Drashot AI Logo
בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? תַּנָּא קַמָּא סָבַר: תְּלָתָא קְרָאֵי כְּתִיבִי; חַד לְגוּפֵיהּ – דְּנִיבְעֵי פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וְחַד לְהַכְשִׁיר צְדָדִין, וְחַד לִפְסוֹל צִידֵּי צְדָדִין. וְצָפוֹן לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא.
הגמרא מבהירה: במה הם חלוקים? התנא הראשון סבור כי שלושה פסוקים כתובים. פסוק אחד בא ללמד את ההלכה עצמה, שאנו דורשים שהשחיטה תיעשה בפתח אוהל מועד. ופסוק אחד בא להכשיר שחיטה בצדדים, כלומר, לכל אורך עזרת המקדש ממזרח לפתח, ולא רק אותו חלק שנמצא ממש מול הפתח. ופסוק אחד בא לפסול את צדי הצדדים, כלומר, אותם חלקים של העזרה שאינם מול הפתח כלל. ולא היה צורך בפסוק כדי ללמד על כשרות השחיטה בצפון, שכן ניתן ללמוד זאת בדרך של קל וחומר.
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: חַד לְגוּפֵיהּ – דְּנִיבְעֵי פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וְחַד לְהַכְשִׁיר צָפוֹן, וְחַד לְהַכְשִׁיר צְדָדִין. וְצִידֵּי צְדָדִין לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא.
ורבי אליעזר סבור כי פסוק אחד נצרך כדי ללמד את ההלכהעצמה, שאנו צריכים שחיטה בפתח אוהל מועד. ופסוק אחד בא להכשיר שחיטה בצפון העזרה. ופסוק אחד בא להכשיר שחיטה בצדי העזרה. אבל לשיטתו, לא היה צורך בפסוק שילמד כי צדי הצדדים אינם כשרים לשחיטת הקרבן.
מַאי שְׁנָא הָכָא – דִּכְתִיב: ״פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״, וּמַאי שְׁנָא הָתָם – דִּכְתִיב: ״לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד״? קָא מַשְׁמַע לַן כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל; דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן קוֹדֶם שֶׁיִּפָּתְחוּ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל – פְּסוּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״ – בִּזְמַן שֶׁהוּא פָּתוּחַ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא נָעוּל.
§ הגמרא שואלת: מה שונה כאן שנכתב: "אל פתח אוהל מועד" (ויקרא ג, ב), ומה שונה שם שנכתב: "לפני אוהל מועד" (ויקרא ג, ח, יג)? הגמרא משיבה: דבר זה מלמד אותנו עניין בהתאם לאותו דבר שרב יהודה אומר ששמואל אומר. שכן רב יהודה אומר ששמואל אומר: שלמי ם ששחט אדם במקדש לפני שנפתחו דלתות ההיכל פסולים, שכן נאמר לגבי שלמים: "ושחטו פתח אוהל מועד" (ויקרא ג, ב), ללמד שיש לשחטם כאשר הפתח פתוח ומשמש כפתח ממש, ולא כאשר הוא נעול. כל זמן שפתח אוהל מועד, או במקדש דלתות ההיכל, סגורים, אין להקריב את השלמים, ואם הקריבום, הם פסולים.
אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר מָר עוּקְבָא בַּר חָמָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן קוֹדֶם שֶׁיִּפָּתְחוּ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל – פְּסוּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״ – בִּזְמַן שֶׁפֶּתַח הַהֵיכָל פָּתוּחַ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא נָעוּל.
נאמר גם: מר עוקבא בר חמא אומר כי רבי יוסי, בנו של רבי חנינא, אומר: שלמי קודשים שאדם שחט לפני שנפתחו דלתות ההיכל פסולים, שכן נאמר בפסוק: "ושחטו פתח אהל מועד" (ויקרא ג:ב). משמעות הדבר היא כאשר פתח ההיכל פתוח, ולא כאשר הוא נעול.
בְּמַעְרְבָא מַתְנֵי הָכִי – אָמַר רַב יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר רַב אָשֵׁי: שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן קוֹדֶם שֶׁיִּפָּתְחוּ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל – פְּסוּלִים. וּבַמִּשְׁכָּן – קוֹדֶם שֶׁיַּעֲמִידוּ לְוִיִּם אֶת הַמִּשְׁכָּן, וּלְאַחַר שֶׁיְּפָרְקוּ לְוִיִּם אֶת הַמִּשְׁכָּן – פְּסוּלִים.
במערב, בארץ ישראל, מלמדים הלכה זו כך: רב יעקב בר אחא אומר שרב אשי אומר: שלמי ם שנשחטו לפני שנפתחו דלתות ההיכל פסולים. ובמשכן, שלא היו לו דלתות, שלמים שנשחטו לפני שהלויים הקימו את המשכן או לאחר שהלויים פירקו את המשכן פסולים.
פְּשִׁיטָא – מוּגָף, כְּנָעוּל דָּמֵי. וִילוֹן מַאי? אָמַר רַבִּי זֵירָא: הוּא עַצְמוֹ אֵין נַעֲשֶׂה אֶלָּא כְּפֶתַח פָּתוּחַ.
