אבל כפי שהסיפא של אותה משנה, במקרה שבו אמר: התכוונתי לאסור אכילת תאנים על זה ועל זה, וכולם מותרים לעשות כן, הרי זו דעתו של רבי עקיבא, כפי שניכר מן העובדה שהלכה זו מובאת בשמו, אם כן לשיטתך מדוע חכמים חולקים עליו? והרי אמרת שהכול מודים שכולם מותרים לאכול כאשר מי שנדר מסביר שהתכוון: על זה ועל זה?

רבא אמר לרב פפא: ולפי רבה, שאת דעתו אתה תומך בקושיה זו, האם הסיפא מתיישבת היטב לפי רבי עקיבא? באיזה מקרה הוא מעמיד אותה? במקרה שאחד חזר בו ואמר: מכולכם, מי מהם הוא הראשון ומי מהם הוא האחרון? המשנה קבעה שאם ההנאה מן האחרון הותרה, ההנאה מן האחרון בלבד מותרת וההנאה מכל האחרים אסורה. אם הוא אומר עכשיו: מכולכם, מי הוא הראשון ומי הוא האחרון?

אלא, רבא מסביר כך: הסעיף הראשון עוסק במקרה שאמר: מכולכם, וזה לפי שיטת בית הלל, שלדעת רבא אומרים שהנדר כולו הותר. ואילו בסעיף האחרון, כלומר, בשני המקרים האחרונים, מדובר במקרה שבו לא פירט: מזה ומזה, אלא שבו, למשל, קשר אותם זה לזה ואמר: פלוני יהיה אסור ליהנות כפלוני, ופלוני כפלוני, אך אין איסור כללי על כולם. אלא כל איסור קשור באיסור אחר. לכן, אם האיסור הנוגע ליחיד הראשון הותר, אזי גם כל אותם איסורים הקשורים בו הותרו.

הגמרא מעירה: הלשון גם מדויקת, שכן שנינו בברייתא בנוגע למשנה זו: אם האמצעי בשרשרת זו של אנשים שנאסרו בנדר מלהשתתף הותר לו לעשות כן, אזי ממנו ולמטה, כלומר, אלה שנזכרו אחריו, מותרים להשתתף, ואילו ממנו ולמעלה, כלומר, אלה שנזכרו לפניו, אסורים מלהשתתף. מכאן עולה שהמשנה מדברת במקרה שבו האיסורים קשורים זה בזה. לכן, האיסור מתבטל לגבי אלה שנזכרו אחרי אותו אדם שהאיסור שלו הותר.

רב אדא בר אהבה הקשה לרבא: המשנה (סו ע"א) קובעת שאם אדם אומר: בצלים הם קונם עליי, ומאותה סיבה אני לא אטעם אותם, מפני שהבצלים מזיקים ללב, ואחרים אמרו לו: והלא בצל הכופרי טוב ללב, הנדר מותר לגבי בצלי כופרי, ולא רק לגבי בצלי כופרי הוא מותר, אלא לגבי כל סוגי הבצלים. המשנה מספרת שמעשה כזה אירע, ורבי מאיר התיר את הנדר לגבי כל סוגי הבצלים.

וכי אין מדובר כאן במקרה שבו אותו אדם אמר: אילו ידעתי שהבצל הכופרי טוב ללב, הייתי אומר: כל הבצלים אסורים והבצל כופרי מותר? דבר זה יקשה על רבה, הסבור במקרים דומים שלדעת הכול שאר הבצלים אסורים, וכן על רבא, שהיה סבור שרק בית שמאי, ההולכים בשיטת רבי מאיר, סבורים שכל הבצלים אסורים במקרה מסוג זה, והרי כאן רבי מאיר עצמו מתיר את כל סוגי הבצלים.

הגמרא משיבה: לא, יש להסביר זאת כמקרה שבו אדם אומר: אילו הייתי יודע שהבצל הכופרי טוב ללב, הייתי אומר: בצל כזה ובצל כזה אסורים עליי ובצל הכופרי מותר, ודעתו של רבי מאיר היא בהתאם לדעתו של רבי עקיבא וגם בהתאם לדעתם של החכמים. זאת משום שלדברי רבא, כאשר אדם אומר: זה וזה, הכול מסכימים שהכול מותר.

רבינא הקשה לרבא: רבי נתן אומר שיש נדר שמתבטל בחלקו ונשאר מחייב בחלקו. כיצד כן? מי שנדר שהנאה מכל הדברים שבסל תהיה אסורה עליו,