וּמוּתָּר בָּהּ מִיָּד.
ומותר לו לשאת אותה לאישה מיד לאחר מכן, ללא צורך שתעבור את התהליך המתואר בתורה. העובדה שהרבנים אינם מציעים דרך פעולה זו נובעת ככל הנראה מכך שלדעתם, אפילו אם תהפוך לשפחה ולאחר מכן תטבול לשם שחרור, היא תהיה יהודייה רק אם תקבל עליה גם את עול המצוות. רב ששת מניח שהרבנים יפסקו באופן דומה שגם עבד רגיל שטבל לשם שחרור נעשה יהודי רק אם יקבל עליו גם את עול המצוות.
אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר — דִּכְתִיב: ״כׇּל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף״. ״עֶבֶד אִישׁ״, וְלֹא עֶבֶד אִשָּׁה? אֶלָּא ״עֶבֶד אִישׁ״ — אַתָּה מָל בְּעַל כׇּרְחוֹ, וְאִי אַתָּה מָל בֶּן אִישׁ בְּעַל כׇּרְחוֹ.
רבא אמר: מהו הטעם לדעתו של רבי שמעון בן אלעזר? שכן נאמר לגבי קרבן הפסח: "וכל עבד איש מקנת כסף, ומלתה אותו אז יאכל בו" (שמות יב, מד). האם השימוש בביטוי "עבד איש", ולא פשוט: עבד, עשוי אולי להצביע על כך שהפסוק חל רק על עבדו של איש ולא על עבדה של אישה? ודאי שלא; אלא, הביטוי "עבד איש" משמעו שהעבד עצמו הוא איש, כלומר בוגר, ומלמד שעבד שהוא איש אתה רשאי למול בעל כורחו, ואין צורך שיקבל עליו עול מצוות, אבל אין אתה רשאי למול את בנו של גוי שהוא איש, כלומר בוגר שאינו עבד, בעל כורחו.
וְרַבָּנַן? אָמַר עוּלָּא: כְּשֵׁם שֶׁאִי אַתָּה מָל בֶּן אִישׁ בְּעַל כׇּרְחוֹ, כָּךְ אִי אַתָּה מָל עֶבֶד אִישׁ בְּעַל כׇּרְחוֹ. וְאֶלָּא הָכְתִיב ״כׇּל עֶבֶד אִישׁ״? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לִכְדִשְׁמוּאֵל.
הגמרא שואלת: וכיצד היו החכמים משיבים על טענה זו? עולא אמר שהחכמים סבורים כי כשם שאין אתה רשאי למול בן שהוא איש בעל כורחו, כך גם אין אתה רשאי למול עבד שהוא איש בעל כורחו. הגמרא שואלת: והרי לא נאמר: "וכל עבד איש"? הגמרא מסבירה: החכמים צריכים את הפסוק הזה למה ששמואל אמר.
דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הַמַּפְקִיר עַבְדּוֹ יָצָא לְחֵירוּת וְאֵין צָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף״. ״עֶבֶד אִישׁ״, וְלֹא עֶבֶד אִשָּׁה? אֶלָּא: עֶבֶד שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְרַבּוֹ עָלָיו — קָרוּי עֶבֶד, וְשֶׁאֵין רְשׁוּת לְרַבּוֹ עָלָיו — אֵין קָרוּי עֶבֶד.
כפי שאמר שמואל: בנוגע למי שמפקיר את בעלותו על עבדו, העבד משתחרר, ואינו אפילו זקוק לשטר שחרור, כפי שנאמר: "וכל עבד איש מקנת כסף." האם השימוש בביטוי "עבד איש", ולא פשוט: עבד, עשוי אולי להורות שהפסוק חל רק על עבדו של איש ולא על עבדה של אישה? ודאי שלא; אלא, השימוש בביטוי מלמד שרק עבד שרבו מחזיק בו, וניתן לתארו כדין כעבדו של איש, נקרא עבד, אבל עבד שאין רבו מחזיק בו אינו נקרא עבד, ולכן הוא נחשב בן חורין ואינו זקוק לשטר שחרור.
מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: אֵימוֹר דְּשָׁמְעַתְּ לְהוּ לְרַבָּנַן בִּיפַת תּוֹאַר, דְּלָא שָׁיְיכָא בְּמִצְוֹת. אֲבָל עֶבֶד, דְּשָׁיֵיךְ בְּמִצְוֹת, הָכִי נָמֵי דַּאֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ.
רב פפא מתנגד בחריפות לטענתו של רב ששת כי חכמי הברייתא יסברו שעבד רגיל שטבל לשם שחרור נעשה יהודי רק אם הוא גם מקבל עליו את עול המצוות: אמור ששמעת כי החכמים עומדים על קבלת עול המצוות בנוגע למקרה של אישה יפת תואר שנשבתה במלחמה, שלא הייתה מעורבת בשום מצוות לפני ששוחררה; אולם, בנוגע לעבד, שהיה מלכתחילה מעורב במצוות לפני שחרורו, שכן כעבד היה חייב לקיים מצוות מסוימות, אולי אפילו החכמים יודו שאין צורך שהעבד יקבל עליו את עול המצוות.
דְּתַנְיָא: אֶחָד גֵּר וְאֶחָד לוֹקֵחַ עֶבֶד מִן הַגּוֹי — צָרִיךְ לְקַבֵּל. הָא לוֹקֵחַ מִיִּשְׂרָאֵל — אֵין צָרִיךְ לְקַבֵּל.