הגמרא מעירה: מובן מאליו שאם הדלת סגורה אך אינה נעולה, דינה זהה כאילו הייתה נעולה. הגמרא שואלת: אם יש וילון המכסה את הפתח, מהו ההלכה? רבי זירא אומר: וילון כשלעצמו נעשה רק כדי שישתמשו בו כמו פתח פתוח, ולכן אין הוא נחשב כאילו הפתח סגור.
גּוּבְהָא מַאי? תָּא שְׁמַע: דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁנֵי פִּשְׁפָּשִׁין הָיוּ בְּבֵית הַחֲלִיפוֹת, וְגוֹבְהָן שְׁמֹנָה; כְּדֵי לְהַכְשִׁיר אֶת הָעֲזָרָה כּוּלָּהּ לַאֲכִילַת קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְלִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים קַלִּים.
הגמרא שואלת: מהי ההלכה אם פריט גבוה חוסם את הפתח? הגמרא מציעה: בוא ושמע ראיה שפריט גבוה אינו הופך פתח לסגור, כפי שנלמד בברייתא: רבי יוסי, בנו של רבי יהודה, אומר: היו שני פתחים קטנים, כלומר, פתחים, בלשכת הסכינים, וגובהם היה שמונה אמות. תפקידם של פתחים אלה היה כדי להכשיר את כל חצר המקדש לאכילת קורבנות מקודשי הקודשים, ולהכשיר את כל חצר המקדש לשחיטת קורבנות קלים. בשל הפתחים, האזור המערבי של החצר נחשב ל״לפני אוהל מועד״.
מַאי, לָאו דְּאִיכָּא קַמַּיְיהוּ שְׁמוֹנֶה? לָא; דְּגָבְהוּ נִינְהוּ שְׁמוֹנֶה.
הגמרא מסבירה את ההסקה: מה, האם ההתייחסות לשמונה אמות אינה מתייחסת לעובדה שלפני הפשפשין היה מחסום בגובה שמונה אמות? ואף על פי כן, השטח שמחוצה לו נחשב פתוח ללשכת הסכינים. הגמרא משיבה: לא, גובהם היה שמונה אמות, כלומר, הפשפשין עצמם היו בגובה שמונה אמות.
מֵיתִיבִי: כׇּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם – גּוֹבְהָן עֶשְׂרִים אַמָּה, וְרוֹחְבָּן עֶשֶׂר אַמָּה! פִּשְׁפָּשִׁין שָׁאנֵי.
הגמרא מקשה על הסבר זה ממשנה (מידות לה ע"א), המלמדת: כל השערים שהיו שם, במקדש, היו גובהם עשרים אמה ורוחבם עשר אמות. אם כן, כיצד ייתכן שפתחונים אלה היו בגובה שמונה אמות בלבד? הגמרא משיבה: הפתחונים שונים, והם אינם נחשבים שערים.
וְהָאִיכָּא צְדָדִין! דִּמְעַיֵּיל לְהוּ בְּקֶרֶן זָוִית.
הגמרא מקשה על פסיקת הברייתא. כיצד הפשפשים הכשירו את כל עזרת המקדש? והרי יש את הצדדים, כלומר, מצפון ומדרום ללשכת הסכינים, והפשפשים פנו רק למערב. הגמרא משיבה שהכניסו את הפשפשים בפינה של הלשכה, כך שאחד נפתח לצפון־מערב, ואחד לצפון־מזרח.
אֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפּוֹרֶת מַאי? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רָמֵי בַּר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לוּל קָטָן הָיָה אֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפּוֹרֶת, גָּבוֹהַּ שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת; כְּדֵי לְהַכְשִׁיר אֶת הָעֲזָרָה לַאֲכִילַת קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְלִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים קַלִּים. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״שְׁנַיִם לַפַּרְבָּר״. מַאי ״לַפַּרְבָּר״? אָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא, כְּמַאן דְּאָמַר: כְּלַפֵּי בַּר.
הגמרא שואלת: מהי ההלכה לגבי השטח שמאחורי בית הכפורת, כלומר, מאחורי ההיכל, מהמקום שבו אי אפשר היה לראות את פתח עזרת המקדש או את שני הפשפשין? הגמרא משיבה: בוא ושמע, שכן רמי בר רב יהודה אומר שרב אומר: הייתה גומחה קטנה מאחורי בית הכפורת, שהייתה בגובה שמונה אמות. תפקידה של גומחה זו היה כדי להכשיר את כל עזרת המקדש לאכילת קודשי קודשים, ולהכשיר את כל עזרת המקדש לשחיטת קודשים קלים. וזהו כפי שנאמר: "לַפַּרְבָּר מַעֲרָבָה אַרְבָּעָה לַמְסִלָּה ושְׁנַיִם לַפַּרְבָּר" (דברי הימים א כו:יח). מה משמעות המונח: "לפרבר [laparbar]"? רבה בר רב שילא אמר: זהו כמו מי שאומר: כלפי חוץ [kelappei bar].
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין חַיָּיבִין מִשּׁוּם טוּמְאָה, אֶלָּא עַל
§ רב יהודה אומר ששמואל אומר: אדם חייב על כניסה לחצר המקדש במצב של טומאה טקסית רק ביחס ל־

תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.

למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.

טקסטים מסופקים על ידי Sefaria