יֵשׁ חוּפָּה לִפְסוּלוֹת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין חוּפָּה לִפְסוּלוֹת.
יש משמעות לכך שכוהן נכנס לחופה עם נשים שהן פסולות להינשא לכוהן. אם בתו של כוהן, שהיא פסולה להינשא לכוהן, נכנסת לחופה עם כוהן, היא נפסלת מלאכול תרומה מבית אביה. כך הוא הדין אפילו אם הכוהן לא קידש אותה והם לא קיימו יחסי אישות. ושמואל אמר: אין משמעות לכך שכוהן נכנס לחופה עם נשים שהן פסולות להינשא לכוהן. רק ביאה פוסלת אותה מזכויות הכהונה.
אָמַר שְׁמוּאֵל: וּמוֹדֶה לִי אַבָּא בְּתִינוֹקֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, הוֹאִיל וְאֵין לָהּ בִּיאָה, אֵין לָהּ חוּפָּה.
שמואל אמר: ואבא, כלומר רב, ששמו הפרטי היה אבא, מודה לי, לגבי ילדה פחותה מבת שלוש שנים ויום אחד, שאין היא נפסלת מעצם כניסתה לחופה. מאחר שאין למעשה של ביאה עמה כל משמעות משפטית, אין גם לכניסה לחופה עמה כל משמעות משפטית.
אָמַר רָבָא, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִיאָה, וְאִם בָּא עָלֶיהָ יָבָם — קְנָאָהּ, וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ, וּמְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ לְטַמֵּא מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כְּעֶלְיוֹן.
רבא אמר: אף אנו לומדים בברייתא הבאה שאין למעשה ביאה עם ילדה שטרם מלאו לה שלוש שנים משמעות משפטית: ילדה בת שלוש שנים ויום אחד יכולה להתקדש בביאה; ואם הייתה יבמה ויבם שלה בא עליה, קנה אותה; ואם אדם בא עליה כשהיא נשואה לאחר, חייב עליה משום איסור ביאה עם אשת איש; ואם ראתה דם נידה, היא מטמאה את האיש הבא עליה, כך שהוא מטמא את הדבר שעליו הוא שוכב כמו העליון.
נִשֵּׂאת לְכֹהֵן — אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. בָּא עָלֶיהָ אֶחָד מִכׇּל הַפְּסוּלִין — פְּסָלָהּ.
אם היא נשואה לכהן, מותר לה לאכול תרומה. אם אחד מאלה שפוסלים נשים מלהינשא לכהן בא עליה, הוא פסל אותה מלאכול תרומה.
בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, הוּא דְּמִפַּסְלָה בְּבִיאָה — מִפַּסְלָה בְּחוּפָּה. הָא פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, דְּלָא מִפַּסְלָה בְּבִיאָה — לָא מִפַּסְלָה נָמֵי בְּחוּפָּה. שְׁמַע מִינַּהּ.
רבא מסיק מן ברייתא זו כי ילדה בת שלוש שנים ויום אחד היא שנפסלת על ידי ביאה, וממילא היא גם נפסלת על ידי החופה. אולם ילדה שהיא פחותה מבת שלוש שנים ויום אחד, שאינה נפסלת על ידי ביאה, אף אינה נפסלת על ידי החופה. הגמרא מסכמת: אכן, למד מכאן שכך הוא.
אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: יֵשׁ חוּפָּה לִפְסוּלוֹת — בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן.
רמי בר חמא אמר: בנוגע לשאלה האם יש משמעות משפטית לכך שכהן נכנס אל חופת הנישואין עם נשים שהן פסולות להינשא לכהן, הגענו למחלוקת המובאת במשנה בין רבי מאיר מצד אחד לבין רבי אלעזר ורבי שמעון מצד אחר.