שְׁחִיטָתוֹ בַּצָּפוֹן, וְטָעוּן מַתְּנַת בְּהוֹנוֹת, וּסְמִיכָה, וּנְסָכִים, וּתְנוּפָה, וְחָזֶה וָשׁוֹק, וְנֶאֱכָל לְזִכְרֵי כְהוּנָּה לְיוֹם וָלַיְלָה.
ששחיטתו חייבת להיעשות בצפון עזרת המקדש, כמו במקרה של אשם, והוא טעון מתן הדם על בוהן היד הימנית ועל בוהן הרגל הימנית ועל תנוך האוזן הימנית של המצורע, כפי שמתואר בויקרא י״ד:י״ד, והוא טעון סמיכת ידיים על ראש הבהמה, ונסכי היין הנלווים ותנופת החזה והשוק, כמו שלמים. והוא נאכל לזכרי הכהונה במשך יום אחד והלילה שלאחריו, כמו אשם, ולא במשך יומיים, כמו שלמים.
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, מִפְּנֵי שֶׁמֵּבִיא קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל!
אך החכמים לא הודו לרבי שמעון, משום שהם סבורים שבכך הוא מביא קורבנות לידי מצב שבו הזמן שבו מותר לאוכלם מוגבל, ובכך מגדיל את הסבירות לפסול, שכן ייתכן שמדובר בשלמים, שניתן לאוכלם במשך שני ימים ולילה אחד.
שְׁמוּאֵל סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּחֲדָא, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא.
הגמרא משיבה כי שמואל סבור בהתאם לדעתו של רבי שמעון לגבי הלכה אחת, כלומר, שלא אשם הוא שקובע אם המצורע חייב להביא את קרבנותיו של עשיר או של עני, אך הוא חולק עליו לגבי הלכה אחרת אחת, שכן הוא אינו מתיר תנאי כזה במקרה של קרבן אשם.
שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי אַגָּדָה: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״כִּי לֹא אֶחְפּוֹץ בְּמוֹת הַמֵּת״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״כִּי חָפֵץ ה׳ לַהֲמִיתָם״! כָּאן בְּעוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, כָּאן בְּשֶׁאֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה.
הגמרא מפרטת את שלושת העניינים של אגדה ששאלו חכמי אלכסנדריה את רבי יהושע. פסוק אחד אומר: "כי לא אחפוץ במות המת, נאום ה' אלוהים; והשיבו וחיו" (יחזקאל י"ח:ל"ב). ופסוק אחד אומר, לגבי בני עלי הכהן הגדול, שלא שמעו לתוכחת אביהם: "אם יחטא איש לאיש ופללו אלוהים; ואם לה' יחטא איש מי יתפלל לו?" ולא ישמעו לקול אביהם, כי חפץ ה' להמיתם" (שמואל א' ב':כ"ה). רבי יהושע השיב להם: כאן, הפסוק ביחזקאל מתייחס למקרה שבו החוטאים שבים בתשובה, ואילו שם, הפסוק בשמואל מדבר על מקרה שבו החוטאים אינם שבים בתשובה.
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״כִּי לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שׁוֹחַד״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״יִשָּׂא ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ״! כָּאן קוֹדֶם גְּזַר דִּין, כָּאן לְאַחַר גְּזַר דִּין.
חכמי אלכסנדריה שאלו גם את הדברים הבאים: פסוק אחד אומר: "כי ה' אלוהיכם הוא אלוהי האלוהים ואדוני האדונים, האל הגדול, הגיבור והנורא, אשר לא יישא פנים ולא ייקח שוחד" (דברים י:יז), ופסוק אחד אומר: "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום" (במדבר ו:כו). כיצד ניתן ליישב סתירה זו? רבי יהושע השיב להם: כאן, הפסוק בבמדבר עוסק בזמן שלפני שגזר הדין של אדם ניתן, כאשר אלוהים נושא פנים וסולח; שם, הפסוק בדברים מתייחס לאחרי שגזר הדין ניתן, כאשר הוא אינו סולח עוד.
