Drashot AI Logo
אָמַר רַבָּה: אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ שְׁנֵי מִיעוּטִין? הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ מִנְחַת מַאֲפֶה.
רבא אומר: זו הסיבה שרקיקים גם הם ממועטים ממצוות היציקה, בעוד שמנחת כהן אינה ממועטת: הפסוק משתמש בשני לשונות מיעוט: "עליה", ו: "היא מנחה". מהו הדבר שדורש שני מיעוטים? על כורחך תאמר: זו היא מנחה מאפה תנור, שיש בה שני סוגי קרבנות: רקיקים וחלות.
מַתְנִי׳ מִנְחַת יִשְׂרָאֵל – קוֹפֵל אֶחָד לִשְׁנַיִם, וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה, וּמַבְדִּיל. מִנְחַת כֹּהֲנִים – קוֹפֵל אֶחָד לִשְׁנַיִם, וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה, וְאֵינוֹ מַבְדִּיל. מִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ – לֹא הָיָה מְקַפְּלָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ אֵין בָּהֶן פְּתִיתָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן קְמִיצָה, וְכֹל שֶׁאֵין בָּהֶן קְמִיצָה – אֵין בָּהֶן פְּתִיתָה. וְכוּלָּן פּוֹתְתָן כְּזֵיתִים.
משנה: בעת חלוקת מנחת ישראל לחתיכות, הכהן כופל [kofel] אחת לשתיים ושתיים לארבע ומבדיל אותה בקפלים. בעת חלוקת מנחת כהנים, הכהן כופל אחת לשתיים ושתיים לארבע ואינו מבדיל אותה בקפלים. מאחר שאין קומץ ניטל, אין צורך בהבדלה. במקרה של מנחת מחבת של הכהן המשיח, אינו כופל אותה. רבי שמעון אומר: לא במנחת כהנים ולא במנחת הכהן המשיח יש פתיתה לחתיכות, מפני שבאותן מנחות אין קמיצה. וכל מנחה שאין בה קמיצה אין בה פתיתה לחתיכות. ובכל המנחות שנפתתות לחתיכות, הכהן פותת אותן לחתיכות בגודל כזית.
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״פָּתוֹת״ – יָכוֹל לִשְׁנַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר ״פִּתִּים״. אִי ״פִּתִּים״ – יָכוֹל יַעֲשֶׂנָּה פֵּירוּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֹתָהּ״ – אוֹתָהּ לִפְתִיתִים, וְלֹא פְּתִיתָה לִפְתִיתִים.
גמרא: בנוגע להבדל בין מנחת ישראל לבין מנחת כהן המפורט במשנה, שנו חכמים בברייתא: הכתוב אומר: "ופתות אותה פתים" (ויקרא ב:ו). אפשר היה לחשוב שיש לשוברה לשני חלקים בלבד. לכן הכתוב אומר: "פתים", ללמד שכל אחד משני החלקים הללו נשבר לאחר מכן לחלקים נוספים. אם התורה דורשת פתים, אפשר היה לחשוב שעליו להמשיך ולשוברה לחלקים עד שיהפוך אותה לפירורים. לכן הכתוב אומר: "ופתות אותה", כלומר, פתות אותה לפתים, ואל תפתת את פתיה לפתים נוספים.
הָא כֵּיצַד? מִנְחַת יִשְׂרָאֵל – קוֹפֵל אֶחָד לִשְׁנַיִם וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה וּמַבְדִּיל. מִנְחַת כֹּהֲנִים וְכֹהֵן מָשִׁיחַ – הָיָה מְקַפְּלָה וְכוּ׳. וְהָא אֲנַן תְּנַן: לֹא הָיָה מְקַפְּלָה! אָמַר רַבָּה: אֵינוֹ מְקַפְּלָה לְאַרְבָּעָה, אֲבָל מְקַפְּלָה לִשְׁנַיִם.
כיצד כך? במקרה של מנחת ישראל, הכהן כופל אחת לשתיים ושתיים לארבע ומפריד את החתיכות. בעת פירוק מנחת כהנים ושל הכהן המשיח, הכהן כופל אותה לשתיים, כפי שנאמר: "פתים תקריב את המנחה" (ויקרא ו:יד). הגמרא שואלת: לגבי מנחת הכהן המשיח, האם לא למדנו במשנה: לא היה כופל אותה? רבה אומר: הוא אינו כופל אותה לארבע, שכן לא נאמר בה הלשון הכפולה: "פתות אותה פתים", אבל הוא כן כופל אותה לשתיים.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ אֵין בָּהֶן פְּתִיתָה. אָמַר רַב יוֹסֵף: הַאי חֲבִיצָא דְּאִית בַּהּ פֵּירוּרִין כְּזַיִת – מְבָרְכִינַן עֲלֵיהּ ״הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״, אִי לֵית בַּהּ פֵּירוּרִין כְּזַיִת – מְבָרְכִינַן עֲלֵיהּ ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״.
המשנה מלמדת: רבי שמעון אומר: לא במנחת כהנים ולא במנחת כהן משיח יש פתיתה לחתיכות... ובכל המנחות שנפתתות, פותתים אותן לחתיכות בגודל כזית. רב יוסף אמר: על תבשיל זה, שיש בו חתיכות של לחם בגודל כזית, לפני אכילתו מברכים עליו: המוציא לחם מן הארץ. ועל אותו תבשיל, אם אין בו חתיכות של לחם בגודל כזית, לפני אכילתו מברכים עליו: בורא מיני מזונות.
