קַיִץ כִּבְנוֹת שׁוּחַ לַמִּזְבֵּחַ. וְהָכְתִיב: ״כִּי כׇל שְׂאֹר וְכׇל דְּבַשׁ וְגוֹ׳״! תָּנֵי רַב חֲנִינָא: כִּבְנוֹת שׁוּחַ לְאָדָם.
הם היו מביאים מהם קינוח, כמו תאנים לבנות, למזבח. הגמרא שואלת: וכי תאנים לבנות קרבות אי פעם על המזבח? והלא כתוב: "כי כל שאר וכל דבש פירות לא תקטירו ממנו אשה לה'" (ויקרא ב:יא)? המונח "דבש פירות" כולל את כל פירות האילן. הגמרא משיבה: רב חנינא מלמד: התוספות הן למזבח כמו תאנים לבנות לאדם.
דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא: אֵין מְקַיְּצִין בְּעוֹלַת הָעוֹף. אָמַר רָבָא: הָא בּוּרְכָא! אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרָבָא: מַאי בּוּרְכְתָא? אֲנָא אַמְרִיתַהּ נִיהֲלֵיהּ, וּמִשְּׁמֵיהּ דְּרַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא אַמְרִיתַהּ נִיהֲלֵיהּ – דְּאָמַר רַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא: מוֹתָרוֹת לְנִדְבַת צִבּוּר אָזְלִי, וְאֵין עוֹלַת עוֹף בְּצִבּוּר.
הגמרא דנה במה ניתן להשתמש עבור הקורבנות הנוספים: רב נחמן בר רב חסדא לימד: אין משלימים את קורבנות המזבח בעולת עוף. רבא אמר: פסיקה זו היא אבסורד [בורכא]. רב נחמן בר יצחק אמר לרבא: מהו האבסורד? לפסיקה יש יסוד. אני אמרתי פסיקה זו לרב נחמן, ואמרתי לו אותה בשם רב שימי מנהרדעא, שכן רב שימי מנהרדעא אומר: העודף של הכבשים שהוקדשו לתמידין מוקצה לנדבת ציבור, ואין עולת עוף שמוקרבת על ידי הציבור.
וְאַף שְׁמוּאֵל סָבַר לְהָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: קׇרְבְּנוֹת צִבּוּר – סַכִּין מוֹשַׁכְתָּן לְמַה שֶּׁהֵן.
הגמרא מציינת: וגם שמואל סבור בהתאם לאמירה זו של רבי יוחנן, שלימד כי רבי שמעון סבור שכבשים שהוקדשו לקרבן התמיד ולא השתמשו בהם מובאים כקרבנות מוסף, אף על פי שלא הוקדשו מלכתחילה למטרה זו, כפי שרב יהודה אומר ששמואל אומר: לגבי קרבנות ציבור, הקדשתם משמשת רק כדי להגדיר לאיזו קטגוריה כללית של קרבן הם שייכים, למשל אם הם קרבן חטאת או קרבן עולה, אך המטרה שלשמה הם נשחטים בסכין היא שמגדירה מהי מהותם המדויקת היא.
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: וּמוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּשָׂעִיר, שֶׁאִם לֹא קָרַב בָּרֶגֶל יִקְרַב בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְאִם לֹא קָרַב בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ יִקְרַב בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְאִם לֹא קָרַב בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים יִקְרַב בָּרֶגֶל, וְאִם לֹא קָרַב בְּרֶגֶל זֶה יִקְרַב בְּרֶגֶל אַחֵר; שֶׁמִּתְּחִלָּתוֹ לֹא בָּא אֶלָּא לְכַפֵּר עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן.
הגמרא מציינת: דבר זה נלמד גם בברייתא בנוגע לחטאות: ורבי שמעון מודה לגבי שעיר שהוקדש לשמש כחלק מן הקרבנות המוספים ברגלים שאם לא הוקרב ברגל, אפשר להקריבו בראש חודש, ואם לא הוקרב בראש חודש אפשר להקריבו ביום הכיפורים, ואם לא הוקרב ביום הכיפורים אפשר להקריבו ברגל, ואם לא הוקרב ברגל זה אפשר להקריבו ברגל אחר. זאת מפני שמלכתחילה, מכוח הקדשתו, לא בא אלא לכפר על ידי מתן דמו על המזבח החיצון, אלא שטבעו המדויק מוגדר רק לפי התכלית שלשמה הוא נשחט לבסוף.
תָּנָא: לֹא הוּקְדַּשׁ אֶלָּא לְכַפֵּר עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן.
ברייתא נוספת מלמדת את אותו הדין: כך שנינו: קורבן החטאת הוקדש רק כדי לכפר על ידי הזאת דמו על המזבח החיצון.
וְעַל זְדוֹן טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים כּוּ׳. מְנָהָנֵי מִילֵּי?
§ המשנה מלמדת: ועל מקרים שבהם טומאת המקדש או קודשיו נעשתה במזיד, השעיר שהזאת דמו נעשית בפנים בהיכל ביום הכיפורים, ויום הכיפורים עצמו, מכפרים. הגמרא שואלת: מנין דברים אלו נלמדים?
דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״; פְּשָׁעִים – אֵלּוּ הַמְּרָדִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי״, וְאוֹמֵר: ״אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא״. חַטָּאוֹת – אֵלּוּ הַשְּׁגָגוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה״.
הגמרא משיבה: הם נלמדים מפסוק, כפי שלימדו החכמים בברייתא: הפסוק קובע לגבי הכהן הגדול המקריב את השעיר הפנימי של יום הכיפורים: "וכיפר על הקודש מטומאות בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם" (ויקרא טז:טז). הפסוק מתייחס לשתי קטגוריות של חטא. הקטגוריה הראשונה היא מעשי מרד [פשעים]; אלו הם החטאים המרדניים, ולכן הפסוק קובע שמלך ישראל יהורם אמר למלך יהושפט מלך יהודה: "מלך מואב פשע [פשע] בי" (מלכים ב ג:ז). וכן הפסוק קובע לגבי מרד נגד יהודה: "אז תפשע [תפשע] לבנה בעת ההיא" (מלכים ב ח:כב). הקטגוריה השנייה היא חטאים [חטאות]; אלו הם חטאים בשגגה, ולכן הפסוק קובע: "ואם נפש אחת תחטא [תחטא] בשגגה" (ויקרא ד:ב).
עַל שְׁאָר עֲבֵירוֹת שֶׁבְּתוֹרָה, הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת, הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת כּוּ׳.
§ המשנה מלמדת: על כל שאר העבירות שנאמרו בתורה, בין שהן קלות ובין שהן חמורות, בין שנעשו במזיד ובין בשוגג, בין שנודע עליהן לפני יום הכיפורים ובין שלא נודע עליהן אלא לאחר יום הכיפורים, בין שהן כרוכות במצוות עשה ובין באיסור לא תעשה, בין שהעוברים עליהן חייבים כרת [karet] או אחת ממיתות בית דין, השעיר המשתלח לעזאזל ביום הכיפורים מכפר.
הַיְינוּ קַלּוֹת הַיְינוּ עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה! חֲמוּרוֹת – הַיְינוּ כָּרֵיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין! הוֹדַע – הַיְינוּ מֵזִיד! לֹא הוֹדַע – הַיְינוּ שׁוֹגֵג!
הגמרא מציינת כי המשנה נראית חזרתית: עבירות קלות הן כמו מצוות עשה ולא תעשה רגילות, עבירות חמורות הן כמו עבירות שחייבים עליהן כרת ומיתת בית דין, עבירות שנודע לו עליהן הן כמו מזיד, ועבירות שלא נודע לו עליהן הן כמו שוגג.
אָמַר רַב יְהוּדָה, הָכִי קָאָמַר: עַל שְׁאָר עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה – בֵּין קַלּוֹת בֵּין חֲמוּרוֹת, בֵּין שֶׁעֲשָׂאָן בְּשׁוֹגֵג בֵּין שֶׁעֲשָׂאָן בְּמֵזִיד. אוֹתָן שֶׁעֲשָׂאָן בְּשׁוֹגֵג – בֵּין נוֹדַע לוֹ סְפֵיקָן, בֵּין לֹא נוֹדַע לוֹ סְפֵיקָן. וְאֵלּוּ הֵן קַלּוֹת – עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וְאֵלּוּ הֵן חֲמוּרוֹת – כָּרֵיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין.
רב יהודה אמר שכך המשנה אומרת: על כל שאר העבירות שנאמרו בתורה, בין שהן קלות ובין שהן חמורות, בין אם נעשו בשוגג ובין אם נעשו במזיד, לכל אחת יש הלכות משלה. לגבי אלה שנעשו בשוגג, במקרים שהיה ספק אם המעשה היה אסור כלל, הכפרה חלה בין אם הספק לגבי העבירות נודע לו לפני יום הכיפורים ובין אם הספק לגביהן לא נודע לו אלא לאחר יום הכיפורים. ואלו הן הקלות שאליהן המשנה מתכוונת: מצוות עשה רגילה ולא תעשה. ואלו הן החמורות שאליהן היא מתכוונת: עבירות שחייבים עליהן כרת ומיתת בית דין.
הַאי עֲשֵׂה הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּלָא עֲבַד תְּשׁוּבָה – ״זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה״! אִי דַּעֲבַד תְּשׁוּבָה – כֹּל יוֹמָא נָמֵי, דְּתַנְיָא: עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, לָא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ!
הגמרא שואלת: מהן הנסיבות של מצוות עשה זו במשנה? אם מדובר במקרה שבו הוא לא שב בתשובה, הקרבן אינו יכול לכפר עליו, כפי שנאמר בפסוק: "זבח רשעים תועבה" (משלי כא:כז). ואם שב בתשובה, אם כן מדוע המשנה מתייחסת ליום הכיפורים? הוא ישיג כפרה בכל יום אחר גם כן, כפי שנלמד בברייתא: אם אדם עבר על מצוות עשה ושב בתשובה, אינו זז משם עד שמוחלים לו.
אָמַר רַבִּי זֵירָא:
רבי זעירא אמר:
תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.
למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.
טקסטים מסופקים על ידי Sefaria