הָנָךְ תַּרְתֵּי דְּדָמְיָין לַהֲדָדֵי כַּחֲדָא חָשֵׁיב לְהוּ, וְהָא שִׁיתַּסְרֵי. וְהָא מִכׇּל מָקוֹם לְדִידִי חַזְיָין לַן דִּכְתִיבָן לְאִיסּוּרָא! אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ, אִי הֲוָה כְּתִיב לְהֶיתֵּירָא, מִי הֲוֵות סָמְכַתְּ עֲלַיְיהוּ? דְּמָר בְּרֵיהּ דְּרַבְנָא מִי חֲתִים עֲלַיְיהוּ? הַשְׁתָּא נָמֵי דִּכְתִיב לְאִיסּוּרָא — לָאו מָר בְּרֵיהּ דְּרַבְנָא חֲתִים עֲלַיְיהוּ.
שתי אלו, אשת אחי אבי האב ואחות אבי האב, דומות זו לזו ונחשבות כמקרה אחד, ולפיכך יש שש עשרה. הגמרא שבה ומנסחת את קושייתו של רב הלל על דעתו של אמימר: אבל מכל מקום אני עצמי ראיתי שהן כתובות כאסורות. רב אשי אמר לרב הלל: ולפי טעמך, אילו ברשימה היה כתוב שהן מותרות, האם היית סומך על כך? וכי חתימתו של מר בר רבנא חתומה עליה? אף שראית את הרשימה, אינך יודע בוודאות מי כתב אותה. גם עכשיו, שכתוב שהן אסורות, כך הוא הדין; חתימתו של מר בר רבנא אינה חתומה עליה, ולכן אין לסמוך עליה כדי לדחות את דעתו של אמימר.
תָּנֵי דְּבֵי רַבִּי חִיָּיא: שְׁלִישִׁי שֶׁבִּבְנוֹ וְשֶׁבְּבִתּוֹ וְשֶׁבְּבֶן אִשְׁתּוֹ וְשֶׁבְּבַת אִשְׁתּוֹ — שְׁנִיָּה. רְבִיעִי שֶׁבְּחָמִיו וְשֶׁבַּחֲמוֹתוֹ — שְׁנִיָּה.
§ אחד מן החכמים מבית מדרשו של רבי חייא לימד: הדור השלישי מצד בנו ומצד בתו, כלומר, ניניו, וכן הדור השלישי מצד בנה של אשתו ומצד בתה של אשתו, כלומר, ניניה של אשתו, כולם אסורים משום שניות של עריות. וכן גם הדור הרביעי מצד חמיו ומצד חמותו, כלומר, אמות-סבותיה של אשתו, אסורות משום שניות של עריות.
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: מַאי שְׁנָא לְמַעְלָה דְּקָחָשֵׁיב לָהּ לְאִשְׁתּוֹ, וּמַאי שְׁנָא לְמַטָּה דְּלָא קָחָשֵׁיב לָהּ לְאִשְׁתּוֹ? לְמַעְלָה, דְאִיסּוּרָא מִכֹּחַ אִשְׁתּוֹ קָא אָתֵי — חָשֵׁיב לַהּ, לְמַטָּה, דְאִיסּוּרָא לָאו מִכֹּחַ אִשְׁתּוֹ קָאָתֵי — לָא קָחָשֵׁיב לַהּ.
רבינא אמר לרב אשי: מה שונה בין הדורות שלמעלה, בהתייחס לאימות-אימותיה הגדולות של אשתו, שהחכם מונה את אשתו כאחד מן הדורות ומתייחס אליהן כדור הרביעי, ומה שונה לגבי הדורות שלמטה, בהתייחס לנינותיו, שלא מנה את אשתו והתייחס אליהן רק כדור השלישי? הגמרא משיבה: כאשר מונים למעלה, האיסור נובע מאשתו, שכן אין הן קרובות דם שלו אלא של אשתו. לפיכך, היא נמנית. כאשר מונים למטה, אולם, האיסור אינו נובע מאשתו, שכן הן קרובות הדם שלו עצמו, ולכן היא לא נמנתה.
וְהָא בֶּן אִשְׁתּוֹ וּבַת אִשְׁתּוֹ, דְּאִיסּוּרָא מִכֹּחַ אִשְׁתּוֹ קָאָתֵי, וְלָא חָשֵׁיב לַהּ! אַיְּידֵי דִּתְנָא שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת לְמַטָּה דִּידֵיהּ וְלָא חַשְּׁבַהּ, תְּנָא נָמֵי שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת לְמַטָּה דִּידַהּ וְלָא חַשְּׁבַהּ.
הגמרא מקשה: אבל הוא כולל את נכדת בנה של אשתו ובתה של אשתו ברשימת אלה האסורות משום אשתו, ואף על פי כן אינו מונה אותה ואינו מתייחס לכך כדור הרביעי. הגמרא משיבה: מאחר שהוא כבר לימד שלושה דורות מתחתיו, כלומר, נינתו שלו, ושם הוא לא מנה מצד אשתו, מפני שהיא קרובת דמו שלו, לימד שלושה דורות מתחת לאשתו ולא מנה אותה. אלא התייחס גם לנינתה כאל שלושה דורות מתחת, כדי לשמור על הסגנון האחיד של דבריו.
אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא: שְׁנִיּוֹת דְּבֵי רַבִּי חִיָּיא, יֵשׁ לָהֶן הֶפְסֵק אוֹ אֵין לָהֶם הֶפְסֵק?
רב אשי אמר לרב כהנא: האם לאותן קרובות משפחה שניות האסורות שנשנו על ידי אחד החכמים מבית מדרשו של רבי חייא יש סוף, או שאין להן סוף? האם רק המקרים המפורטים הללו אסורים, או שגם כל הדורות שמעליהם ומתחתיהם אסורים?
תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַב: אַרְבַּע נָשִׁים יֵשׁ לָהֶם הֶפְסֵק, וְתוּ לָא. דִּלְמָא כִּי קָאָמַר רַב — לְהַהִיא מַתְנִיתָא. תָּא שְׁמַע: שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי. שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי — אִין, טְפֵי — לָא! דִּלְמָא מִשְּׁלִישִׁי וְאֵילָךְ, מֵרְבִיעִי וְאֵילָךְ.
בוא ושמע את מה שרב אמר: לארבע נשים יש גבול. מכאן משתמע שרק ארבע אלה ולא יותר. הגמרא דוחה זאת: שמא כאשר רב אמר זאת הוא התייחס רק ליחסים המנויים בברייתא ולא לכל המקרים של קשרים משניים. הגמרא מציעה: בוא ושמע מן הברייתא עצמה, הקובעת: הדור השלישי מבנו ומבתו והדור הרביעי מחמיו ומחמותו. מכאן משתמע שלגבי הדור השלישי והרביעי, כן, הם אסורים; אך יותר מכך, לא. הגמרא דוחה זאת: שמא הכוונה היא מן הדור השלישי ואילך ומן הדור הרביעי ואילך. הגמרא אינה מכריעה בסוגיה זו.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: חֲזִי מָר הַאי מֵרַבָּנַן דַּאֲתָא מִמַּעְרְבָא וְאָמַר, בְּעוֹ בְּמַעְרְבָא: גָּזְרוּ שְׁנִיּוֹת בְּגֵרִים, אוֹ לֹא גָּזְרוּ שְׁנִיּוֹת בְּגֵרִים?
§ רבא אמר לרב נחמן: האם מר ראה את אותו אחד מן החכמים שבא מן המערב, ארץ ישראל, שאמר: במערב שאלו האם החכמים גזרו גזירה האוסרת שניות של עריות לגרים, או שמא לא גזרו גזירה האוסרת שניות של עריות לגרים?
אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא וּמָה עֶרְוָה גּוּפַהּ, אִי לָאו ״שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בָּאִין מִקְּדוּשָּׁה חֲמוּרָה לִקְדוּשָּׁה קַלָּה״, לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן — שְׁנִיּוֹת מִיבַּעְיָא?!
רב נחמן לא השיב אם ראה חכם זה, אלא אמר לו: כעת, באשר לכל העריות עצמן, אלמלא העובדה שאם גרים ימצאו שכיהודים הותר להם לבוא בקשרים שנאסרו עליהם כגויים, ויאמרו שהם עברו ממצב של קדושה חמורה יותר כגויים למצב של קדושה פחותה יותר כיהודים, אזי החכמים לא היו גוזרים לאסור קשרים אלה. ללא הגזירה הרבנית היה מותר לגר לשאת אפילו קרובת משפחה נקבה קרובה, אפילו את אחותו התאומה, שגם היא התגיירה. זאת משום שלגר יש מעמד משפטי של יילוד מחדש, ללא קשרי משפחה. האם יש צורך לומר שהחכמים לא הרחיבו גזירה זו כך שתכלול שניות של עריות? מטרת האיסורים הרבניים היא להגן על איסורי התורה, אך במקרה של גרים איסור תורה מסוים זה אינו חל.
אָמַר רַב נַחְמָן: גֵּרִים, הוֹאִיל וַאֲתוֹ לְיָדָן, נֵימָא בְּהוּ מִלְּתָא: אַחִין מִן הָאֵם — לֹא יָעִידוּ, וְאִם הֵעִידוּ עֵדוּתָן עֵדוּת. אַחִין מִן הָאָב — מְעִידִין לְכַתְּחִלָּה. אַמֵּימָר אָמַר: אֲפִילּוּ אַחִין מִן הָאֵם נָמֵי מְעִידִין לְכַתְּחִלָּה.
רב נחמן אמר: מאחר שעניין הגרים וקרוביהם בא לידינו והוא נושא הדיון, נאמר דבר של הלכה: אחים למחצה מן האם, ששניהם התגיירו, אינם רשאים להעיד יחד כצמד עדים בפני בית הדין, אבל אם העידו, עדותם כשרה. אף על פי שקרובי דם פסולים לעדות, גרים נחשבים כאילו אין להם יחסי קרבה. אחים למחצה מן האב, ששניהם התגיירו, רשאים להעיד יחד לכתחילה, שכן ההלכה אינה מחשיבה אחים למחצה מן האב של גויים לקרובים אמיתיים. אמימר אמר: אפילו אחים למחצה מן האם רשאים גם הם להעיד יחד לכתחילה.
וּמַאי שְׁנָא מֵעֲרָיוֹת? עֶרְוָה — לַכֹּל מְסוּרָה, עֵדוּת — לְבֵית דִּין מְסוּרָה, וְגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי.
באיזו דרך שונה מקרה זה מעריות אסורות, שבהן גר אינו רשאי לשאת את אחותו מן האם בשל גזירת חכמים? הלכות העריות האסורות מסורות לכל, וכל אדם בוחר את אשתו לעצמו. לפיכך גזרו חכמים גזירה כדי למנוע בלבול בין מעמדו של גר לבין מעמדו של יהודי מלידה. אולם העדות מסורה לבית הדין, ובית הדין יודע להבחין בין מעמדו של יהודי מלידה לבין מעמדו של גר. ומעמדו ההלכתי של גר שזה עתה התגייר הוא כמו מעמדו של תינוק שזה עתה נולד, וכל קשרי המשפחה הקודמים נעשים בלתי רלוונטיים.
מַתְנִי׳ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָח מִכׇּל מָקוֹם — זוֹקֵק אֶת אֵשֶׁת אָחִיו לְיִבּוּם, וְאָחִיו הוּא לְכׇל דָּבָר, חוּץ מִמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָח מִן הַשִּׁפְחָה וּמִן הַגּוֹיָה. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן מִכׇּל מָקוֹם — פּוֹטֵר אֵשֶׁת אָבִיו מִן הַיִּבּוּם, וְחַיָּיב עַל מַכָּתוֹ וְעַל קִלְלָתוֹ, וּבְנוֹ לְכׇל דָּבָר, חוּץ מִמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן מִן הַשִּׁפְחָה וּמִן הַגּוֹיָה.
משנה: במקרה של כל מי שיש לו אח מכל סוג שהוא, אותו אח יוצר זיקת ייבום הגורמת לכך שיבמתו תהיה חייבת בייבום אם האח הראשון מת בלא ילדים. והוא אחיו לכל דבר, חוץ ממי שיש לו אח שנולד מן שפחה כנענית או מן הנכרית, שכן לאלה אין מעמד משפטי של אחים. וכן, במקרה של כל מי שיש לו ילד מכל סוג שהוא, אותו ילד פוטר את אשת אביו מן הייבום, שכן אביו לא מת בלא ילדים. והוא חייב מיתת בית דין אם הכה את אביו או קילל אותו. והוא בנו לכל דבר, חוץ ממי שיש לו ילד שנולד מן שפחה כנענית או מן הנכרית, שכן לאלה אין המעמד ההלכתי של ילדים.
גְּמָ׳ מִכׇּל מָקוֹם לְאֵתוֹיֵי מַאי? אָמַר רַב יְהוּדָה: לְאֵתוֹיֵי מַמְזֵר. פְּשִׁיטָא, אָחִיו הוּא! מַהוּ דְּתֵימָא, לֵילַף אַחְוָה אַחְוָה מִבְּנֵי יַעֲקֹב: מָה לְהַלָּן — כְּשֵׁרִין וְלֹא פְּסוּלִין, אַף כָּאן — כְּשֵׁרִין וְלֹא פְּסוּלִין, קָא מַשְׁמַע לַן.
גמרא: הגמרא שואלת: ביחס לאמירה שאח מכל סוג שהוא גורם ליבמה שלו להיות חייבת בייבום, מהו המקרה הנוסף שבא הדבר להוסיף? רב יהודה אמר: דבר זה מוסיף את המקרה של ממזר, שלמרות מעמדו, נחשב לאח. הגמרא תמהה: אך האין זה מובן מאליו? הרי הוא אחיו. הגמרא מסבירה: דבר זה נצרך שמא תאמר: נלמד גזירה שווה בין המילה "אח" האמורה בפסוק לגבי ייבום לבין "אח" האמורה לגבי בני יעקב. כשם ששם, בני יעקב הם מייחוס ללא פגם ולא מייחוס פגום ואינם ממזרים, כך גם כאן, אפשר היה לחשוב שרק אחים מייחוס ללא פגם ולא אחים מייחוס פגום, כלומר ממזרים, מחייבים את היבמה בייבום. לכן, מלמד אותנו הדבר שממזר נחשב לאח לעניין ייבום.
וְאֵימָא הָכִי נָמֵי? כֵּיוָן דִּלְעִנְיַן יִבּוּם מִיפְטַר נִפְטָר,
הגמרא שואלת: ואמור שאכן זו ההלכה. אולי אח שהוא ממזר אינו מחייב את יבמתו בייבום. הגמרא משיבה: מאחר שלעניין ייבום, אם היה לבעל ילד שהיה ממזר, הוא היה פוטר את האישה מן הייבום,
תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.
למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.
טקסטים מסופקים על ידי Sefaria