Drashot AI Logo
הָאוֹמֵר לְשִׁפְחָתוֹ: ״הֲרֵי אַתְּ בַּת חוֹרִין, וּוְלָדִךְ עֶבֶד״ – הַוָּלָד כְּמוֹתָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: דְּבָרָיו קַיָּימִים, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״.
באשר למי שאומר לשפחתו הכנענית ההרה: הרי את בת חורין, אבל ולדך יישאר עבד, הוולד משתחרר כמותה. זהו דבריו של רבי יוסי הגלילי. וחכמים אומרים: דברי האדון קיימים, שנאמר: "האשה וילדיה תהיה לאדניה" (שמות כא:ד).
מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר רָבָא: אַדְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.
הגמרא מביעה תמיהה על פסיקה זו: מהי הדרשה מן התורה כאן? כיצד לומדים החכמים מכאן שוולדה של שפחה משוחררת נשאר עבד במקרה זה? אמר רבא: הראיה מן הפסוק הפותח ב: "האשה וילדיה," אינה מקור שיטת החכמים. אלא, זה מתייחס לדבריו של רבי יוסי הגלילי, הסבור שהילדים הולכים אחר אמם, כפי שמצוין בפסוק זה. לפיכך, אם היא משוחררת, צאצאיה אינם שומרים על מעמד של עבדים.
מַתְנִי׳ רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: יְכוֹלִין מַמְזֵרִין לִיטָּהֵר. כֵּיצַד? מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא שִׁפְחָה, הַוָּלָד – עֶבֶד, שִׁיחְרְרוֹ – נִמְצָא הַבֵּן בֶּן חוֹרִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה עֶבֶד מַמְזֵר.
משנה:רבי טרפון אומר: ממזרים יכולים להיטהר, כך שצאצאיהם לא יהיו ממזרים. כיצד? לגבי ממזר שנשא שפחה כנענית, הוולד עבד. אם אדונו משחרר אותו לאחר מכן, נמצא אותו בן בן חורין, ולא ממזר. רבי אליעזר אומר: שיטה זו אינה מועילה, שכן זה הבן הוא עבד ממזר.
גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַבִּי טַרְפוֹן לְכַתְּחִילָּה קָאָמַר, אוֹ דִיעֲבַד קָאָמַר? תָּא שְׁמַע: אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי טַרְפוֹן: טִיהַרְתָּ אֶת הַזְּכָרִים, וְלֹא טִיהַרְתָּ אֶת הַנְּקֵיבוֹת.
גמרא:דילמה הועלתה לפני החכמים: האם רבי טרפון אמר את ההלכה שלו לכתחילה, כלומר, שממזר מותר לשאת שפחה, או שמא אמר אותה רק בדיעבד, אך אינו מתיר לממזר לשאת שפחה לכתחילה? הגמרא משיבה: בוא ושמע ראיה מברייתא: שאר החכמים אמרו לרבי טרפון: בכך טיהרת את הזכר מצאצאי ממזר, אך לא טיהרת את הנקבה מילדי ממזרים, שכן פתרונך אינו חל עליהן.
וְאִי אָמְרַתְּ לְכַתְּחִילָּה קָאָמַר, מַמְזֶרֶת נָמֵי תִּינְּסִיב לְעַבְדָּא! עֶבֶד אֵין לוֹ חַיִיס.
הגמרא מסבירה את ההוכחה לכאורה מן ברייתא זו. ואם תאמר שרבי טרפון אמר את הלכה לכתחילה שלו והתיר לממזר לשאת שפחה כנענית, גם ממזרת צריכה להיות מותרת להינשא לעבד כנעני, ואז אפשר יהיה לשחרר גם את ילדה. הגמרא משיבה: לעבד אין ייחוס. אפילו אם תינשא לעבד, ילדם לא ייחשב כילדו, אלא יהיה ממזר יהודי כמותה. לפיכך, מקור זה אינו מביא ראיה ביחס לשאלת הגמרא.
תָּא שְׁמַע: דְּאוּשְׁפִּיזְכָּנֵיהּ דְּרַבִּי שִׂמְלַאי מַמְזֵר הֲוָה, וַאֲמַר לֵיהּ: אִי אַקְדֵּמְתָּךְ – טַהַרְתִּינְהוּ לִבְנָךְ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לְכַתְּחִילָּה – שַׁפִּיר, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דִּיעֲבַד, מַאי נִיהוּ?
