וְלָדָהּ כְּמוֹתָהּ מְנָלַן? דְּאָמַר קְרָא: ״הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״.

נׇכְרִית מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״לֹא תִתְחַתֵּן בָּם״. אַשְׁכַּחְנָא דְּלָא תָּפְסִי בַּהּ קִידּוּשֵׁי, וְלָדָהּ כְּמוֹתָהּ מְנָלַן?

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: דְּאָמַר קְרָא: ״כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי״ – בִּנְךָ הַבָּא מִיִּשְׂרְאֵלִית קָרוּי בִּנְךָ, וְאֵין בִּנְךָ הַבָּא מִן הַנׇּכְרִית קָרוּי בִּנְךָ, אֶלָּא בְּנָהּ.

אָמַר רָבִינָא: שְׁמַע מִינַּהּ: בֶּן בִּתְּךָ הַבָּא מִן הַנׇּכְרִי – קָרוּי בִּנְךָ. נֵימָא קָסָבַר רָבִינָא נׇכְרִי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל – הַוָּלָד מַמְזֵר?

נְהִי דְּכָשֵׁר לָא הָוֵי, מַמְזֵר לָא הָוֵי, פָּסוּל מִיקְּרֵי.

הָהוּא בְּשִׁבְעָה גּוֹיִם כְּתִיב, שְׁאָר אוּמּוֹת מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ״ – לְרַבּוֹת כׇּל הַמְּסִירִים.

הָנִיחָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּדָרֵישׁ טַעְמָא דִּקְרָא. אֶלָּא לְרַבָּנַן, מַאי טַעְמָא?

אָמַר קְרָא: ״וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְגוֹ׳״ – מִכְּלָל דְּמֵעִיקָּרָא לָא תָּפְסִי בַּהּ קִידּוּשִׁין.

אַשְׁכְּחַן דְּלָא תָּפְסִי בַּהּ קִידּוּשִׁין, וְלָדָהּ כְּמוֹתָהּ מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ... וְיָלְדוּ לוֹ״ – כֹּל הֵיכָא דְּקָרֵינַן בֵּיהּ ״כִּי תִּהְיֶינָה״, קָרֵינַן בֵּיהּ ״וְיָלְדוּ לוֹ״. וְכֹל הֵיכָא דְּלָא קָרֵינַן בֵּיהּ ״כִּי תִּהְיֶינָה״ – לָא קָרֵינַן בֵּיהּ ״וְיָלְדוּ לוֹ״.

אִי הָכִי, שִׁפְחָה נָמֵי! אִין הָכִי נָמֵי. אֶלָּא ״הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״ לְמָה לִי? לְכִדְתַנְיָא: