עֶשֶׂר אַמּוֹת כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל, אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה לַצָּפוֹן, וְאַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה לַדָּרוֹם, נִמְצָא מִזְבֵּחַ מְכֻוּוֹן כְּנֶגֶד הֵיכָל וּכְתָלָיו.
עשר מאותן אמות עמדו מול פתח המקדש. אחת עשרה מאותן אמות היו מצפון לפתח, ואחת עשרה מאותן אמות היו מדרום לפתח. מכאן עולה שהמזבח היה מיושר בדיוק מול המקדש וקירותיו. לפי דעה זו, מאחר שהמזבח היה מיושר ישירות עם פתח המקדש, הוא חסם את הפתח. רצפת עזרת ישראל הייתה גבוהה בשלוש עשרה וחצי אמות מעל סף השער המזרחי. הוסף תשע אמות, שהוא גובה המזבח, והתוצאה היא שראש המזבח היה גבוה בעשרים ושתיים וחצי אמות מסף השער, דבר שהפך לבלתי אפשרי לראות את פתח המקדש דרך השער המזרחי של הר הבית. לכן היה צורך להנמיך את החומה המזרחית כדי לאפשר לכהן העומד על הר הזיתים לראות את פתח המקדש.
וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מִדּוֹת רַבִּי יְהוּדָה הִיא, מִזְבֵּחַ בְּאֶמְצַע עֲזָרָה מִי מַשְׁכַּחַתְּ לֵיהּ? וְהָתְנַן: כׇּל הָעֲזָרָה הָיְתָה אוֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע עַל רוֹחַב מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב — מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע; מְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי יִשְׂרָאֵל — אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה; מְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה; מִזְבֵּחַ — שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם; בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ — עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם; וְהַהֵיכָל — מֵאָה אַמָּה; וְאַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה אֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפּוֹרֶת.
ואם עולה על דעתך לומר שהמשניות במסכת מידות הן בהתאם לדעתו של רבי יהודה, האם אתה מוצא שהמזבח עמד באמצע העזרה במסכת מידות? והלא למדנו במשנה שם: מידותיה של כל העזרה היו אורך של 187 אמה על רוחב של 135 אמה. אותה משנה מפרטת: אורך העזרה ממזרח למערב היה 187 אמה, מחולק כך: מקום דריסת הישראלים, הנקרא עזרת ישראל, היה אחת עשרה אמות אורך. מקום דריסת הכהנים להלך ולעבוד היה אחת עשרה אמות אורך, והמזבח עצמו היה שלושים ושתיים אמות אורך. היו עשרים ושתיים אמות בין האולם ולמזבח, וההיכל היה מאה אמה אורך. והיו עוד אחת עשרה אמות של מקום מאחורי בית הכפורת, קודש הקודשים, שהיה בקצה המערבי של ההיכל.
מִן הַדָּרוֹם לַצָּפוֹן — מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ; הַכֶּבֶשׁ וְהַמִּזְבֵּחַ — שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם; מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלַטַּבָּעוֹת — שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת; מְקוֹם הַטַּבָּעוֹת — עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע; מִן הַטַּבָּעוֹת לַשֻּׁלְחָנוֹת — אַרְבַּע; מִן הַשֻּׁלְחָנוֹת לַנַּנָּסִין — אַרְבַּע; מִן הַנַּנָּסִין לְכוֹתֶל עֲזָרָה — שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת; וְהַמּוֹתָר, בֵּין הַכֶּבֶשׁ וְלַכּוֹתֶל, וּמְקוֹם הַנַּנָּסִין.
הגמרא מספקת את מידות רוחב המקדש מדרום לצפון, בסך הכול 135 אמות. הכבש והמזבח יחד היו שישים ושתיים אמות. הכבש והמזבח היו כל אחד באורך שלושים ושתיים אמות, אך שתי אמות מן החלק העליון של המזבח נבלעו ביסוד ובסובב המקיפים את המזבח. היו שמונה אמות מן המזבח אל הטבעות שמצפון למזבח, שדרכן הונחו ראשי הבהמות לקרבן לצורך שחיטה. שטח הטבעות עצמו היה עשרים וארבע אמות, ומן הטבעות אל השולחנות שעליהם הודחו הבהמות היו עוד ארבע אמות. מן השולחנות אל העמודים שעליהם נתלו הבהמות לצורך הפשט היו עוד ארבע אמות. מן העמודים אל קיר העזרה היו שמונה אמות. הסך הכול עד לנקודה זו הוא 110 אמות. והיתרה של עשרים וחמש אמות הייתה בין הכבש לבין הקיר הדרומי, יחד עם השטח שתפסו העמודים עצמם, שלא נכלל במניין שלעיל. כך מתקבל סך של 135 אמות.
וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּיךְ מִדּוֹת רַבִּי יְהוּדָה הִיא — מִזְבֵּחַ בְּאֶמְצַע עֲזָרָה מִי מַשְׁכַּחַתְּ לֵיהּ? הָא רוּבָּא דְמִזְבֵּחַ בְּדָרוֹם קָאֵי!
ואם עולה על דעתך לומר שהמשניות במסכת מידות הן בהתאם לדעתו של רבי יהודה, האם אתה מוצא את המזבח באמצע העזרה? רובו של המזבח עומד בדרום העזרה.