Drashot AI Logo
וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ שֶׁרַבּוּ, יָצְאוּ מֵהֶם מָה שֶׁיֵּצְאוּ.
זהו המסלול שההיסטוריה הייתה אמורה לנקוט, אך בשל חטאינו הרבים, המשיח לא בא לאחר שחלפו ארבעת אלפים שנה, ויתרה מזו, השנים שחלפו מאז אז, שהיו אמורות להיות העידן המשיחי, חלפו.
אֲמַר לֵיהּ אֵלִיָּהוּ לְרַב יְהוּדָה אֲחוּהּ דְּרַב סַלָּא חֲסִידָא: אֵין הָעוֹלָם פָּחוֹת מִשְּׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה יוֹבְלוֹת, וּבַיּוֹבֵל הָאַחֲרוֹן בֶּן דָּוִד בָּא. אֲמַר לֵיהּ: בִּתְחִילָּתוֹ אוֹ בְּסוֹפוֹ? אֲמַר לֵיהּ: אֵינִי יוֹדֵעַ. כָּלֶה אוֹ אֵינוֹ כָּלֶה? אֲמַר לֵיהּ: אֵינִי יוֹדֵעַ. רַב אָשֵׁי אָמַר: הָכִי אֲמַר לֵיהּ: עַד הָכָא לָא תִּיסְתַּכֵּי לֵיהּ, מִכָּאן וְאֵילָךְ אִיסְתַּכֵּי לֵיהּ.
אליהו הנביא אמר לרב יהודה, אחיו של רב סלא חסידא: העולם יתקיים לא פחות משמונים וחמישה יובלות, כלומר 4,250 שנים. וביובל האחרון, בן דוד יבוא. רב יהודה אמר לאליהו: האם המשיח יבוא בתחילת היובל או בסופו? אליהו אמר לרב יהודה: איני יודע. רב יהודה שאל: האם מחזור היובל האחרון הזה יסתיים לפני שהמשיח יבוא או שעדיין לא יסתיים לפני בואו? אליהו אמר לו: איני יודע. רב אשי אומר: זה מה שאליהו אמר לו: עד אותו זמן אל תצפה לבואו; מנקודה זו ואילך צפה לבואו. אליהו לא הודיע לרב יהודה את מועד בואו של המשיח.
שְׁלַח לֵיהּ רַב חָנָן בַּר תַּחְלִיפָא לְרַב יוֹסֵף: מָצָאתִי אָדָם אֶחָד וּבְיָדוֹ מְגִילָּה אַחַת כְּתוּבָה אַשּׁוּרִית וּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ. אָמַרְתִּי לוֹ: זוֹ מִנַּיִין לָךְ? אָמַר לִי: לַחֲיָילוֹת שֶׁל רוֹמִי נִשְׂכַּרְתִּי וּבֵין גִּינְזֵי רוֹמִי מְצָאתִיהָ. וְכָתוּב בָּהּ: לְאַחַר אַרְבַּעַת אֲלָפִים וּמָאתַיִם וְתִשְׁעִים וְאֶחָד שָׁנָה לִבְרִיאָתוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָעוֹלָם יִתּוֹם. מֵהֶן מִלְחֲמוֹת תַּנִּינִים, מֵהֶן מִלְחָמוֹת גּוֹג וּמָגוֹג, וּשְׁאָר יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ אֶלָּא לְאַחַר שִׁבְעַת אֲלָפִים שָׁנָה. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: לְאַחַר חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה אִיתְּמַר.
רב חנן בר תחליפא שלח הודעה לרב יוסף: מצאתי אדם אחד, ובידו היה מגילה אחת כתובה בכתב אשורית ובלשון הקודש, עברית. אמרתי לו: מהיכן הגיעה זו המגילה לידך? אמר לי: נשכרתי לשרת בצבא הרומי ומצאתי את המגילה בין הארכיונים הרומיים. היה ברור שהמגילה נכתבה בידי יהודים, לא רומאים. וכתוב בה במגילה: לאחר 4,291 שנים שחלפו מבריאת העולם, העולם יגיע לקצו; ובמהלך אותן שנים יהיו מלחמות התנינים בין הלווייתן ובין החיות, ובתוך אותן שנים יהיו מלחמות גוג ומגוג ושאר שנות ימות המשיח. ואז העולם ייחרב. והקדוש ברוך הוא יחדש את עולמו רק לאחר שיחלפו שבעת אלפים שנה. רב אחא בר רבא אומר שנאמר: לאחר שיחלפו חמשת אלפים שנה.
