וּמַתְנִיתִין רַבִּי יוֹסֵי הִיא. דְּאָמַר רַב הוּנָא: כּוּלֵּיהּ פִּרְקִין רַבִּי יוֹסֵי הִיא. וּמַאי ״אֵין יָכוֹל לְהָפֵר״, מִשּׁוּם עִינּוּי נֶפֶשׁ, אֲבָל מֵפֵר נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ.
והמשנה היא בהתאם לדעתו של רבי יוסי, שהוא מחמיר יותר בהגדרתו לעינוי. כפי שאמר רב הונא: כל פרקנו הוא בהתאם לדעתו של רבי יוסי. ושמואל, לעומת זאת, פוסק בהתאם לדעתם של החכמים. ומה מתכוון רבי יוסי כאשר הוא אומר שהבעל אינו יכול להפר את נדרי אשתו? כוונתו היא שאינו יכול להפר אותם כנדרי עינוי, אבל הוא יכול להפר אותם כנדרים שפוגעים ביחסים בינו לבינה.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: נָדְרָה מִשְׁתֵּי כִכָּרוֹת, בְּאַחַת מִתְעַנָּה, וּבְאַחַת אֵין מִתְעַנָּה, מִתּוֹךְ שֶׁהוּא מֵפֵר לַמִּתְעַנָּה — מֵפֵר לְשֶׁאֵינוֹ מִתְעַנָּה. וְרַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מֵפֵר לַמִּתְעַנָּה, וְאֵין מֵפֵר לְשֶׁאֵין מִתְעַנָּה.
§ רב יהודה אמר ששמואל אמר: במקרה שבו אישה נדרה ששתי כיכרות אסורות עליה, ואם היא נמנעת מאחת מהן היא תצטער, שכן זו כיכר משובחת, ואילו אם היא נמנעת מן השנייה היא לא תצטער, שכן זו כיכר ירודה, הרי מאחר שהבעל יכול להפר את הנדר לגבי הכיכר שתגרום לה צער, ככל נדר של עינוי נפש, הוא יכול גם להפר את הנדר לגבי הכיכר שלא תגרום לה צער. ורב אסי אמר שרבי יוחנן אמר: הבעל יכול להפר את הנדר לגבי הכיכר שתגרום לה צער, אך אינו יכול להפר את הנדר לגבי הכיכר שלא תגרום לה צער.
וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אַסִּי מֵרַבִּי יוֹחָנָן: נָדְרָה מִשְׁתֵּי כִכָּרוֹת, בְּאַחַת מִתְעַנָּה וּבְאַחַת אֵין מִתְעַנָּה, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: מֵפֵר לַמִּתְעַנָּה וְאֵין מֵפֵר לְשֶׁאֵין מִתְעַנָּה.
ויש שאומרים נוסח אחר של מחלוקת זו, שלפיו רב אסי העלה דילמה לפני רבי יוחנן: במקרה שאישה נדרה שלא לאכול משתי כיכרות לחם, ואם תימנע מאחת מהן היא תצטער, ואם תימנע מן השנייה לא תצטער, מהי ההלכה? רבי יוחנן אמר לו: הבעל יכול להפר את הנדר לגבי הכיכר שתגרום לה צער, אבל אינו יכול להפר את הנדר לגבי הכיכר שלא תגרום לה צער.
אֵיתִיבֵיהּ: הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, וְהָיְתָה שׁוֹתֶה יַיִן, וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים
רב אסי העלה קושיה על רבי יוחנן מן המשנה הבאה (נזיר כג ע"א): לגבי אישה שנדרה להיות נזירה, והיא עברה על נדרה ושתתה יין או נטמאה במגע עם המת,