יש משמעות לכך שכוהן נכנס לחופה עם נשים שהן פסולות להינשא לכוהן. אם בתו של כוהן, שהיא פסולה להינשא לכוהן, נכנסת לחופה עם כוהן, היא נפסלת מלאכול תרומה מבית אביה. כך הוא הדין אפילו אם הכוהן לא קידש אותה והם לא קיימו יחסי אישות. ושמואל אמר: אין משמעות לכך שכוהן נכנס לחופה עם נשים שהן פסולות להינשא לכוהן. רק ביאה פוסלת אותה מזכויות הכהונה.

שמואל אמר: ואבא, כלומר רב, ששמו הפרטי היה אבא, מודה לי, לגבי ילדה פחותה מבת שלוש שנים ויום אחד, שאין היא נפסלת מעצם כניסתה לחופה. מאחר שאין למעשה של ביאה עמה כל משמעות משפטית, אין גם לכניסה לחופה עמה כל משמעות משפטית.

רבא אמר: אף אנו לומדים בברייתא הבאה שאין למעשה ביאה עם ילדה שטרם מלאו לה שלוש שנים משמעות משפטית: ילדה בת שלוש שנים ויום אחד יכולה להתקדש בביאה; ואם הייתה יבמה ויבם שלה בא עליה, קנה אותה; ואם אדם בא עליה כשהיא נשואה לאחר, חייב עליה משום איסור ביאה עם אשת איש; ואם ראתה דם נידה, היא מטמאה את האיש הבא עליה, כך שהוא מטמא את הדבר שעליו הוא שוכב כמו העליון.

אם היא נשואה לכהן, מותר לה לאכול תרומה. אם אחד מאלה שפוסלים נשים מלהינשא לכהן בא עליה, הוא פסל אותה מלאכול תרומה.

רבא מסיק מן ברייתא זו כי ילדה בת שלוש שנים ויום אחד היא שנפסלת על ידי ביאה, וממילא היא גם נפסלת על ידי החופה. אולם ילדה שהיא פחותה מבת שלוש שנים ויום אחד, שאינה נפסלת על ידי ביאה, אף אינה נפסלת על ידי החופה. הגמרא מסכמת: אכן, למד מכאן שכך הוא.

רמי בר חמא אמר: בנוגע לשאלה האם יש משמעות משפטית לכך שכהן נכנס אל חופת הנישואין עם נשים שהן פסולות להינשא לכהן, הגענו למחלוקת המובאת במשנה בין רבי מאיר מצד אחד לבין רבי אלעזר ורבי שמעון מצד אחר.