תַּנְיָא: רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, מִקְרָא זֶה נוֹקֵב וְיוֹרֵד עַד תְּהוֹם: ״כִּי עוֹד חֲזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר״.
§ כך נלמד בברייתא שרבי נתן אומר: פסוק זה חודר ויורד עד התהומות; כשם שהתְּהוֹמוֹת אין להן חקר, כך גם התקופה המתוארת בפסוק הבא אינה ניתנת למדידה. "כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב; אם יתמהמה חכה לו, כי בא יבא לא יאחר" (חבקוק ב:ג).
לֹא כְּרַבּוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ דּוֹרְשִׁין: ״עַד עִדָּן עִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן״.
המשיח יבוא לא בהתאם לדעתם של רבותינו, שהיו מפרשים את הפסוק: "ולְעִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן" (דניאל ז:כה), כמשמעותו שמשך הגלות האחרונה יהיה פי שלושה וחצי ממשך תקופת גלות מצרים.
וְלָא כְּרַבִּי שִׂמְלַאי, שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ: ״הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִּמְעָה וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שְׁלִישׁ״.
והמשיח יבוא לא בהתאם לדעתו של רבי סימלאי, שהיה מפרש את הפסוק: "האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש [shalish]" (תהילים פ:ו), כמשמעו שמשך הגלות האחרונה יהיה פי שלושה ממשך תקופת הגלות במצרים.
וְלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ: ״עוֹד אַחַת מְעַט הִיא וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ״.
והמשיח יבוא לא בהתאם לדעתו של רבי עקיבא, שהיה מפרש את הפסוק: "עוֹד אַחַת מְעַט הִיא, וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ" (חגי ב׳:ו׳), כמשמעו שהגאולה תתרחש זמן קצר לאחר חורבן המקדש.
אֶלָּא מַלְכוּת רִאשׁוֹנָה – שִׁבְעִים שָׁנָה, מַלְכוּת שְׁנִיָּה – חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם, וּמַלְכוּת בֶּן כּוֹזֵיבָא – שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה.
אלא, המלוכה החשמונאית הגדולה, הראשונה, שלטה שבעים שנה. הממלכה השנייה, של הורדוס וצאצאיו, שלטה חמישים ושתיים שנה, ומשך הזמן של מלכות בר כוזיבא, או בר כוכבא, היה שנתיים וחצי. משך הגלות שלאחר מכן אינו ידוע.
מַאי ״וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב״? אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: תִּיפַּח עַצְמָן שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִיצִּין, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ (אֶת) הַקֵּץ וְלֹא בָּא – שׁוּב אֵינוֹ בָּא. אֶלָּא חַכֵּה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ״. שֶׁמָּא תֹּאמַר: אָנוּ מְחַכִּין וְהוּא אֵינוֹ מְחַכֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלָכֵן יְחַכֶּה ה׳ לַחֲנַנְכֶם וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם״.
הגמרא שואלת: מה משמעות הביטוי "ויפח [veyafe’aḥ] לקץ ולא יכזב"? רבי שמואל בר נחמני אומר שרבי יונתן אומר: יתפח [tippaḥ] רוחם של מחשבי קיצין, שכן היו אומרים, משהגיע הקץ שחישבו והמשיח לא בא, ששוב לא יבוא כלל. אלא, הדרך הראויה היא להמשיך לחכות לבואו, כמו שנאמר: "אם יתמהמה חכה לו." שמא תאמר אנו ממתינים בציפייה לקץ הימים והקדוש ברוך הוא אינו ממתין לקץ הימים ואינו רוצה לגאול את עמו, הפסוק אומר: "ולכן יחכה ה' לחננכם ולכן ירום לרחמכם; כי אלהי משפט ה' אשרי כל חוכי לו" (ישעיהו ל:יח).
