מֵיתִיבִי: אֵיזוֹהִי זְמַנָּהּ שֶׁל רְבִיעָה? הַבְּכִירָה — בִּשְׁלֹשָׁה, בֵּינוֹנִית — בְּשִׁבְעָה, אֲפִילָה — בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה, וּבְשִׁבְעָה עָשָׂר, וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.
הגמרא מקשה על דבריו של רבי זירא מן הברייתא הבאה: מתי הוא זמן הגשמים? היורה יורד בשלישי בחודש מרחשוון; הבינונית יורדת בשביעי בחודש, ואילו האפילה יורדת בעשרים ושלושה בחודש. זהו דבריו של רבי מאיר. רבי יהודה אומר: התאריכים הם בשביעי, בשבעה עשר, ובעשרים ושלושה במרחשוון.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה עָשָׂר, וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, וּבְחוֹדֶשׁ כִּסְלֵיו. וְכֵן הָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין הַיְּחִידִים מִתְעַנִּין עַד שֶׁיַּגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵיו.
רבי יוסי אומר: שתי התקופות הראשונות הן בשבעה עשר ובשלושה ועשרים במרחשוון, והתקופה האחרונה היא בתחילת חודש כסלו. וכן היה רבי יוסי אומר: יחידים תלמידי חכמים, שהיו מתחילים להתענות מחמת בצורת בזמן מוקדם יותר משאר הציבור, אינם מתחילים להתענות עד שיגיע ראש חודש כסלו ולא ירדו גשמים.
וְאָמְרִינַן עֲלַהּ: בִּשְׁלָמָא רְבִיעָה רִאשׁוֹנָה — לִישָּׁאֵל. שְׁלִישִׁית — לְהִתְעַנּוֹת. אֶלָּא שְׁנִיָּה לְמַאי? וְאָמַר רַבִּי זֵירָא: לְנוֹדֵר.
ואנו אומרים על כך: אמנם, הם נחלקו על זמן הגשם הראשון, שכן זמן זה נוגע לבקשה על הגשם באמצעות תפילה. הזמן שבו צפוי הגשם השלישי רלוונטי לתענית בשל מחסור בגשם. אבל באשר לזמן הצפוי של הגשם השני, לשם מה נחלקו על תאריכו? ואמר רבי זירא: יש לכך משמעות למי שנודר עד הגשם.
וְאָמְרִינַן עֲלַהּ: כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: גְּשָׁמִים שֶׁיָּרְדוּ שִׁבְעָה יָמִים זֶה אַחַר זֶה — אַתָּה מוֹנֶה בָּהֶן רְבִיעָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה. כְּמַאן? כְּרַבִּי יוֹסֵי!
וכן, אנו אומרים על כך: בהתאם לדעתו של מי הוא זה שנשנה בברייתא: רבן שמעון בן גמליאל אומר: במקרה של גשמים שירדו במשך שבעה ימים, זה אחר זה, מונים אותם כיורה הראשונה והשנייה. בהתאם לדעתו של מי נאמרה קביעה זו? בהתאם לדעתו של רבי יוסי, שהוא התנא היחיד הסובר שתקופות הגשם הראשונה והשנייה נמשכות שבעה ימים. ברור מדיון זה שרבן שמעון בן גמליאל חולק וסובר שמי שנודר עד הגשם חייב להמתין עד לאחר הגשם השני בפועל. דבר זה סותר את דברי רבי זירא ש"עד הגשם" מתייחס למועד שבו הגשם אמור לרדת.
הַהוּא דְּאָמַר ״עַד הַגְּשָׁמִים״.
הגמרא משיבה: אותהברייתא מתייחסת למי שאמר: עד הגשמים, ולא: עד הגשם. לפיכך, מועד פקיעת נדרו נקבע לפי זמן ירידת הגשמים בפועל.
מַתְנִי׳ ״קֻוֽנָּם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם לְשָׁנָה״, נִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה — אָסוּר בָּהּ וּבְעִיבּוּרָהּ. ״עַד רֹאשׁ אֲדָר״ — עַד רֹאשׁ אֲדָר הָרִאשׁוֹן. ״עַד סוֹף אֲדָר״ — עַד סוֹף אֲדָר הָרִאשׁוֹן.
משנה: במקרה של מי שאמר: יין הוא קונם עליי, ומאותה סיבה לא אטעם אותו במשך כל השנה, אם השנה התעברה, כלומר, הוכרזה כשנה מעוברת, הרי הוא אסור לשתות יין במהלך השנה וחודש העיבור שלה. אם נדר עד תחילת חודש אדר, הנדר נשאר בתוקפו עד תחילת אדר הראשון. וכן, אם אמר שנדרו חל עד סוף אדר, הנדר נשאר בתוקפו עד סוף אדר הראשון.
גְּמָ׳ אַלְמָא סְתָמָא דַּ״אֲדָר״ דְּקָאָמַר — רִאשׁוֹן הוּא.
גמרא: הגמרא מעירה על האמור במשנה, שאם אדם נודר עד תחילת אדר, נדרו נשאר בתוקף עד תחילת אדר הראשון. מכאן עולה, שכאשר אדם אומר אדר בלא פירוט, דבריו מובנים כהתייחסות לאדר הראשון.
לֵימָא מַתְנִיתִין רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּתַנְיָא: אֲדָר הָרִאשׁוֹן — כּוֹתֵב ״אֲדָר הָרִאשׁוֹן״, אֲדָר שֵׁנִי — כּוֹתֵב ״אֲדָר״ סְתָם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲדָר הָרִאשׁוֹן — כּוֹתֵב סְתָם, אֲדָר שֵׁנִי — כּוֹתֵב ״תִּינְיָין״.
הגמרא שואלת: האם נאמר שהמשנה היא בהתאם לדעתו של רבי יהודה? כפי שנלמד בברייתא: באדר הראשון, בעת תיארוך שטר, אדם כותב שהשטר נכתב באדר הראשון. באדר השני, אדם כותב את שם החודש אדר ללא ציון נוסף; זו דבריו של רבי מאיר. רבי יהודה אומר להפך: באדר הראשון אדם כותב את שם החודש ללא ציון נוסף, ובאדר השני הוא כותב שהשטר נכתב באדר השני.
אָמַר אַבָּיֵי: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר, הָא דְּיָדַע דִּמְעַבְּרָא שַׁתָּא, הָא דְּלָא יָדַע.
אביי אמר: אתה יכול אפילו לומר שהמשנה היא בהתאם לדעתו של רבי מאיר, שכן יש הבדל בין המקרים: בברייתאזו, מדובר במקרה שבו האדם שנדר ידע שהשנה מעוברת, כלומר, שהוכרזה כשנה מעוברת, והמחלוקת נוגעת לשאלה איזה אדר נחשב לעיקרי. לעומת זאת, אותה משנה מתייחסת למקרה שבו הוא לא ידע שזו שנה מעוברת ושיש שני חודשי אדר. לפיכך, כאשר התייחס לאדר, הכול מסכימים שהתכוון לאדר הראשון.
תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.
למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.
טקסטים מסופקים על ידי Sefaria