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״כִּי בָחַר ה׳ בְּצִיּוֹן״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי הָיְתָה הָעִיר הַזֹּאת לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּנוּ אוֹתָהּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה״! כָּאן קוֹדֶם שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה, כָּאן לְאַחַר שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה.
חכמי אלכסנדריה הוסיפו ושאלו: פסוק אחד אומר: "כי בחר ה' בציון; איווה למושב לו" (תהילים קלב:יג), ופסוק אחד אומר: "כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה ועד היום הזה, להסירה מעל פני" (ירמיהו לב:לא). השיב להם רבי יהושע: כאן, הפסוק בתהילים מתייחס לזמן שלפני שנשא שלמה את בת פרעה (ראו מלכים א׳ ג:א), ואילו שם, הפסוק בירמיהו מדבר על הזמן שאחרי שנשא שלמה את בת פרעה.
שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי בּוּרוּת: אִשְׁתּוֹ שֶׁל לוֹט, מַהוּ שֶׁתְּטַמֵּא? אָמַר לָהֶם: מֵת מְטַמֵּא, וְאֵין נְצִיב מֶלַח מְטַמֵּא.
הגמרא מונה את שלושת ענייני הבורות ששאלו חכמי אלכסנדריה את רבי יהושע. מהי ההלכה בנוגע לאשת לוט, שנהפכה לנציב מלח כאשר ברחה מן העיר סדום (בראשית יט:כו), מבחינת השאלה האם היא מטמאה טומאת מת? רבי יהושע אמר להם: מת מטמא טומאת מת, אבל נציב מלח, אף אם היה בעבר אדם, אינו מטמא טומאה.
בֶּן שׁוּנַמִּית, מַהוּ שֶׁיְּטַמֵּא? אָמַר לָהֶן: מֵת מְטַמֵּא, וְאֵין חַי מְטַמֵּא.
חכמי אלכסנדריה שאלו גם את רבי יהושע: מהי ההלכה בנוגע לבנה של השונמית, שמת והוחזר לחיים על ידי אלישע (מלכים ב׳ 4:33–36), מבחינת השאלה האם הוא מטמא בטומאת מת? רבי יהושע אמר להם: מת מטמא בטומאת מת, אך חי אינו מטמא בטומאת מת, אפילו אם היה מת באופן זמני.
מֵתִים לֶעָתִיד לָבֹא, צְרִיכִין הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי אוֹ אֵין צְרִיכִין? אָמַר לָהֶן: לִכְשֶׁיִּחְיוּ נֶחְכַּם לָהֶן. אִיכָּא דְאָמְרִי: לִכְשֶׁיָּבֹא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עִמָּהֶם.
חכמי אלכסנדריה שאלו גם את רבי יהושע: לגבי המתים שעתידים לקום לתחייה לעתיד לבוא, האם הם יזדקקו להזאה מאפר פרה אדומה ביום השלישי והשביעי, כמו מי שמיטהר לאחר שבא במגע עם מת, או שמא לא יזדקקו לאותה הזאה? רבי יהושע אמר להם: כשיחיו, נהיה חכמים עבורם ונברר את ההלכה. יש שאומרים שרבי יהושע אמר להם: כשמשה רבנו יבוא עמהם, הוא יאמר לנו את ההלכה הנכונה.
שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי דֶּרֶךְ אֶרֶץ, מָה יַעֲשֶׂה אָדָם וְיֶחְכַּם? אָמַר לָהֶן: יַרְבֶּה בִּישִׁיבָה, וִימַעֵט בִּסְחוֹרָה. אָמְרוּ: הַרְבֵּה עָשׂוּ כֵּן, וְלֹא הוֹעִיל לָהֶם! אֶלָּא יְבַקְּשׁוּ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהַחׇכְמָה שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי ה׳ יִתֵּן חׇכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה״.
