הֲדַר קָחָזְיָא בְּעוֹנוֹת, מַאי? אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ, שְׁלִישִׁית — מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה.
הגמרא שואלת: מהי ההלכה אם היא לאחר מכן רואה דם נידה במחזורים קבועים של שלושים יום ? האם שעתה דיה, או שהיא מטמאה למפרע? רב גידל אומר שרב אומר: לגבי הפעם הראשונה והפעם השנייה שהיא רואה דם נידה, שעתה דיה. לאחר הפעם השלישית, היא מטמאה למפרע למשך תקופה של עשרים וארבע שעות או מבדיקה לבדיקה.
וְעוֹד עָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת, וְרָאֲתָה — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. הֲדַר קָחָזְיָא בְּעוֹנוֹת, מַאי?
הברייתא מוסיפה ללמד, לגבי נערה שלא ראתה דימום במשך שלוש וסתות רגילות ולאחר מכן ראתה דם, ושלוש וסתות נוספות עברו מבלי שראתה דימום ולאחר מכן ראתה דם וסת, שדיה שעתה. הגמרא שואלת: מהי ההלכה אם היא לאחר מכן רואה דם וסת במרווחים של וסתות סדירות בנות שלושים יום ?
אָמַר רַב כָּהֲנָא, אָמַר רַב גִּידֵּל, אָמַר רַב: פַּעַם רִאשׁוֹנָה — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ, שְׁנִיָּה — מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה.
הגמרא משיבה: רב כהנא אומר שרב גידל אומר שרב אומר: בפעם הראשונה שהיא רואה דם נידה, שעתה דיה. לאחר הפעם השנייה, היא מטמאה למפרע למשך תקופה של עשרים וארבע שעות או מבדיקה לבדיקה.
מַנִּי? רַבִּי הִיא, דְּאָמַר: בִּתְרֵי זִימְנֵי הָוֵי חֲזָקָה.
הגמרא שואלת: מיהו התנא של הברייתא? הגמרא משיבה: מאחר שהברייתא מלמדת שהיא מקבלת מעמד של אישה בוגרת רגילה עם הראייה השלישית של דם נידה, מסתבר שזהו רבי יהודה הנשיא, שאמר שחזקה נקבעת בשתי פעמים.
אֵימָא סֵיפָא: עָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְרָאֲתָה — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ, אֲתָאן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר!
הגמרא מעלה קושי: אמור את הסיפא: אם לאחר מכן עברו עליה שלוש עונות וסת צפויות בלי שראתה דם, ואז ראתה דם נידה, היא חוזרת למעמד של ילדה צעירה ודיה שעתה. בפסיקה זו אנו באים לדעתו של רבי אליעזר, הסובר שכל אישה שעברו עליה שלוש עונות וסת צפויות בלי שראתה דם מוחזקת כמי שאינה נידה ודיה שעתה. האם הברייתא היא בהתאם לדעת רבי יהודה הנשיא או רבי אליעזר?
וְכִי תֵימָא רַבִּי הִיא, וּבְעוֹנוֹת סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וּמִי סָבַר לַהּ? וְהָא לְאַחַר שֶׁנִּזְכַּר קָאָמַר! אֶלָּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, וּבִוְסָתוֹת סָבַר לַהּ כְּרַבִּי.
ואם תאמר שהתנא של הברייתאהוא רבי יהודה הנשיא, ובמקרה של אישה שעברו עליה שלוש וסתות בלי שראתה דם, הוא סובר בהתאם לדעתו של רבי אליעזר, אך האם הוא באמת סובר בהתאם לדעה זו? והרי הברייתאקובעת שלאחר שרבי יהודה הנשיא נזכר שכמה חכמים חלקו על פסיקתו של רבי אליעזר, אמר: רבי אליעזר ראוי לסמוך עליו בשעת הדחק, כלומר, רק בשעת הדחק. הגמרא מסיקה: אלא, התנא של הברייתאהוא רבי אליעזר, ובאשר לוסתות הוא סובר בהתאם לדעתו של רבי יהודה הנשיא, שחזקה של וסת נקבעת לאחר שתי פעמים של ראיית דם נידה.
כֶּתֶם שֶׁבֵּין רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה — טָהוֹר, שֶׁבֵּין שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית — חִזְקִיָּה אָמַר: טָמֵא, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: טָהוֹר. חִזְקִיָּה אָמַר: טָמֵא, כֵּיוָן דְּאִילּוּ חָזְיָא מְטַמְּאָה — כִּתְמַהּ נָמֵי טָמֵא, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: טָהוֹר, כֵּיוָן דְּלָא אִתַּחְזַקָה בְּדָם — כִּתְמַהּ נָמֵי לָא מְטַמֵּינַן לַהּ.
§ לגבי נערה שהחלה זה עתה לראות וסת, הגמרא אומרת: אם היא מוצאת כתם בין הפעם הראשונה לפעם השנייה שבה ראתה דם נידה, היא טהורה. אם הוא בין הפעם השנייה לפעם השלישית, חזקיה אומר: היא טמאה; רבי יוחנן אומר: היא טהורה. הגמרא מסבירה את הטעם לדעותיהם. חזקיה אומר: היא טמאה, שכן אילו הייתה רואה דם נידה, היה זה מטמא אותה. לפיכך, גם הכתם שלה טמא. ורבי יוחנן אומר: היא טהורה, שכן עדיין לא קנתה את החזקה של מי שרואה דם נידה. לכן, גם איננו מטמאים אותה מחמת הכתם שלה.