ואילו הייתה התורה כותבת רק: "ראשו," ולא הייתה כותבת: "זקנו," הייתי אומר ש"ראשו" מלמד שני דברים. ראשית, שמצוות עשה באה ודוחה לא תעשה. והיא גם מלמדת שהקפת כל הראש נקראת הקפה. ועדיין, מניין לנו שמצורע חייב לגלח בתער? משום כך גם הרחמןכתב: "זקנו," ואנו לומדים מן האיסור האוסר על כוהנים להשחית את זקנם שהסרת הזקן נעשית באמצעות תער.
הגמרא שואלת: ורבי אליעזר, מנין לו שהוא גוזר את העיקרון הכללי שמצוות עשהתבוא ותדחה לא תעשה? הגמרא משיבה: הוא לומד זאת ממצוות ציצית. כפי שנלמד בברייתא: פסוק זה: "לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו" (דברים כ״ב:י״א),
תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.