לפי המשנה, השעיר החיצון מכפר על מקרה שבו לא הייתה ידיעה בתחילה אך הייתה ידיעה בסוף. הגמרא שואלת: ולפי רבי ישמעאל, שאומר: במקרה שבו אדם לא הייתה לו ידיעה בתחילה אך הייתה לו ידיעה בסוף, אותו אדם חייב להביא קרבן, על מה מכפר השעיר שהזאת דמו נעשית בחוץ להיכל ? הגמרא משיבה: הוא מכפר על מקרה שבו לאדם לא הייתה ידיעה, לא בתחילה ולא בסוף.

הגמרא מקשה על תשובה זו: אבל לגבי אותו מקרה, שעירי הרגלים ושעירי הראשי חודשים מכפרים. הגמרא מסבירה: הוא סובר בהתאם לדעתו של רבי מאיר, האומר: הכפרה הנעשית על ידי כל השעירים הקרבים כחלק מן הקרבנות הנוספים, כלומר, של ראשי חודשים, הרגלים ויום הכיפורים, היא אחת: כולם מכפרים על מקרים שונים של טומאת המקדש או קודשיו.

הגמרא שואלת: אבל אם רבי ישמעאל סבור שהשעיר הפנימי מכפר על מצב שבו לא הייתה ידיעה כלל, לגבי איזו הלכה התורה מצמידה את השעיר הפנימי לשעיר החיצוני? הגמרא מסבירה: ההצמדה מלמדת שכשם שהשעיר הפנימי אינו מכפר על עבירות אחרות, כך גם השעיר החיצוני אינו מכפר על עבירות אחרות. אלא, שניהם מכפרים רק על טומאת המקדש או קודשיו.

§ המשנה מלמדת: על טומאת המקדש או קדשיו שבה אדם לא הייתה לו ידיעה, לא בתחילה ולא בסוף, שעירי החטאת המובאים כחלק מן המוספים של הרגלים והשעירים המובאים כחטאת כחלק מן המוספים של ראשי החודשים מכפרים. זהו דבריו של רבי יהודה.

הגמרא מפרטת: רב יהודה אומר ששמואל אומר: מה טעמו של רבי יהודה? הפסוק קובע לגבי הקרבנות הנוספים של ראשי חודשים: "ושעיר עזים אחד לחטאת לה'" (במדבר כח:טו). הביטוי האחרון, שמשמעותו המילולית היא: חטאת לה', רומז לכך ששעיר זה מכפר על חטא שרק ה' מודע לו, כלומר, שלא הייתה בו ידיעה לא בתחילה ולא בסוף.

הגמרא מקשה: אך ביטוי זה נצרך כדי לדרוש אותו בהתאם לדבריו של ריש לקיש, שכן ריש לקיש אומר: מה שונה השעיר המובא לחטאת של ראש חודש, שנאמר לגביו: "לה'", ביטוי שלא נכתב לגבי חטאות אחרות? הקדוש ברוך הוא אומר, כביכול: שעיר זה יהיה כפרה על כך שמיעטתי את גודלו של הירח.

הגמרא פותרת את הבעיה: אם כן, כלומר, אם הביטוי נצרך רק לאותה אמירה, שיאמר הכתוב רק: חטאת לה'. מאיזו סיבה הוא אומר: "לה'"? כדי לדרוש זאת בהתאם למה שאמרנו, שהיא מכפרת רק על חטא שרק ה' מודע לו.

הגמרא שואלת: אבל מדוע שלא נאמר שכל הביטוי בא אך ורק ללמד הלכה זו, ולא לדרוש אותו כלל בהתאם לדבריו של ריש לקיש? הגמרא משיבה: אם כן, היה לו לכתוב בפסוק: חטאת ה'. שכן מאיזו סיבה נאמר: "לה'"? אפשר להסיק ממנו שתי מסקנות .

הגמרא שואלת: אבל יכפר השעיר אף על עבירות אחרות שאדם מעולם לא נודע לו עליהן. מדוע רבי יהודה מגביל את תחום כפרתו? חכמים מבית מדרשו של רבי ישמעאל לימדו: הואיל וזה שעיר של ראש חודש בא בזמן קבוע, וגם זה שעיר של יום הכיפורים בא בזמן קבוע, עליהם לכפר על עבירות דומות. כשם שאותו שעיר של יום הכיפורים מכפר רק על טומאת המקדש או קדשיו, כך אף זה שעיר של ראש חודש מכפר רק על טומאת המקדש או קדשיו.

הגמרא אומרת: מצאנו מקור המלמד כי שעירי ראשי החודשים מכפרים על טומאת המקדש או קודשיו. מנין לנו ששעירי הרגלים אף הם מכפרים על מקרים כאלה? ואם תאמר שדבר זה יכול גם כן להילמד בהתאם לאותו דבר שלימדו חכמי בית מדרשו של רבי ישמעאל, אפשר לפרוך הצעה זו כך: אם תנסה ללמוד זאת באמצעות השוואה לשעירי ראש חודש, ההשוואה פגומה, שכן שעירים אלה תדירים יותר מאלה של הרגלים. ואם תנסה ללמוד זאת באמצעות השוואה לשעיר יום הכיפורים, גם השוואה זו פגומה, שכן שעיר זה יש לו כפרה רחבה יותר, שכן הוא מכפר על כל העבירות. ואם תאמר: