רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: כְּמִין תֵּיבָה פְּרוּצָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת.
רבי חנינא אומר: הוא היה מלבני, בעל בסיס רחב ושתי דפנות מקבילות וביניהן חלל פתוח, כמו תיבה פתוחה משני צדדיה. רבי יוחנן אומר שלחם הפנים היה כמו ספינה מתנדנדת, כלומר, ספינה משולשת בעלת בסיס צר שממנו עולות שתי דפנות בזווית. מאחר שלספינה אין בסיס רחב, היא מתנדנדת מצד לצד.
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין תֵּיבָה פְּרוּצָה – הַיְינוּ דַּהֲווֹ יָתְבִי בָּזִיכִין, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת – הֵיכִי הֲווֹ יָתְבִי בָּזִיכִין? מָקוֹם עָבֵיד לְהוּ.
הגמרא מעירה: מובן, לפי מי שאמר שלחם הפנים היה כמו תיבה פתוחה משני צדדיה, זהו הטעם שבזיכי הלבונה יכלו לנוח עליו. הגמרא שואלת: אבל לפי מי שאמר שלחם הפנים היה כמו ספינה מתנדנדת, כיצד היו הבזיכים נחים עליו? הגמרא משיבה: האופה הכין מקום שטוח עבור הבזיכים לנוח עליו, בצד לחם הפנים.
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין תֵּיבָה פְּרוּצָה – הַיְינוּ דַּהֲווֹ יָתְבִי קָנִים, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת – קָנִים הֵיכִי הֲווֹ יָתְבִי? מוּרְשָׁא עָבֵיד לְהוּ.
הגמרא מעירה: מובן, לשיטת מי שאמר שלחם הפנים היה כמו תיבה פתוחה משני צדדיה, זהו הטעם שהקנים היו יכולים לנוח עליו. לחם הפנים הונח על השולחן בשתי מערכות. בכל מערכת הונחה החלה התחתונה על השולחן, ושאר החלות הונחו זו מעל זו, כאשר קנים מפרידים בין החלות. היו ארבעה עשר קנים לכל מערכת, וכל חלה הונחה על שלושה קנים, מלבד החלה העליונה, שהונחה על שני קנים בלבד. הגמרא שואלת: אבל לשיטת מי שאמר שלחם הפנים היה כמו ספינה מרקדת, כיצד היו הקנים נחים על לחם הפנים? מאחר שלחלות היה בסיס צר, הן היו נשענות רק על קנה אחד. הגמרא משיבה: האופה היה עושה בליטה בבסיס החלות, שהייתה מרחיבה מעט את בסיסן המחודד, וכך מאפשרת להן לנוח ביציבות על הקנים.
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין תֵּיבָה פְּרוּצָה – הַיְינוּ דְּסָמְכִי לֵיהּ סְנִיפִין לְלֶחֶם, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת – הֵיכִי סְמַכִי לֵיהּ סְנִיפִין לְלֶחֶם? דְּעָגִיל לְהוּ מִיעְגָּל.
הגמרא מעירה: מובן, לפי מי שאמר שלחם הפנים היה כמו תיבה פתוחה משני צדדיה, זהו הטעם שהסניפים היו תומכים את הכיכרות. היו ארבעה סניפי זהב שעמדו בשני צדי השולחן ועלו מעל גובהו של השולחן, והקנים היו מונחים על סניפים אלה. הכיכרות הונחו לאורכו על פני כל רוחבו של השולחן, והסניפים תמכו בשני צדי הכיכרות ומנעו מהן ליפול לארץ. הגמרא שואלת: אבל לפי מי שאמר שלחם הפנים היה כמו ספינה רוקדת, כיצד היו הסניפים תומכים את הכיכרות? מאחר שצדי לחם הפנים עלו בשיפוע, הסניפים היו נוגעים רק בקצוות העליונים של לחם הפנים. הגמרא משיבה שהסניפים היו נעשים מעוקלים פנימה בזווית התואמת את זווית לחם הפנים, כך שהסניפים תמכו בכיכרות לכל אורכן.
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת – הַיְינוּ דְּבָעֵינַן סְנִיפִין, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין תֵּיבָה פְּרוּצָה – סְנִיפִין לְמָה לִי? אַגַּב יוּקְרָא דְּלֶחֶם תָּלַח.
הגמרא מעירה: מובן, לשיטת מי שאמר שלחם הפנים היה כמו ספינה מיטלטלת, זהו הטעם שאנו צריכים דפנות. מאחר שלכיכרות אין בסיס רחב, אינן יכולות לעמוד מעצמן בלי תמיכת הקנים והדפנות. הגמרא שואלת: אבל לשיטת מי שאמר שלחם הפנים היה כמו תיבה פתוחה משני צדדיה, למה אני צריך דפנות? הכיכרות היו יכולות לעמוד בלי סיוע של קנים ודפנות. הגמרא משיבה: אילו לא היו דפנות התומכות בכיכרות מן הצדדים והכיכרות היו מונחות זו על גבי זו, מחמת משקלן של הכיכרות העליונות הכיכרות התחתונות היו נשברות [telaḥ].
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת – סְנִיפִין עַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן מוּנָּחִין. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין תֵּיבָה פְּרוּצָה – סְנִיפִין הֵיכָא מַנַּח לְהוּ? אַאַרְעָא מַנַּח לְהוּ? אִין, דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת – סְנִיפִין עַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן מוּנָּחִין, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר כְּמִין תֵּיבָה פְּרוּצָה – סְנִיפִין עַל גַּבֵּי קַרְקַע מוּנָּחִין.
הגמרא מעירה: מובן, לשיטת מי שאמר שלחם הפנים היה כמו ספינה מתנדנדת, ברור שהדפנות מונחות על השולחן, כדי למנוע מן הכיכרות הנטויות ליפול לארץ. הגמרא שואלת: אבל לשיטת מי שאמר שלחם הפנים היה כמו תיבה הפתוחה משני צדדיה, היכן היה הכהן מניח את הדפנות? מאחר שהבסיס הרחב של הכיכרות הגיע עד קצה השולחן, לא היה שם מקום לדפנות. וכי היה הכהן מניח אותן על הארץ? הגמרא משיבה: כן, הדפנות הונחו על הארץ, כפי שאמר רבי אבא בר ממל: לפי דברי מי שאומר שלחם הפנים היה כמו ספינה מתנדנדת, הדפנות מונחות על השולחן, ואילו לפי דברי מי שאומר שלחם הפנים היה כמו תיבה הפתוחה משני צדדיה, הדפנות מונחות על הקרקע.
כְּמַאן אָזְלָא הָא דְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה: הַלֶּחֶם מַעֲמִיד אֶת הַסְּנִיפִין, וְהַסְּנִיפִין מַעֲמִידִין אֶת הַלֶּחֶם? כְּמַאן דְּאָמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת.
הגמרא שואלת: בהתאם לדעתו של מי היא האמירה שאמר רבי יהודה: הכיכרות תומכות את הדפנות והדפנות תומכות את הכיכרות, כלומר, הן נשענות זו על זו? הרי זה בהתאם לדעתו של מי שאמר שלחם הפנים היה כמו ספינה מיטלטלת, כלומר, רבי יוחנן. לפי דעתו של רבי חנינא, הדפנות עמדו על הקרקע ולא נזקקו לתמיכת הכיכרות.
תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.
למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.
טקסטים מסופקים על ידי Sefaria