לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁאֵין מְבִיאִין יָרָק מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁמְּבִיאִין יָרָק מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ — אָסוּר.
לימדו שאם הוא נודר בשנת השמיטה, מותר לו לאכול ירקות גינה רק אם הוא במקום שבו אנשים אינם מביאים ירקות מחוץ לארץ ישראל אל ארץ ישראל. אולם, במקום שבו אנשים מביאים ירקות מחוץ לארץ ישראל, שבו הלכות השמיטה אינן חלות, אל ארץ ישראל, הרי הוא אסור גם באכילת ירקות גינה, שכן הם מצויים בשפע, ולכן נכללים במילה הסתמית ירק.
כְּתַנָּאֵי: אֵין מְבִיאִין יָרָק מִן חוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ, רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מְבִיאִין יָרָק מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. מַאי טַעְמֵיהּ דְּמַאן דְּאָמַר אֵין מְבִיאִין? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: מִשּׁוּם גּוּשׁ.
הגמרא מעירה שהבחנה זו היא כמו מחלוקת בין תנאים המובאת בברייתא: אין להביא ירקות מחוץ לארץ ישראל לארץ ישראל. רבי חנניה בן גמליאל אומר: מותר להביא ירקות מחוץ לארץ ישראל לארץ ישראל. הגמרא שואלת: מה טעמו של מי שאמר שאין להביא ירקות מחוץ לארץ ישראל? רבי ירמיה אמר: זה מפני שרגב אדמה עלול להיות מובא עם הירקות לארץ ישראל. עפר מחוץ לארץ ישראל טמא בטומאה טקסית, והבאתו לארץ ישראל תפיץ טומאה טקסית בארץ.
מַתְנִי׳ מִן הַכְּרוּב — אָסוּר בְּאִיסְפַּרְגוֹס, מִן הָאִיסְפַּרְגוֹס — מוּתָּר בִּכְרוּב.
משנה: מי שנדר שכרוב אסור לו, אסור באכילת אספרגוס, שכן הוא מין של כרוב. אבל מי שנדר שאספרגוס אסור לו, מותר לו לאכול כרוב.
מִן הַגְּרִיסִין — אָסוּר בְּמִקְפָּה, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הַמִּקְפָּה — מוּתָּר בִּגְרִיסִין. מִן הַמִּקְפָּה — אָסוּר בִּשּׁוּם, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הַשּׁוּם — מוּתָּר בְּמִקְפָּה.
הנודר שפולין כתושין אסורים לו, אסור בתבשיל של פולין כתושין [מיקפא]. אולם רבי יוסי אומר שהוא מותר בו. הנודר שתבשיל של פולין כתושין אסור לו, מותר בפולין כתושין לדברי הכול. הנודר שתבשיל אסור לו, אסור בשום שבתבשיל. אולם רבי יוסי אומר שהוא מותר בשום. הנודר ששום אסור לו, מותר בתבשיל.
מִן הָעֲדָשִׁים — אָסוּר בַּאֲשִׁישִׁים, רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הָאֲשִׁישִׁים — מוּתָּר בַּעֲדָשִׁים.
הנודר שעדשים אסורות לו אסור באכילת אשישים, תבשיל העשוי מעדשים. אולם, רבי יוסי מתיר זאת. מוסכם על הכול שמי שנודר שאשישים אסורים לו מותר לו לאכול עדשים.
״חִטָּה חִטִּין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בָּהֶן בֵּין קֶמַח בֵּין הַפַּת. ״גְּרִיס גְּרִיסִין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בָּהֶן בֵּין חַיִּין בֵּין מְבוּשָּׁלִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״קֻוֽנָּם גְּרִיס אוֹ חִטָּה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — מוּתָּר לָכוֹס חַיִּים.
אם אדם אומר: חיטה, חיטה בלשון יחיד, או חיטים, חיטה בלשון רבים, הם קונם עליי, ומסיבה זו אני לא אטעם אותם, הרי הוא אסור באכילת חיטה, בין כקמח ובין כלחם. אם אדם אומר: פול כתוש או פולים כתושים הם קונם עליי, ומסיבה זו אני לא אטעם אותם, הרי הוא אסור באכילתם, בין כשהם חיים ובין כשהם מבושלים. רבי יהודה אומר שאם אדם אומר: פול כתוש או חיטה הם קונם עליי, ומסיבה זו אני לא אטעם אותם, הרי הוא מותר ללעוס אותם כשהם חיים, שכן אין זו הדרך הרגילה לאוכלם, ולכן דבר זה לא נכלל בכוונת הנדר.
גְּמָ׳ תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: ״חִטָּה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר לֶאֱפוֹת וּמוּתָּר לָכוֹס. ״חִטִּים שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר לָכוֹס וּמוּתָּר לֶאֱפוֹת. ״חִטָּה חִטִּין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בֵּין לָכוֹס בֵּין לֶאֱפוֹת.
גמרא:שנויה בברייתא שרבי שמעון בן גמליאל אומר שאם אדם נודר: חיטה היא קונם עלי, ומטעם זה אני לא אטעם אותה, הרי הוא אסור באכילת חיטה אפויה, כלומר לחם חיטה אפוי, אבל הוא מותר ללעוס גרגרי חיטה. אם אדם אומר: חיטים הן קונם עלי, ומטעם זה אני לא אטעם אותן, הרי הוא אסור ללעוס גרגרי חיטה אבל מותר לאפות אותן, שכן לשון זו מתייחסת לגרגרי חיטה. אם אדם אומר: חיטה או חיטין הן קונם עלי, ומטעם זה אני לא אטעם אותן, הרי הוא אסור גם ללעוס גרגרי חיטה וגם לאפות לחם חיטה.
״גְּרִיס שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר לְבַשֵּׁל וּמוּתָּר לָכוֹס. ״גְּרִיסִין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר לָכוֹס וּמוּתָּר לְבַשֵּׁל. ״גְּרִיס גְּרִיסִין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בֵּין לְבַשֵּׁל בֵּין לָכוֹס.
באופן דומה, אם אדם אומר: פול כתוש הוא konam עליי, ומטעם זה לא אטעם אותו, הרי הוא אסור בבישול של פול כתוש, כלומר, מלאכול תבשיל של פולים כתושים מבושלים, שכן לכך מתכוונים בדרך כלל במילים פול כתוש, אבל מותר לו ללעוס פולים כתושים חיים. אם אדם אומר: פולים כתושים הם konam עליי, ומטעם זה לא אטעם אותם, הרי הוא אסור בללעוס פולים כתושים אבל מותר לו לבשל אותם. אם אדם אומר: פול כתוש או פולים כתושים הם konam עליי, ומטעם זה לא אטעם אותם, הרי הוא אסור הן בבישול והן בלעיסה של פולים כתושים.
הֲדַרַן עֲלָךְ הַנּוֹדֵר מִן הַמְבוּשָּׁל
תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.
למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.
טקסטים מסופקים על ידי Sefaria