וְכִי מֵאַחַר שֶׁאָנוּ מְחַכִּים, וְהוּא מְחַכֶּה, מִי מְעַכֵּב? מִדַּת הַדִּין מְעַכֶּבֶת. וְכִי מֵאַחַר שֶׁמִּדַּת הַדִּין מְעַכֶּבֶת, אָנוּ לָמָּה מְחַכִּין? לְקַבֵּל שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁרֵי כׇּל חוֹכֵי לוֹ״.
ולכאורה, מאחר שאנו מצפים לאחרית הימים וגם הקדוש ברוך הוא מצפה לאחרית הימים, מי מעכב את ביאת המשיח? זוהי מידת הדין האלוהית שמעכבת את ביאתו, כפי שנאמר: "כי אלוהי משפט ה'", ואין אנו ראויים. ומאחר שמידת הדין מעכבת את ביאת המשיח ואין אנו ראויים לגאולה, מדוע אנו מצפים לביאתו בכל יום? אנו עושים זאת כדי לקבל שכר על הציפייה לביאתו, כפי שנאמר: "אשרי כל חוכי לו."
אָמַר אַבָּיֵי: לָא פָּחֵית עָלְמָא מִתְּלָתִין וְשִׁיתָּא צַדִּיקֵי דִּמְקַבְּלִי אַפֵּי שְׁכִינָה בְּכֹל דָּרָא, שֶׁנֶּאֱמַר ״אַשְׁרֵי כׇּל חוֹכֵי לוֹ״ – ״לוֹ״ בְּגִימַטְרִיָּא תְּלָתִין וְשִׁיתָּא הָווּ. אִינִי? וְהָאָמַר רָבָא: דָּרָא דְּקַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תַּמְנֵי סְרֵי אַלְפֵי פַּרְסָה הָוֵאי, שֶׁנֶּאֱמַר ״סָבִיב שְׁמֹנָה עָשָׂר אָלֶף״! לָא קַשְׁיָא: הָא דְּמִסְתַּכְּלִי בְּאִיסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה, הָא דְּמִסְתַּכְּלִי בְּאִיסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה.
אגב אותו פסוק, אביי אמר: לעולם יש לא פחות משלושים ושישה צדיקים בכל דור שמקבלים את פני השכינה, כפי שנאמר: "אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ [lo]" (ישעיהו ל׳:י״ח). הערך המספרי של lo, הנכתב למד ו״ו, הוא שלושים ושישה. הגמרא שואלת: האם כך הוא? והרי רבא אומר: השורה של הצדיקים לפני הקדוש ברוך הוא, משתרעת על פני שמונה עשר אלף פרסאות, כפי שנאמר לגבי עיר האל באחרית הימים: "שמונה עשר אלף קנים סביב, ושם העיר מיום ההוא יהיה: ה׳ שמה" (יחזקאל מ״ח:ל״ה)? הגמרא משיבה: אין זו קושיה; זה דבריו של אביי מתייחסים לשלושים ושישה הצדיקים הצופים בשכינה באספקלריא המאירה [be’ispaklarya], ואילו זה דבריו של רבא מתייחסים להמונים הצופים בשכינה באספקלריא שאינה מאירה.
וּמִי נְפִישִׁי כּוּלֵּי הַאי? וְהָאָמַר חִזְקִיָּה אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: רָאִיתִי בְּנֵי עֲלִיָּיה וְהֵן מוּעָטִין. אִם אֶלֶף הֵם – אֲנִי וּבְנִי מֵהֶם, אִם מֵאָה הֵם – אֲנִי וּבְנִי מֵהֶם, אִם שְׁנַיִם הֵם – אֲנִי וּבְנִי הֵם.
הגמרא שואלת: והאם אלה הרואים את השכינה דרך אספקלריה המאירה רבים כל כך? והלא חזקיה אומר כי רבי ירמיה אומר בשם רבי שמעון בר יוחאי: ראיתי בני חבורת הבולטים מבחינה רוחנית, שהם צדיקים באמת, והם מעטים. אם הם מונים אלף, אני ובני ביניהם. אם הם מונים מאה, אני ובני ביניהם; ואם הם מונים שניים, אני ובני הם. לכאורה, ייתכן שאין יותר משניים הרואים את השכינה דרך אספקלריה המאירה.