הגמרא מוסיפה ומציעה: בוא ושמע, שכן בעל האכסניה של רבי שמלאי היה ממזר, ורבי שמלאי אמר לו: אילו נודע לי על מעמדך מוקדם יותר, לפני שנישאת והולדת ילדים, הייתי מטהר את בניך בכך שהייתי מייעץ לך לשאת שפחה כנענית, כפי שהציע רבי טרפון. הגמרא מסבירה את הראיה: ניחא, אם אתה אומר שרבי טרפון דיבר לכתחילה, הרי זה מובן שרבי שמלאי היה מציע זאת. אבל אם אתה אומר שהוא התכוון רק ששיטה זו מועילה בדיעבד, מה הייתה העצה שרבי שמלאי היה נותן לבעל האכסניה שלו?
דְּמַנְסֵיב לֵיהּ עֵצָה וְאָמַר לֵיהּ: זִיל גְּנוֹב וְאִיזְדַּבַּן בְּעֶבֶד עִבְרִי. וּבִשְׁנֵי דְּרַבִּי שִׂמְלַאי עֶבֶד עִבְרִי מִי הֲוָה? וְהָאָמַר מָר: אִין עֶבֶד עִבְרִי נוֹהֵג אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ רַבִּי טַרְפוֹן לְכַתְּחִילָּה קָאָמַר – שְׁמַע מִינַּהּ. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי טַרְפוֹן.
הגמרא משיבה שכך רבי שמלאי היה מייעץ לו באומרו: לך גנוב, והימכר כעבד עברי, שמשמעות הדבר היא שתוכל לשאת שפחה כנענית וזרעך יהיו עבדים. הגמרא שואלת: וכי בימיו של רבי שמלאי נהגה ההלכה של עבד עברי למעשה? והרי לא אמר מר: ההלכה של עבד עברי אינה נוהגת אלא בזמן שהיובל נוהג, ורבי שמלאי חי שנים רבות לאחר שפסקה הנהגת שנת היובל. אלא, האין זו מסקנה נכונה להסיק מכאן שרבי טרפון אמר לכתחילה, כלומר, שמותר לממזר לשאת שפחה כנענית? הגמרא מאשרת: אכן, הסיק מכאן מן הברייתא שכך הוא הדבר. רב יהודה אומר ששמואל אומר: ההלכה היא בהתאם לדעתו של רבי טרפון.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה עֶבֶד מַמְזֵר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – דְּאָמַר קְרָא: ״לוֹ״ – הַלֵּךְ אַחַר פְּסוּלוֹ.
§ המשנה מלמדת כי רבי אליעזר אומר: זה הבן הוא עבד ממזר. רבי אלעזר אמר: מה טעמו של רבי אליעזר? כפי שהפסוק אומר לגבי ממזר: "גם דור עשירי לא יבוא לו בקהל יהוה" (דברים כג:ג), ומכאן שבמקרה של ילד של ממזר ושפחה כנענית, הולכים אחר ההורה בעל הייחוס הפגום, והילד הוא ממזר.
וְרַבָּנַן: הַהוּא בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם״ כְּתִיב, אֲתָא ״לוֹ״ אַפְּקֵיהּ.
הגמרא שואלת: וכיצד משיבים הרבנים, כלומר, רבי טרפון, לטענה זו? רבי טרפון סבור שפסוק זה מתייחס ליהודי בעל ייחוס ללא פגם שנשא ממזרת. היה אפשר להעלות על דעתך לומר שכיוון שנאמר: "למשפחותם לבית אבותם" (במדבר ד:ב), על הילד ללכת אחר ייחוס אביו ולא אחר ייחוס אמו. לכן, המונח "שלו" בפסוק שהובא קודם בא להוציאו מייחוס אביו, שכן הוא מלמד שייחוסו הולך אחר אמו כאשר היא ממזרת.
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָאו אַף עַל גַּב דִּכְתַב ״לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם״ אֲתָא ״לוֹ״ אַפְּקֵיהּ, הָכָא נָמֵי אַף עַל גַּב דִּכְתִיב ״הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״, אֲתָא ״לוֹ״ אַפְּקֵיהּ. וְרַבָּנַן: כׇּל וָלָד בִּמְעֵי שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית כְּוָלָד בִּמְעֵי בְּהֵמָה דָּמֵי.
וכיצד משיב רבי אליעזר לטענה זו? האם אין זה כך שאף על פי שהתורה כתבה: "למשפחותם לבית אבותם," מכל מקום, הלשון "שלו" באה ומוציאה אותו? אף כאן, אף על פי שנאמר: "האשה וילדיה תהיה לאדוניה" (שמות כא:ד), שמכאן נלמד שוולדה של שפחה כנענית הרי הוא כמותה, מכל מקום הלשון "שלו" באה ומוציאה אותו. וכיצד משיבים חכמים, רבי טרפון, לטענה זו? הם אומרים: כל ולד שבמעי שפחה כנענית נחשב כוולד שבמעי בהמה. לפיכך, ילדיה אינם יורשים את מעמד האב, אפילו אם שלו הוא ייחוס פגום.