כפי שנלמד בברייתא: בין במקרה של גר ובין במקרה של מי שקונה עבד מגוי וכעת משחרר אותו, הגר והעבד צריכים לקבל על עצמם עול מצוות כדי להיעשות יהודים. הגמרא מסיקה: הברייתא מציינת את הצורך לקבל את עול המצוות רק במקרה שבו אדם קונה עבד מגוי, אבל אם אדם קונה עבד מיהודי, אזי העבד אינו צריך לקבל על עצמו עול מצוות, שכן היה מחויב במצוות לפני שחרורו.
מַנִּי? אִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, הָאָמַר: לוֹקֵחַ מִן הַגּוֹי נָמֵי אֵין צָרִיךְ לְקַבֵּל! אֶלָּא לָאו רַבָּנַן, וּשְׁמַע מִינַּהּ: דְּלוֹקֵחַ מִן הַגּוֹי — צָרִיךְ לְקַבֵּל, אֲבָל לוֹקֵחַ מִיִּשְׂרָאֵל — אֵין צָרִיךְ לְקַבֵּל.
בהתאם לדעת מי נלמד דבר זה? אם תציע שהוא בהתאם לדעתו של רבי שמעון בן אלעזר, אין זה נכון, שכן האם לא אמר שגם במקרה של מי שקונה עבד מגוי, העבד אינו צריך לקבל על עצמו עול מצוות? אלא, האם אין זה מוכרח שהוא בהתאם לדעתם של חכמים? ואם כן, הסק מן הברייתא הזאת שבמקרה של מי שקונה עבד מגוי, העבד צריך לקבל על עצמו עול מצוות, אבל במקרה של מי שקונה עבד מיהודי, העבד אינו צריך לקבל על עצמו עול מצוות.
וְאֶלָּא קַשְׁיָא אֶחָד גֵּר וְאֶחָד עֶבֶד מְשׁוּחְרָר! כִּי תַּנְיָא הָהִיא — לְעִנְיַן טְבִילָה תַּנְיָא.
הגמרא שואלת: אבל אם כן, קשה להבין את משמעות הברייתא שהובאה לעיל: דבר זה חל בין על גר ובין על עבד משוחרר. נראה שביטוי זה מתייחס לצורך שגם גר וגם עבד משוחרר יקבלו עליהם עול מצוות, שנזכר קודם לכן בברייתא. הגמרא מסבירה: כאשר קטע זה נשנה, הוא נשנה רק לעניין הטבילה, שנזכרה מיד קודם לכן, אך לא לעניין הצורך לקבל עול מצוות שנזכר לפני כן.
תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפׇּרְנֶיהָ״, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: תָּקוֹץ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: תְּגַדֵּיל.
§ לאחר שציטטה זאת לעיל, הגמרא מתמקדת במקרה של אשת יפת תואר השבויה במלחמה: חכמים לימדו: הכתוב אומר: "וגילחה את ראשה ועשתה את ציפורניה" (דברים כא:יב). הביטוי "ועשתה את ציפורניה" הוא דו-משמעי. רבי אליעזר אומר: פירושו שהיא קוצצת את ציפורניה. רבי עקיבא אומר: פירושו שהיא מגדלת אותן.
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: נֶאֶמְרָה עֲשִׂיָּה בָּרֹאשׁ, וְנֶאֶמְרָה עֲשִׂיָּה בַּצִּפׇּרְנַיִם. מָה לְהַלָּן הַעֲבָרָה — אַף כָּאן הַעֲבָרָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֶמְרָ[ה] עֲשִׂיָּה בָּרֹאשׁ, וְנֶאֶמְרָ[ה] עֲשִׂיָּה בַּצִּפׇּרְנַיִם. מָה לְהַלָּן נִיוּוּל — אַף כָּאן נִיוּוּל.
כל תנא מסביר את הבסיס לדעתו: רבי אליעזר אמר: מעשה של עשייה נאמר לגבי הראש, שעליה לגלחו, ומעשה של עשייה נאמר לגבי הציפורניים; כשם ששם, לגבי שיער ראשה, התורה דורשת את הסרתו, כך גם כאן, לגבי ציפורניה, התורה דורשת את הסרתן. רבי עקיבא אומר: מעשה של עשייה נאמר לגבי הראש, שעליה לגלחו, ומעשה של עשייה נאמר לגבי הציפורניים; כשם ששם, לגבי שיער ראשה, התורה דורשת שתעשה דבר שהופך אותה למאוסה, כך גם כאן, לגבי ציפורניה, התורה דורשת שתעשה דבר שהופך אותה למאוסה, כלומר, שתניח להן לגדול.
וּרְאָיָה לְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: ״וּמְפִבֹשֶׁת בֶּן שָׁאוּל יָרַד לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ לֹא עָשָׂה רַגְלָיו וְלֹא עָשָׂה שְׂפָמוֹ״, מַאי עֲשִׂיָּה — הַעֲבָרָה.
והוכחה לדבריו של רבי אליעזר ניתן להביא מן הפסוק האומר: "ומפיבושת בן שאול ירד לקראת המלך ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו" (שמואל ב׳ יט:כה). מהי משמעות עשה בהקשר זה? ברור שמשמעותו הסרה של ציפורני רגליו ושל שפמו.
תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ״,
החכמים לימדו בברייתא: הפסוק קובע: "והיא תבכה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה" (דברים כא:יג).
תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.
למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.
טקסטים מסופקים על ידי Sefaria