מכאן נלמד שלגבי תערובת של דברים העולים למזבח, כגון דם הפר ודם השעיר, המרכיבים השונים של התערובת אינם מבטלים זה את זה. ורבי יהודה סבור: מכאן נלמד שכל חומר הבא במגע עם אותו סוג של חומר אינו בטל.

הגמרא בוחנת את הסברו של רבי יוחנן למחלוקת בין החכמים ובין רבי יהודה. באשר לחלק הראשון של הסברו, שהחכמים סבורים: מכאן נלמד שלגבי תערובת של דברים שעולים למזבח, המרכיבים השונים של התערובת אינם מבטלים זה את זה, הגמרא מציעה: אבל אולי דם השעיר אינו בטל כשהוא מתערב בדם הפר בשל העובדה שהוא חומר הבא במגע עם אותו סוג של חומר.

הגמרא משיבה: אילו הפסוק היה מלמד אותנו הלכה זו באמצעות דוגמה של חומר הבא במגע עם אותו סוג של חומר, ולא היה מלמד אותנו מקרה של תערובת של פריטים העולים למזבח, הפסוק היה מתפרש כפי שאמרת. אבל כעת, משהפסוק לימד אותנו הלכה זו דרך מקרה של תערובת של פריטים העולים למזבח, מובן שהטעם לכך שאין היא בטלה הוא בשל העובדה שהיא חלק מתערובת של פריטים העולים למזבח, ולא מפני שהחומרים הם מאותו סוג.

הגמרא מציעה: אך אולי אין הדבר בטל עד ששני התנאים מתקיימים, ואם התערובת אינה גם חומר הבא במגע עם אותו סוג של חומר וגם תערובת של פריטים שעולים למזבח, האחד מבטל את האחר. הגמרא מודה: דבר זה קשה.

בנוגע לחלק השני בהסברו של רבי יוחנן: ורבי יהודה סבור: מכאן נלמד שכל חומר הבא במגע עם אותו סוג של חומר אינו בטל, הגמרא מציעה: אך שמא דם השעיר אינו בטל כשהוא מתערב בדם הפר בשל העובדה שהוא תערובת של דברים העולים למזבח.

הגמרא משיבה: אילו הפסוק היה מלמד אותנו הלכה זו באמצעות דוגמה של תערובת פריטים שעולים למזבח, שבה החומר בא במגע עם חומר מסוג אחר, היה הפסוק מתפרש כפי שאתה אומר. אבל כעת, משהפסוק לימד אותנו הלכה זו במקרה של חומר הבא במגע עם אותו סוג של חומר, מובן שהטעם לכך שאינו בטל הוא בשל העובדה שזהו חומר הבא במגע עם אותו סוג של חומר.

הגמרא מציעה: אך אולי אין הדבר בטל עד ששני התנאים מתקיימים, ואם התערובת אינה גם חומר הבא במגע עם אותו סוג של חומר וגם תערובת של פריטים שעולים למזבח, האחד מבטל את האחר. הגמרא מודה: דבר זה קשה.

הגמרא מעלה קושיה נוספת על הסברו של רבי יוחנן: למדנו במשנה כאן שרבי יהודה אומר: אם הקומץ התערב במנחת כוהנים, במנחת הכוהן המשיח, או במנחת נסכים, התערובת פסולה משום שלגבי זו, הקומץ מן המנחה הרגילה, תערובתה עבה, ולגבי זו, מנחת הכוהן המשיח ומנחת הנסכים, תערובתן רכה. והתערובות, שאינן זהות, סופגות זו מזו, ופוסלות את שתיהן. הגמרא שואלת: אבל כאשר התערובות סופגות זו מזו, מה בכך? הרי זהו מקרה של חומר הבא במגע עם אותו סוג של חומר, ולכן שמן אחד אינו מבטל את האחר, ואת שניהם יש להקריב על המזבח.