Drashot AI Logo
הַכֹּל לְשֵׁם שָׁמַיִם.
כל המעשים הללו מותרים לשם שמים. במילים אחרות, אם אדם פועל מתוך חיבה משפחתית, ללא כל יסוד של פריצות, הם מותרים.
מַתְנִי׳ לֹא יְלַמֵּד אָדָם רַוּוֹק סוֹפְרִים. וְלֹא תְּלַמֵּד אִשָּׁה סוֹפְרִים. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה לֹא יְלַמֵּד סוֹפְרִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא יִרְעֶה רַוּוֹק בְּהֵמָה, וְלֹא יִישְׁנוּ שְׁנֵי רַוּוֹקִין בְּטַלִּית אַחַת, וַחֲכָמִים מַתִּירִים.
משנה:רווק לא ישמש מלמד תינוקות, ולא אשה תשמש מלמדת תינוקות. רבי אלעזר אומר: אף מי שאין לו אשה לא ישמש מלמד תינוקות. רבי יהודה אומר: רווק לא ירעה בהמה, ולא ישנו שני רווקים בכיסוי אחד, שמא יעברו על איסור משכב זכר, אבל חכמים מתירים זאת.
גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם יָנוֹקֵי, וְהָתַנְיָא: אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה: לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל מִשְׁכַּב זְכוּר וְלֹא עַל הַבְּהֵמָה! אֶלָּא: רַוּוֹק – מִשּׁוּם אִמָּהָתָא דְיָנוֹקֵי. אִשָּׁה – מִשּׁוּם אֲבָהָתָא דְיָנוֹקֵי.
גמרא:מה הטעם שרווק אינו רשאי ללמד תינוקות? אם נאמר שהדבר הוא משום הילדים עצמם, שחושדים בו שמא יבוא לידי משכב זכר עמהם, והרי שנינו בברייתא (תוספתא ה:י): אמרו לרבי יהודה: אין חושדין את ישראל על משכב זכר ולא על בעילה עם בהמה. אלא, הטעם הוא כך: רווק אינו רשאי להיות מלמד תינוקות משום אמותיהם של התינוקות, שבאות לבית הספר מזמן לזמן, ועמהן עלול הוא לחטוא. וכן, אישה אינה רשאית לשמש מלמדת לתינוקות מפני שהיא עלולה להתייחד עם אבותיהם של התינוקות.
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף מִי שֶׁאֵין כּוּ׳. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה כְּלָל, אוֹ דִלְמָא בְּשֶׁאֵינָהּ שְׁרוּיָה אֶצְלוֹ? תָּא שְׁמַע: אַף מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְאֵינָהּ שְׁרוּיָה אֶצְלוֹ לֹא יְלַמֵּד סוֹפְרִים.
המשנה מלמדת כי רבי אלעזר אומר: אפילו מי שאין לו אישה, אינו רשאי לשמש כמלמד תינוקות. נתעוררה שאלה לפני התלמידים בבית המדרש: האם רבי אלעזר מתכוון למי שאין לו אישה כלל, או שמא הוא מתייחס אפילו למי שיש לו אישה, במקרה שאינה דרה עמו? בוא ושמע: אפילו מי שיש לו אישה אך אינה דרה עמו, אינו רשאי לשמש כמלמד תינוקות. קביעה זו תואמת את דעתו של רבי אלעזר ומלמדת שהגבלתו חלה אפילו אם האיש נשוי.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יִרְעֶה כּוּ׳. תַּנְיָא: אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה: לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל מִשְׁכַּב זְכוּר וְלֹא עַל הַבְּהֵמָה.
המשנה מלמדת כי רבי יהודה אומר: רווק לא ירעה בהמות, ואף לא ישנו שני רווקים בכיסוי אחד. שנינו בתוספתא (5:10): אמרו לו לרבי יהודה: אין חושדים את היהודים בקיום משכב זכר ולא בקיום יחסים עם בהמה.
מַתְנִי׳ כֹּל שֶׁעֲסָקָיו עִם הַנָּשִׁים לֹא יִתְיַחֵד עִם הַנָּשִׁים, וְלֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אוּמָּנוּת הַנָּשִׁים. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אוּמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה, וְיִתְפַּלֵּל לְמִי שֶׁהָעוֹשֶׁר וְהַנְּכָסִים שֶׁלּוֹ. שֶׁאֵין אוּמָּנוּת שֶׁאֵין בָּהּ עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת, שֶׁלֹּא עֲנִיּוּת מִן הָאוּמָּנוּת, וְלֹא עֲשִׁירוּת מִן הָאוּמָּנוּת, אֶלָּא הַכֹּל לְפִי זְכוּתוֹ.
