§ נאמר במשנה: פרשו שם סדין של בוץ. הגמרא שואלת: מה שונה שהסדין שפרשו היה עשוי בוץ? אמר רב כהנא: היה זה כדי שהכהן הגדול יהיה מודע ויזכור שעבודת היום נעשית בבוץ.
§ המשנה ממשיכה: בבוקר היה לובש בגדים בשווי שמונה עשרמנה, ובין הערביים היה לובש בגדים בשווי שנים עשר מנה. בסך הכול, הבגדים היו בשווי שלושים מנה. הגמרא מביעה תמיהה על הסכום הכולל שבמשנה: וכי התנא בא להשמיע לנו את החשבון ששמונה עשר ושנים עשר הם שלושים? הגמרא משיבה: דבר זה בא ללמדנו שאין לעשות בגדים בשווי פחות מן הסכום הכולל של בגדי אלה של שחרית ובין הערביים. הגמרא מפרטת: אם מפחיתים את השווי של אלה בגדי השחרית, ומעלים את השווי של אותם בגדי בין הערביים, אין לנו בעיה בכך. אפשר לחלק את הסכום הכולל של שלושים מנה בין שתי מערכות הבגדים בכל אופן שיבחר.
הגמרא מעירה: אולם, כולם, הן רבי מאיר והן החכמים, מסכימים כי בגדי הבוקר מעולים יותר וחייבים להיות יקרים יותר מאלה של אחר הצהריים. מניין אנו לומדים זאת? רב הונא, בנו של רב אילאי, אמר שבנוגע לבגדי הפשתן שלובש הכהן הגדול בבוקר, הפסוק קובע: "כתונת בד קודש ילבש, ומכנסי בד יהיו על בשרו, ובאבנט בד יחגור, ובמצנפת בד יצנוף" (ויקרא טז:ד). מן העובדה שהפסוק חוזר על המונח בד ארבע פעמים, נלמד שיש להשתמש בפשתן המובחר ביותר למטרה זו.
תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.