חכמי אלכסנדריה שאלו גם את רבי יהושע שלושה ענייני דרך ארץ: מה יעשה אדם כדי להחכים? רבי יהושע אמר להם: ירבה ישיבה בבית המדרש וימעט בעסקיו במסחר. חכמי אלכסנדריה אמרו לרבי יהושע: רבים עשו כן, ולא הועיל להם לקנות חכמה. רבי יהושע השיב: אלא, יבקשו רחמים לקבל חכמה ממי שהחכמה שלו, כמו שנאמר: "כי ה' ייתן חכמה; מפיו דעת ותבונה" (משלי ב:ו).
תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה לַעֲבָדָיו, וּמְשַׁגֵּר לְאוֹהֲבָיו מִמַּה שֶּׁלְּפָנָיו.
באשר לנושא החכמה, רבי חייא מלמד משל על מלך בשר ודם שהכין סעודה לעבדיו. העבדים אוכלים את המאכל המונח לפניהם, אך נוסף על כך הוא שולח חלק מן המאכל שלפניו לאלה שהוא אוהב. בדומה לכך, אלוהים שולח מעט מחכמתו לאלה שהוא אוהב, כפי שנאמר בפסוק: "כי יהוה ייתן חכמה."
מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? דְּהָא בְּלָא הָא לָא סַגִּיא.
הגמרא שואלת: מאחר שהדרך לחכמה היא באמצעות תפילה, מה רבי יהושע מלמד אותנו כאשר הוא אומר שיש להרבות בזמן הישיבה והלימוד? הגמרא משיבה שרבי יהושע מלמד שזה, תפילה, בלי זה, ישיבה ולימוד, אינו מספיק.
מָה יַעֲשֶׂה אָדָם וְיִתְעַשֵּׁר? אָמַר לָהֶן: יַרְבֶּה בִּסְחוֹרָה, וְיִשָּׂא וְיִתֵּן בֶּאֱמוּנָה. אָמְרוּ לוֹ: הַרְבֵּה עָשׂוּ כֵּן, וְלֹא הוֹעִילוּ! אֶלָּא יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהָעוֹשֶׁר שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב״.
חכמי אלכסנדריה שאלו: מה צריך אדם לעשות כדי להתעשר? רבי יהושע אמר להם: עליו להרבות בזמן שהוא עוסק במסחר ולנהל את עסקיו באמונה. חכמי אלכסנדריה אמרו לרבי יהושע: רבים עשו כך, והדבר לא הועיל להם להתעשר. רבי יהושע השיב: אלא, עליהם לבקש רחמים כדי לקבל חכמה ממי שהעושר שייך לו, כפי שנאמר: "לי הכסף ולי הזהב, נאום ה' צבאות" (חגי ב:ח).
מַאי קָא מַשְׁמַע לַן, דְּהָא בְּלָא הָא לָא סַגִּי.
הגמרא שואלת: מאחר שהדרך לעושר היא באמצעות תפילה, מה רבי יהושע מלמד אותנו כשהוא אומר שאדם צריך להרבות בזמן שהוא עוסק במסחר ולנהל את עסקיו באמונה? שוב, הגמרא משיבה: רבי יהושע מלמד שזה, תפילה, בלי זה, עיסוק בעסקים ביושר, אינו מספיק.
מָה יַעֲשֶׂה אָדָם וְיִהְיוּ לוֹ בָּנִים זְכָרִים? אָמַר לָהֶם: יִשָּׂא אִשָּׁה הַהוֹגֶנֶת לוֹ,
חכמי אלכסנדריה הוסיפו ושאלו: מה צריך אדם לעשות כדי שיהיו לו בנים זכרים? רבי יהושע אמר להם: עליו לשאת אישה הראויה לו
תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.
למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.
טקסטים מסופקים על ידי Sefaria