משנה:כל מי שעיסוקו עם נשים בעיקר לא יתייחד עם נשים. יש חשש גדול יותר שאדם כזה עלול לחטוא בשל היכרותו עם הנשים. ואין אדם רשאי ללמד את בנו אומנות המחייבת מגע תכוף עם נשים, מאותו הטעם. בנוגע ללימוד אומנות לבנו, רבי מאיר אומר: לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקייה וקלה ויתפלל להצלחה למי שהעושר והנכסים שלו, שכן בסופו של דבר אין אומנות שאין בה גם עניות וגם עושר, שהרי אדם יכול להתעשר מכל מקצוע. אין העניות באה מאומנות מסוימת, ואין העושר בא מאומנות מסוימת, אלא הכול לפי זכותו של אדם. לכן יש לבחור אומנות נקייה וקלה ולהתפלל לה' להצלחה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ חַיָּה וָעוֹף שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אוּמָּנוּת? וְהֵן מִתְפַּרְנְסִין שֶׁלֹּא בְּצַעַר! וַהֲלֹא לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי, וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי, אֵינוֹ דִּין שֶׁאֶתְפַּרְנֵס שֶׁלֹּא בְּצַעַר? אֶלָּא שֶׁהוֹרַעְתִּי מַעֲשַׂי, וְקִפַּחְתִּי אֶת פַּרְנָסָתִי.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: האם ראית מימיך חיה או עוף שיש להם אומנות? והרי הם מתפרנסים בלא צער. וכל אלה לא נבראו אלא לשמשני, ואני, בן אדם, נבראתי לשמש את מי שיצרני. האם אין זה דין שאשתכר בפרנסתי בלא צער? אלא שאני, כלומר, האנושות, עשיתי מעשים רעים ואיבדתי את פרנסתי. משום כך בני אדם צריכים לעבוד כדי להתפרנס.
אַבָּא גּוּרְיָין אִישׁ צַיְידָן אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא גּוּרְיָא: לֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ חַמָּר, גַּמָּל, קַדָּר, סַפָּן, רוֹעֶה, וְחֶנְוָנִי – שֶׁאוּמָּנוּתָן אוּמָּנוּת לִיסְטִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: הַחַמָּרִין רוּבָּן רְשָׁעִים, וְהַגַּמָּלִין רוּבָּן כְּשֵׁרִין, הַסַּפָּנִין רוּבָּן חֲסִידִים. טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים – לְגֵיהִנָּם, וְהַכָּשֵׁר שֶׁבַּטַּבָּחִים – שׁוּתָּפוֹ שֶׁל עֲמָלֵק.
אבא גוריין מצַדְיָן אומר בשם אבא גוריא: אין אדם רשאי ללמד את בנו את המלאכות של חמר, גמל, קדר, ספן, רועה או חנווני. הטעם לכל אלה אחד הוא, שכן מלאכותיהם הן מלאכות של גזלנים; כל המקצועות הללו כרוכים במידה של חוסר יושר ועלולים להוביל לגזל. רבי יהודה אומר בשם אבא גוריא: רוב החמרים רשעים, שכן הם עוסקים במרמה, ורוב הגמלים, העוברים במקומות מסוכנים כגון מדבריות, הם בעלי אופי הגון, שכן הם מתפללים אל אלוהים שישמור עליהם במסעותיהם. רוב הספנים חסידים, שכן הסכנה הגדולה שבימים מחדירה בהם יראת שמים. הטוב שברופאים לגיהינום, והכשר אפילו שבקצבים שותף לעמלק.
רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מַנִּיחַ אֲנִי כׇּל אוּמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִשְּׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּימֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וּשְׁאָר כׇּל אוּמָּנִיּוֹת אֵינָן כֵּן. כְּשֶׁאָדָם בָּא לִידֵי חוֹלִי אוֹ לִידֵי זִקְנָה אוֹ לִידֵי יִסּוּרִין, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲסוֹק בִּמְלַאכְתּוֹ – הֲרֵי הוּא מֵת בָּרָעָב. אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן, אֶלָּא מְשַׁמַּרְתּוֹ מִכׇּל רַע בְּנַעֲרוּתוֹ, וְנוֹתֶנֶת לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּזִקְנוּתוֹ.
רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנויות שבעולם, ואיני מלמד את בני אלא תורה, שאדם אוכל משכרה בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, מה שאין כן בשאר אומנויות, ששכרן אינו אלא בעולם הזה. ועוד, אם בא אדם לידי חולי, או זקנה, או ייסורים, ואינו יכול לעסוק במלאכתו, הרי הוא מת ברעב. אבל לגבי התורה אין הדבר כן, שכן אפשר ללומדה בכל מצב. אלא, היא משמרתו מכל רע ומן החטא בימי נעוריו, ונותנת לו אחרית ותקווה בזקנותו.
בְּנַעֲרוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר? ״וְקוֹיֵ ה׳ יַחֲלִיפוּ כֹחַ״. בְּזִקְנוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר? ״עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה״, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ: ״וְאַבְרָהָם זָקֵן... וַה׳ בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל״ – מָצִינוּ שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִיתְּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי״
המשנה מסבירה: בנוגע לימי נעוריו, מה נאמר על תלמיד חכם? "וקווי ה' יחליפו כוח" (ישעיהו מ:לא). בנוגע לימי זקנתו, מה נאמר? "עוד ינובון בשיבה" (תהילים צב:טו), וכן נאמר לגבי אברהם אבינו: "ואברהם זקן, בא בימים; וה' ברך את אברהם בכל" (בראשית כד:א). מצאנו שאברהם אבינו קיים את כל התורה לפני שניתנה, כפי שנאמר: "עקב אשר שמע אברהם בקולי, וישמור משמרתי, מצוותי, חוקותי ותורותי" (בראשית כו:ה), ומכאן שאברהם קיים את כל המצוות מדעת עצמו וזכה בשיבתו כתוצאה מכך.
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל שֶׁעֲסָקָיו עִם הַנָּשִׁים – סוֹרוֹ רַע, כְּגוֹן הַצּוֹרְפִים, וְהַסָּרֵיקִים, וְהַנָּקוֹרוֹת, וְהָרוֹכְלִין, וְהַגַּרְדִּיִּים, וְהַסַּפָּרִים וְהַכּוֹבְסִים, וְהַגָּרָע, וְהַבַּלָּן, וְהַבּוּרְסְקִי – אֵין מַעֲמִידִים מֵהֶם לֹא מֶלֶךְ וְלֹא כֹּהֵן גָּדוֹל. מַאי טַעְמָא? לָא מִשּׁוּם דִּפְסִילִי, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּזִיל אוּמָּנוּתַיְהוּ.
גמרא:החכמים לימדו: לגבי כל מי שעיסוקו המקצועי הוא בעיקר עם נשים, דרכו וחברתו רעה, ומוטב להתרחק ממנו. קטגוריה זו כוללת, למשל, את הנפחים, והמנפצים, ומתקני רחיים של יד של נשים, והרוכלים של תכשיטים ובשמים לנשים, והאורגים [gardiyyim], והספרים, והכובסים, והמקיז דם, ובלן המרחץ [ballan], והבורסקי [burseki]. אין ממנים מקרב בעלי מקצועות אלה לא מלך ולא כהן גדול. מה הטעם לכך? לא מפני שהם פסולים, שהרי אין פסול במלאכות הללו, אלא מפני שמלאכותיהם בזויות, ולא יכבדו אותם כאשר יתמנו למשרת שררה.
תָּנוּ רַבָּנַן: עֲשָׂרָה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּגָרָע: מְהַלֵּךְ עַל צִידּוֹ, וְרוּחוֹ גַּסָּה, וְנִתְלֶה וְיוֹשֵׁב, וְעֵינוֹ צָרָה, וְעֵינוֹ רָעָה, אוֹכֵל הַרְבֵּה וּמוֹצִיא קִימְעָא, וְחָשׁוּד עַל הָעֲרָיוֹת וְעַל הַגָּזֵל וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים.
החכמים לימדו: עשרה דברים נאמרו לגבי מקיז דם: הוא הולך על צדו, כלומר, באופן יהיר; ורוחו גסה; והוא נשען ויושב, כלומר, הוא אינו יושב כמו אחרים אלא נשען על חפץ בדרך מתנשאת; והוא קמצן; והוא קנאי; והוא אוכל הרבה ומוציא רק מעט; והוא חשוד על קיום יחסים עם מי שאסורות עליו, ועל גניבה, ועל שפיכות דמים במהלך עבודתו.
דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא: לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אוּמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה. מַאי הִיא? אָמַר רַב יְהוּדָה:
בר קפרא לימד: אדם צריך תמיד ללמד את בנו מקצוע נקי וקל. הגמרא שואלת: מהי מלאכה כזו? רב יהודה אמר:

תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.

למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.

טקסטים מסופקים על ידי Sefaria