וַהֲלֹא מְצָרֵף? רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין — מוּתָּר. מַתְקִיף לַהּ אַבָּיֵי: מִידֵּי מֵיחַם שֶׁפִּינָּה מִמֶּנּוּ מַיִם קָתָנֵי?! מֵיחַם שֶׁפִּינָּהוּ קָתָנֵי!
הגמרא מקשה על קולא זו: על ידי נתינת מים קרים לתוך המיחם, האם אין זה מחשל את הכלי? מים קרים הנשפכים לתוך כלי מתכת מחומם מחזקים את הכלי. זהו אחד השלבים במלאכת הנפח. כיצד מותר לעשות דבר דומה בשבת? הגמרא משיבה: משנה זו היא בהתאם לדעתו של רבי שמעון, אשר קבע עיקרון בנוגע להלכות שבת: דבר שאינו מתכוון, כלומר, מעשה מותר שממנו נובעת בשוגג מלאכה אסורה, מותר. אף כאן, כוונתו הייתה לחמם את המים, ולא לחזק את הכלי. אביי מקשה בחריפות על הסבר זה: האם נאמר במשנה: מיחם שפונו ממנו המים? דבר זה היה מלמד שביקש למלא את הכלי במים אחרים ולחמם את אותם המים. אלא, מיחם שהוסר נשנה במשנה, כלומר, שהמיחם הוסר מן האש, ולא שהמים רוקנו ממנו.
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: הַמֵּיחַם שֶׁפִּינָּהוּ וְיֵשׁ בּוֹ מַיִם חַמִּין — לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם מוּעָטִין בִּשְׁבִיל שֶׁיָּחוֹמּוּ, אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹכוֹ מַיִם מְרוּבִּים כְּדֵי לְהַפְשִׁירָן. וּמֵיחַם שֶׁפִּינָּה מִמֶּנּוּ מַיִם — לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם כׇּל עִיקָּר, מִפְּנֵי שֶׁמְּצָרֵף. וְרַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין אָסוּר.
אלא, אביי אמר שכך המשנה אומרת: מיחם שהוסר מן האש ויש בו מים חמים, אין נותנים לתוכו כמות קטנה של מים כדי שהמים יתחממו; אלא, נותנים לתוכו כמות גדולה של מים כדי שהמים ייפשרו. ולגבי מיחם שפונו ממנו מים; אין נותנים לתוכו כלל מים, מפני שהוא מחשל את הכלי על ידי נתינת מים קרים לתוך כלי חם. ו, לפי הסבר זה, משנתנו היא בהתאם לדעתו של רבי יהודה, שאמר כי דבר שאינו מתכוון שממנו נגרמת מלאכה אסורה בשוגג אסור בשבת.
אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְהַפְשִׁיר, אֲבָל לְצָרֵף — אָסוּר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ לְצָרֵף נָמֵי מוּתָּר. לְצָרֵף לְכַתְּחִילָּה מִי שְׁרֵי?! אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר: אָמַר רַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שִׁיעוּר לְהַפְשִׁיר, אֲבָל שִׁיעוּר לְצָרֵף — אָסוּר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ שִׁיעוּר לְצָרֵף —
באשר לעניין עצמו, רב אמר: הם לימדו שמותר להכניס מים קרים לתוך דוד שיש בו מים חמים לאחר שהוסר מן האש, כאשר כוונתו היא רק לחמם את המים הקרים. אולם, אם עשה זאת כדי לחשל את הכלי, הרי זה אסור. ושמואל אמר: אפילו אם הוא עושה זאת כדי לחשל את הכלי, גם זה מותר. הגמרא תמהה: וכי חישול מותר לכתחילה? והלא זו מלאכה אסורה גמורה בשבת! אלא, אם המחלוקת בין רב לשמואל נאמרה, כך נאמרה. רב אמר: הם לימדו שמותר להוסיף מים רק בשיעור המספיק לחמם את המים, כלומר, למלא את הכלי רק באופן חלקי. אולם, למלא אותו לגמרי בשיעור המספיק לחשל את הכלי אסור. ושמואל אמר: אפילו שיעור המספיק לחשל את הכלי
תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.
למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.
טקסטים מסופקים על ידי Sefaria