאֲרִיאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה לְכׇל רוּחַ״. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אַל אַרְבַּעַת רְבָעָיו״ – מְלַמֵּד שֶׁמֵּאֶמְצַע הוּא מוֹדֵד.
הגמרא שואלת: ומניין לנו שהמזבח האמור שם, ביחזקאל, נמדד ממרכזו? הגמרא משיבה: כפי שנאמר: "וההראל שתים עשרה אמה אורך בשתים עשרה רוחב, רבוע, אל ארבעת רבעיו" (יחזקאל מג:טז). הגמרא שואלת: האם משמעות הפסוק היא שתים עשרה אמות לכל כיוון ממרכז המזבח, כך שבסך הכול היה עשרים וארבע על עשרים וארבע אמות? או שמא המזבח היה רק בסך הכול שתים עשרה על שתים עשרה אמות. הגמרא משיבה: כאשר הפסוק אומר: "אל ארבעת רבעיו," הוא מלמד שיחזקאל היה מודד מן המרכז של המזבח.
וְרַבִּי יוֹסֵי, כִּי גְּמִר גְּזֵירָה שָׁוָה – בְּגוֹבְהָהּ הוּא דִּגְמִיר. דְּתַנְיָא: ״וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ״ – דְּבָרִים כִּכְתָבָן. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
הגמרא שואלת: וכיצד משיב רבי יוסי לטענתו של רבי יהודה? הגמרא משיבה: כאשר הוא לומד את ההיקש הלשוני, הוא לומד אותו לגבי גובהו של המזבח. כפי שנלמד בברייתא: הכתוב אומר לגבי המזבח שנבנה בימי משה: "וגובהו שלוש אמות" (שמות כז:א). יש להבין את הדברים שבפסוק כפי שהם כתובים, כלומר, שגובה המזבח היה שלוש אמות. זו שיטתו של רבי יהודה.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״רָבוּעַ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״רָבוּעַ״; מָה לְהַלָּן – גּוֹבְהוֹ פִּי שְׁנַיִם כְּאׇרְכּוֹ, אַף כָּאן – פִּי שְׁנַיִם כְּאׇרְכּוֹ.
רבי יוסי אומר: נאמר כאן שהמזבח שנבנה בימי משה היה: "רבוע" (שמות כז:א), ונאמר שם שמזבח הקטורת היה: "רבוע" (שמות ל:ב). הגזירה השווה מלמדת שכשם ששם, לגבי מזבח הקטורת, גובהו היה פי שניים מאורכו, כך אף כאן, גובהו של המזבח שנבנה בימי משה היה פי שניים מאורכו, כלומר, עשר אמות.
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וְאֶת הֶחָצֵר מֵאָה אַמָּה וְקוֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת וְגוֹ׳״ – אֶפְשָׁר כֹּהֵן עוֹמֵד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וַעֲבוֹדָה בְּיָדוֹ, וְכׇל הָעָם רוֹאִין אוֹתוֹ מִבַּחוּץ?!
רבי יהודה אמר לרבי יוסי: והלא כבר נאמר: "אורך החצר מאה באמה... וקומה חמש אמות" (שמות כז, יח)? וכי אפשר שהכהן היה עומד על גבי המזבח ואוחז בידו את הדברים שבהם היה עושה את העבודה, וכל העם היו רואים אותו מבחוץ לחצר? הרי זה חוסר כבוד לעבודה במשכן.
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁכָּן וְעַל הַמִּזְבֵּחַ״ – מָה מִשְׁכָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת, אַף מִזְבֵּחַ עֶשֶׂר אַמּוֹת; וְאוֹמֵר: ״קְלָעִים חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה
רבי יוסי אמר לו בחזרה: אבל האם לא כבר נאמר: "וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת מָסַךְ פֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁכָּן וְעַל הַמִּזְבֵּחַ" (במדבר ד:כו)? פסוק זה מצמיד את המשכן למזבח כדי ללמד שכשם שהמשכן היה בגובה עשר אמות, כך גם המזבח היה בגובה עשר אמות. ופסוק אחר אומר: "וְקַלְעֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה
תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.
למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.
טקסטים מסופקים על ידי Sefaria