לָא קַשְׁיָא, הָא דְּעָיְילִי בְּבַר, הָא דְּעָיְילִי בְּלָא בַּר.
הגמרא משיבה: אין זה קשה. אמירה זו של אביי מתייחסת לאלה שעשויים להיכנס כדי לחזות בשכינה רק על ידי בקשת וקבלת רשות [bar] מן המלאכים. אותה אמירה של רבי שמעון בן יוחאי מתייחסת למתי המעט שעשויים להיכנס כדי לחזות בשכינה אפילו בלא לבקש רשות, שעבורם שערי שמים פתוחים בכל עת.
אָמַר רַב: כָּלוּ כׇּל הַקִּיצִּין, וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: דַּיּוֹ לָאָבֵל שֶׁיַּעֲמוֹד בְּאֶבְלוֹ. כְּתַנָּאֵי: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה – נִגְאָלִין, וְאִם לָאו – אֵין נִגְאָלִין. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אִם אֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה אֵין נִגְאָלִין? אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲמִיד לָהֶן מֶלֶךְ שֶׁגְּזֵרוֹתָיו קָשׁוֹת כְּהָמָן, וְיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וּמַחְזִירָן לְמוּטָב.
§ רב אומר: כל הקיצים שנקבעו עברו, והדבר תלוי רק בתשובה ובמעשים טובים. כאשר עם ישראל ישוב בתשובה, הם ייגאלו. ושמואל אומר: די לו לאבל שיעמוד באבלו כדי להביא את ביאת המשיח. אף ללא תשובה, יהיו ראויים לגאולה בזכות הייסורים שסבלו בזמן הגלות. הגמרא מציינת: מחלוקת זו היא מקבילה למחלוקת בין תנאים: רבי אליעזר אומר: אם ישראל עושים תשובה הם נגאלים, ואם לאו אינם נגאלים. אמר לו רבי יהושע: אם אינם עושים תשובה, וכי אין הם נגאלים כלל? אלא, הקדוש ברוך הוא יעמיד להם מלך שגזרותיו קשות כאלה שהוציא המן, ועם ישראל לא תהיה להם ברירה אלא לשוב בתשובה, ודבר זה ישיב אותם לדרך הישרה.
תַּנְיָא אִידַּךְ: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה – נִגְאָלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבֹתֵיכֶם״. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ״? ״חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם״ – בַּעֲבוֹדָה זָרָה, ״וְלֹא בְּכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ״ – לֹא בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.
שנויה בברייתא אחרת שרבי אליעזר אומר: אם ישראל עושים תשובה הם נגאלים, שנאמר: "שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם" (ירמיהו ג:כב). אמר לו רבי יהושע: והלא כבר נאמר: "כה אמר ה': חינם נמכרתם ולא בכסף תגאלו" (ישעיהו נב:ג)? רבי יהושע מפרש: "חינם נמכרתם" פירושו שנמכרתם לעבודה זרה, שהיא חטא שאין לו יסוד. "ולא בכסף תגאלו" פירושו שתיגאלו לא על ידי תשובה ומעשים טובים, אלא ברצון האל.
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם״? אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם צִיּוֹן״?
רבי אליעזר אמר לרבי יהושע: והלא כבר נאמר: "שובו אלי ואשובה אליכם" (מלאכי ג:ז)? אמר לו רבי יהושע: והלא כבר נאמר: "כי אנכי בעלתי בכם; ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה, והבאתי אתכם ציון" (ירמיהו ג:יד), ללא תנאי?
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן״? אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״כֹּה אָמַר ה׳ גֹּאֵל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹ לִבְזֹה נֶפֶשׁ לִמְתָעֵב גּוֹי לְעֶבֶד מֹשְׁלִים
רבי אליעזר אמר לו: והלא כבר נאמר: "בשובה ונחת תיוושעון" (ישעיהו ל׳:ט״ו), ומכאן שהגאולה תלויה בתשובה? רבי יהושע אמר לרבי אליעזר: והלא כבר נאמר: "כה אמר ה׳ גואל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד מושלים:

תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.

למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.

טקסטים מסופקים על ידי Sefaria