הֲדַרַן עֲלָךְ הָאוֹמֵר

הלוואי שנשוב אליך, פרק "האומר"
עֲשָׂרָה יוּחֲסִים עָלוּ מִבָּבֶל: כָּהֲנֵי, לְוִיֵּי, יִשְׂרְאֵלֵי, חֲלָלֵי, גֵּירֵי, וַחֲרוֹרֵי, מַמְזֵירֵי, נְתִינֵי, שְׁתוּקֵי, וַאֲסוּפֵי.
משנה: היו עשר קטגוריות של ייחוס, עם הגבלות שונות על נישואין, בקרב היהודים שעלו מבבל לארץ ישראל עם עזרא לפני בניין בית המקדש השני. ואלו הן: כהנים; לויים; ישראלים; כהנים שנפסלו מחמת ייחוס פגום [חללים]; גרים, ועבדים משוחררים; ממזרים; נתינים, כלומר צאצאי הגבעונים שהתגיירו בימי יהושע; ילדים שאביהם אינו ידוע [שתוקי]; ואסופים.
כָּהֲנֵי לְוִיֵּי וְיִשְׂרְאֵלֵי – מוּתָּרִין לָבֹא זֶה בָּזֶה. לְוִיֵּי יִשְׂרְאֵלֵי חֲלָלֵי גֵּירֵי וַחֲרוֹרִי – מוּתָּרִין לָבֹא זֶה בָּזֶה.
המשנה ממשיכה לפרט את הלכותיהם: באשר לכהנים, לויים וישראלים, מותר לגברים ולנשים בקטגוריות אלה להינשא זה לזה. באשר ללויים שאינם כהנים, ישראלים, חללים, גרים ועבדים משוחררים, מותר לגברים ולנשים בקטגוריות אלה להינשא זה לזה.
גִּירֵי וַחֲרוֹרֵי מַמְזֵירֵי וּנְתִינֵי שְׁתוּקֵי וַאֲסוּפֵי – כּוּלָּם מוּתָּרִין לָבֹא זֶה בָּזֶה. וְאֵלּוּ הֵם: שְׁתוּקִי כֹּל שֶׁהוּא מַכִּיר אֶת אִמּוֹ וְאֵינוֹ מַכִּיר אֶת אָבִיו, אֲסוּפִי – כֹּל שֶׁנֶּאֱסָף מִן הַשּׁוּק, וְאֵינוֹ מַכִּיר לֹא אֶת אָבִיו וְלֹא אִמּוֹ. אַבָּא שָׁאוּל הָיָה קוֹרֵא לַשְּׁתוּקִי: ״בְּדוּקִי״.
באשר לגרים, ועבדים משוחררים, ממזרים, ונתינים, שתוקים [שתוקי], ואסופים, מותר לכל הגברים והנשים שבקטגוריות הללו להינשא זה לזה. ואלו הם שתי הקטגוריות האחרונות: שתוקי הוא כל אדם שיודע את זהות אמו אך אינו יודע את זהות אביו. אסופי הוא מי שנאסף מן השוק ואינו יודע את זהות הוריו, לא את זו של אביו ולא את זו של אמו. שתי הקטגוריות הללו הן אנשים שמעמדם אינו ודאי; ייתכן שהם ממזרים. אבא שאול היה קורא לשתוקי בשם בדוקי.
גְּמָ׳ עֲשָׂרָה יוּחֲסִין עָלוּ מִבָּבֶל. מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי ״עָלוּ מִבָּבֶל״? נִיתְנֵי ״הָלְכוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל״! מִילְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן, כִּדְתַנְיָא: ״וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, מְלַמֵּד שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ גָּבוֹהַּ מִכׇּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכׇּל הָאֲרָצוֹת.
גמרא: המשנה מלמדת: היו עשר קטגוריות של ייחוס בקרב היהודים שעלו מבבל. הגמרא שואלת: מדוע התנא מלמד דווקא את הביטוי: עלו מבבל? מדוע היה חשוב לתנא לציין את מקום מוצאם? שילמד שהם הלכו לארץ ישראל. הגמרא משיבה: הוא מלמד אותנו דבר אגב אורחא, כפי שנלמד בברייתא: הפסוק אומר: "וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך" (דברים יז:ח). דבר זה מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל, ולכן הפסוק מדבר על עלייה מערי ארץ ישראל אל בית המקדש. וכן הוא מלמד שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות.
בִּשְׁלָמָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ גָּבוֹהַּ מִכׇּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – הַיְינוּ דִּכְתִיב:
הגמרא שואלת: מובן מאליו, בית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל. דבר זה נלמד ממה שנכתב:

תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.

למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.

טקסטים מסופקים על ידי Sefaria