אָמַר רַב יוֹסֵף: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא: הָיָה עוֹמֵד וּמַקְרִיב מְנָחוֹת בִּירוּשָׁלַיִם, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּמָנוּ״, נְטָלָן לְאׇכְלָן אוֹמֵר: ״הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״, וּתְנַן: וְכוּלָּן פְּתִיתִים בִּכְזַיִת.
רב יוסף אמר: מנין אני אומר הלכה זו? כפי שנשנה בברייתא: בפעם הראשונה שישראלי היה עומד ומורה לכהן להקריב מנחות בירושלים עבורו, היה מברך: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, שכן זו הפעם הראשונה שהישראלי מקיים את מצוות הבאת אותה מנחה. לאחר קמיצת הקומץ, כאשר הכהן היה נוטל את המנחות כדי לאוכלן, היה תחילה מברך את הברכה: המוציא לחם מן הארץ. ולמדנו במשנה: ובכל המנחות שנחלקות לחתיכות, הכהן מחלקן לחתיכות בגודל כזית. מכאן מוכח שעל חתיכות לחם שהן בשיעור כזית מברכים: המוציא לחם מן הארץ.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וּלְתַנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר מְפָרְכָן עַד שֶׁמַּחְזִירָן לְסׇלְתָּן, הָכִי נָמֵי דְּלָא מְבָרֵךְ ״הַמּוֹצִיא״?
אביי אמר לרב יוסף: אבל לפי התנא מבית מדרשו של רבי ישמעאל, שאמר לגבי מנחות: הוא כותש אותן ברציפות עד שהוא מחזיר אותן לצורה שהייתה להן כאשר הן היו קמח, האם תאמר שכך גם, במקרה ההוא, מי שאוכל מנחה שהוכנה כך אינו מברך את הברכה: המוציא לחם מן הארץ?
וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, וְהָתַנְיָא: לִיקֵּט מִכּוּלָּן כְּזַיִת וַאֲכָלוֹ, אִם חָמֵץ הוּא – עָנוּשׁ כָּרֵת, אִם מַצָּה הוּא – אָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח.
ואם תאמר כי אכן, אין מברכים את הברכה ההיא על מנחות אלו, קשה הדבר: האם לא שנינו בברייתא: לגבי מי שליקט שיעור של כזית מכל פירורי המנחות ואכלו, אם הייתה זו מנחה של לחם חמץ כגון של קרבן תודה, ואכלה בפסח, מעשהו חייב כרת. ואם הייתה זו מנחה של מצה, אדם יוצא בה ידי חובתו לאכול מצהבפסח על ידי אכילת אותם פירורים. מכאן שפירורי לחם, בלא קשר לשיעורם, נחשבים תמיד ללחם.
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בְּשֶׁעֵירְסָן.
רב יוסף השיב לו שאין זו ההלכה, ואין מברכים על פירורי לחם כפי שמברכים על לחם ממש. אלא, במה אנו עוסקים כאן? אנו עוסקים במקרה שבו אדם לש את פירורי הלחם יחד ודחס אותם [בשעירסן] לגוש אחד.
אִי הָכִי, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי עֲלַהּ: וְהוּא שֶׁאֲכָלָן בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס, וְאִי בְּשֶׁעֵירְסָן – ״שֶׁאֲכָלוֹ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בְּבָא מִלֶּחֶם גָּדוֹל.
הגמרא מקשה על כך: אם כן, זה שנלמד לגבי הפסיקה בברייתא: וזו היא ההלכהכאשר אכל את כל הפירורים שיש בהם שיעור כזית בתוך הזמן שלוקח לאכול חצי כיכר [פרס] של לחם, קשה. שכן, אם מדובר במקרה שבו דחס אותם לגוש אחד, הברייתאהייתה צריכה ללמד: כאשר אכל אותו, בלשון יחיד, שכן זהו פריט אחד. אלא, במה אנו עוסקים כאן? אנו עוסקים במקרה שבו הפירורים באו מכיכר לחם גדולה. אף שהפירורים עצמם קטנים כל אחד מכזית, מאחר שנשברו מכיכר גדולה, הם נחשבים חשובים.
מַאי הָוֵי עֲלַהּ? רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֲפִילּוּ פֵּירוּרִין שֶׁאֵין בָּהֶן כְּזַיִת. אָמַר רָבָא: וְהוּא דְּאִיכָּא תּוֹרִיתָא דְּנַהְמָא עֲלַיְיהוּ.
הגמרא שואלת: בנוגע לברכה הנאמרת על התבשיל המבושל שיש בו חתיכות שפחותות מכזית בנפחן, איזו מסקנה הלכתית התקבלה לגביו? רב ששת אומר: אפילו כאשר אוכלים חתיכות של לחם שאין בהן נפח של כזית, מברכים את הברכה: המוציא לחם מן הארץ. רבא אמר: ודבר זה מוגבל למקרה שבו הפירורים עדיין שומרים על מראה [torita] של לחם, ולא נמסו לגמרי.

תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.

למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.

טקסטים מסופקים על ידי Sefaria