רִיבּוּעָא דְּנָפֵיק מִגּוֹ עִיגּוּלָא — פַּלְגָא. וְלָא הִיא, דְּהָא קָחָזֵינַן דְּלָא הָוֵי כּוּלֵּי הַאי.
בעוד שההיקף של ריבוע החסום על ידי מעגל קטן מהיקפו של אותו מעגל במחצית, כלומר, אם מוסיפים מחצית מהיקף הריבוע להיקף הריבוע, הדבר שווה להיקפו של המעגל החוסם אותו. לכן, מעגל שהיקפו עשרים וארבע אמות יקיף ריבוע שהיקפו שש עשרה אמות, כפי שקבע רבי יוחנן. הגמרא מעירה: ואין זה כך, שהרי אנו רואים שהיקפו של המעגל החוסם אינו גדול כל כך. ההיקף בפועל קרוב יותר לשבע עשרה אמות.
אָמַר רַבִּי לֵוִי מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: שְׁתֵּי סוּכּוֹת שֶׁל יוֹצְרִים זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ — הַפְּנִימִית אֵינָהּ סוּכָּה, וְחַיֶּיבֶת בִּמְזוּזָה. וְהַחִיצוֹנָה סוּכָּה, וּפְטוּרָה מִן הַמְּזוּזָה.
§ רבי לוי אמר בשם רבי מאיר: לגבי שתי סוכות של בעלי מלאכה, אחת בתוך השנייה, כפי שקדרים היו בונים שתי סוכות, פנימית אחת המשמשת למגורים וחיצונית אחת לעיסוק במלאכתם ולמכירת כליהם, הפנימית אינה ראויה לקיום מצוות סוכה, שכן הקדר דר בה כל ימות השנה, ואין ניכר בחג שהוא דר שם לשם מצוות סוכה. ומאחר שהיא דירת קבע, הרי היא גם חייבת במצוות מזוזה. והחיצונית ראויה לקיום מצוות סוכה, שכן אינו דר בה כל ימות השנה, וכאשר הוא דר בה בחג ניכר שהוא עושה כן לשם המצווה. מאחר שאינה מיועדת לדירת כל השנה, אלא משמשת ככניסה לדירתו וכמעבר לסוחרים ולסחורה, אין היא נחשבת לדירה ואינה חייבת במצוות מזוזה.
וְאַמַּאי? תִּהְוֵי חִיצוֹנָה כְּבֵית שַׁעַר הַפְּנִימִית, וְתִתְחַיֵּיב בִּמְזוּזָה! מִשּׁוּם דְּלָא קְבִיעַ.
הגמרא שואלת: מדוע הסוכה החיצונה פטורה ממצוות מזוזה? תהא החיצונה סוכה זו נחשבת כבית שער של הפנימית ולפיכך תהא חייבת במצוות מזוזה. הגמרא משיבה: היא פטורה מפני שאף הסוכה הפנימית אינה דירת קבע. היא טעונה מזוזה מפני שהקדר דר שם כל ימות השנה; אולם, דבר זה לבדו אינו הופך אותה לדירה גמורה שתחייב לקבוע מזוזה בסוכה החיצונה כבית שער שלה.
תָּנוּ רַבָּנַן: גַּנְבַּ״ךְ: סוּכַּת גּוֹיִם, סוּכַּת נָשִׁים, סוּכַּת בְּהֵמָה, סוּכַּת כּוּתִים סוּכָּה מִכׇּל מָקוֹם — כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא מְסוּכֶּכֶת כְּהִלְכָתָהּ.
החכמים לימדו: הסוכות המיוצגות בראשי התיבות: גימל, נון, בית, כף, שמשמען סוכת גויים [goyim], סוכת נשים [nashim], סוכת בהמה [behema], סוכת כותים [Kutim], סוכה מכל סוג, כל אחת מהן כשרה לשמש כסוכה, ובלבד שסוככה כהלכתה. אין אף אחת מהן נפסלת מחמת מי שבנה אותה או מחמת המטרה שלשמה נבנתה.
מַאי ״כְּהִלְכָתָהּ״? אָמַר רַב חִסְדָּא: וְהוּא שֶׁעֲשָׂאָהּ לְצֵל סוּכָּה.
הגמרא שואלת: מה משמעותו של המונח: במובן הרגיל? רב חסדא אמר שפירושו: ובלבד שהקים את הסוכה כדי לספק צל של סוכה מסִכּוּכהּ, מותר להשתמש בה כדי לקיים את מצוות סוכה.
״מִכׇּל מָקוֹם״ לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי: סוּכַּת רַקְבַּ״שׁ. דְּתָנוּ רַבָּנַן: סוּכַּת רַקְבַּ״שׁ: סוּכַּת רוֹעִים, סוּכַּת קַיָּיצִים סוּכַּת בּוּרְגָּנִין סוּכַּת שׁוֹמְרֵי פֵירוֹת, סוּכָּה מִכׇּל מָקוֹם — כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא מְסוּכֶּכֶת כְּהִלְכָתָהּ.
הגמרא שואלת: מה באה הלשון: סוכה מכל מקום, לרבות? אילו סוכות אחרות נכללות בכלל זה? הגמרא משיבה: היא באה לרבות את הסוכות המנויות בברייתא אחרת בסימן: ריש, קוף, בית, שין, שכך לימדו חכמים: הסוכה הידועה בסימן ריש, קוף, בית, שין, שהוא ראשי תיבות של סוכת רועים [ro’im], סוכת קייצים [kayyatzim], סוכת בורגנים [burganin], סוכת שומרי פירות [shomerei peirot], סוכה מכל מקום, כל אחת מהן כשרה, ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה.
מַאי ״כְּהִלְכָתָהּ״? אָמַר רַב חִסְדָּא: וְהוּא שֶׁעֲשָׂאָהּ לְצֵל סוּכָּה.
הגמרא שואלת שוב: מה משמעותו של המונח: במובן הרגיל? רב חסדא אמר שפירושו: ובתנאי שאדם הקים את הסוכה כדי לספק צל של סוכה, מותר להשתמש בה כדי לקיים את מצוות סוכה.
״מִכׇּל מָקוֹם״ לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי: סוּכַּת גַּנְבַּ״ךְ.
הגמרא שואלת: מה בא הביטוי: סוכה מכל סוג שהוא, לרבות? הגמרא משיבה: הוא בא לרבות את הסוכות המנויות בברייתא הראשונה שהובאה לעיל בסימן גימל, נון, בית, כף.
הַאי תַּנָּא דְּגַנְבַּ״ךְ, אַלִּימָא לֵיהּ גַּנְבַּ״ךְ מִשּׁוּם דִּקְבִיעִי, וְקָא תָּנֵא ״מִכׇּל מָקוֹם״ לְאֵתוֹיֵי רַקְבַּ״שׁ, דְּלָא קְבִיעִי.
הגמרא מסבירה: תנא זה ששנה ופירט את הלכות הסוכות של גימל, נון, בית, כף עשה כן משום שכשרות הסוכות של גימל, נון, בית, כף לשימוש בקיום מצוות סוכה היא חזקה וברורה יותר בעיניו משום שהן מבני קבע, אף על פי שבוניהן אינם חייבים במצווה. והוא שנה: סוכות מכל סוג, לכלול את הסוכות של ריש, קוף, בית, שין, אשר, אף על פי שהן הן מבנים עונתיים ולא מבני קבע, עדיין ניתן להשתמש בהן כדי לקיים את מצוות סוכה.
וְהַאי תַּנָּא דְּרַקְבַּ״שׁ, אַלִּימָא לֵיהּ רַקְבַּ״שׁ, דִּבְנֵי חִיּוּבָא נִינְהוּ, וְתָנֵא ״מִכׇּל מָקוֹם״ לְאֵתוֹיֵי גַּנְבַּ״ךְ, דְּלָאו בְּנֵי חִיּוּבָא נִינְהוּ.
ואותו תנא אחר שלימד ופירט את הלכות הסוכות של ריש, קוף, בית, שין עשה כן משום שכשרותן של הסוכות של ריש, קוף, בית, שין לשימוש בקיום מצוות סוכה היא חזקה וברורה יותר לו, מפני שבונֵי הסוכות הם מחויבים במצוות סוכה. והוא לימד: סוכות מכל סוג, לרבות הסוכות של גימל, נון, בית, כף, אשר, אף על פי שבוניהן אינם מחויבים במצווה, עדיין אפשר להשתמש בהן כדי לקיים את מצוות סוכה.