Drashot AI Logo
וְלָדָהּ כְּמוֹתָהּ מְנָלַן? דְּאָמַר קְרָא: ״הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״.
מנין אנו לומדים שולדה כמותה? הגמרא משיבה: כפי שנאמר בפסוק לגבי עבד עברי שנשא שפחה כנענית: "האשה וילדיה תהיה לאדוניה" (שמות כא:ד). מכאן שהוולד של שפחה כנענית ועבד עברי הוא עבד, כמותה.
נׇכְרִית מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״לֹא תִתְחַתֵּן בָּם״. אַשְׁכַּחְנָא דְּלָא תָּפְסִי בַּהּ קִידּוּשֵׁי, וְלָדָהּ כְּמוֹתָהּ מְנָלַן?
§ הגמרא שואלת: מנין לנו שקידושין עם אישה נכרייה אינם תופסים? הפסוק קובע: "ולא תתחתן בם" (דברים ז:ג), המלמד שנישואין עם נשים נכריות חסרי משמעות הלכתית. הגמרא שואלת: מצאנו שקידושין אינם תופסים בה; מנין לנו שהוולד שלה כמותה?
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: דְּאָמַר קְרָא: ״כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי״ – בִּנְךָ הַבָּא מִיִּשְׂרְאֵלִית קָרוּי בִּנְךָ, וְאֵין בִּנְךָ הַבָּא מִן הַנׇּכְרִית קָרוּי בִּנְךָ, אֶלָּא בְּנָהּ.
רבי יוחנן אומר משום רבי שמעון בן יוחאי: כפי שנאמר בפסוק לגבי אותו עניין: "את בתך לא תתן לבנו... כי יסיר את בנך מאחרי" (דברים ז:ג–ד). מאחר שהפסוק חושש שלאחר שבתך תינשא לנוכרי, האב יטה את ילדיו מעבודת ה', הדבר מלמד כי בנך, כלומר נכדך, מאישה יהודייה נקרא "בנך" בתורה, אבל בנך מאישה נוכרייה אינו נקרא בנך, אלא בנה.
אָמַר רָבִינָא: שְׁמַע מִינַּהּ: בֶּן בִּתְּךָ הַבָּא מִן הַנׇּכְרִי – קָרוּי בִּנְךָ. נֵימָא קָסָבַר רָבִינָא נׇכְרִי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל – הַוָּלָד מַמְזֵר?
רבינא אמר: למד מכך שבן בתך, שנולד לגוי, נקרא בנך מכל הבחינות. הגמרא שואלת: האם נאמר שרבינא סבור שביחס לגוי או עבד כנעני שבא על אישה יהודייה, הוולד הוא ממזר? אפשר להסיק מן העובדה שהוולד מאיחוד זה נקרא "בנך" שהוא יהודי, ולכן העיקרון שנאמר במשנה צריך לחול: אם אישה אינה יכולה להתקדש עם מישהו, ילדם הוא ממזר.
נְהִי דְּכָשֵׁר לָא הָוֵי, מַמְזֵר לָא הָוֵי, פָּסוּל מִיקְּרֵי.
הגמרא דוחה הצעה זו: אף על פי שאינו ולד כשר, הרי הוא גם אינו ממזר. אלא, הוא רק נקרא פסול. מאחר שקידושין אינם חלים על גוי, גוי אינו נכלל בקטגוריה של מי שאישה יהודייה אינה יכולה להתקדש לו אישית, שכן שום אישה יהודייה אינה יכולה להתקדש לו. אף על פי כן, מאחר שלידת ילדם היא תוצאה של עבירה, הוא נחשב פסול.
הָהוּא בְּשִׁבְעָה גּוֹיִם כְּתִיב, שְׁאָר אוּמּוֹת מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ״ – לְרַבּוֹת כׇּל הַמְּסִירִים.
הגמרא שואלת שאלה בנוגע לאמירתו של רבי יוחנן. אותו פסוק: "וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם" (דברים ז:ג), נכתב בנוגע לשבע האומות של כנען. מניין אנו לומדים שקידושין אינם תופסים עם שאר האומות? הגמרא משיבה: הפסוק אומר כסיבה לאיסור נישואי תערובת: "כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי", וזה בא לרבות את כל מי שעלול להסיר ילד מעליי, בלי קשר לאיזו אומה הוא שייך.
הָנִיחָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּדָרֵישׁ טַעְמָא דִּקְרָא. אֶלָּא לְרַבָּנַן, מַאי טַעְמָא?
הגמרא שואלת: הדבר מובן היטב לפי שיטתו של רבי שמעון, שדורש את הטעם למצוות של הפסוק ופוסק בהתאם. מאחר שהטעם הוא שהנכרי עלול להסיר את לב הבן, אין מקום להבחין בין אומות כנען לבין גויים אחרים. אבל לפי שיטתם של חכמים, שאינם דורשים את טעם המצוות של הפסוק ופוסקים בהתאם, מאחר שהפסוק מזכיר רק את אומות כנען, מהו הטעם, המקור לאיסור, ביחס לשאר האומות?
אָמַר קְרָא: ״וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְגוֹ׳״ – מִכְּלָל דְּמֵעִיקָּרָא לָא תָּפְסִי בַּהּ קִידּוּשִׁין.
הגמרא משיבה: הפסוק קובע לגבי אשת יפת תואר: "ואחר כן תבוא אליה ובעלתה, והיא תהיה לך לאשה" (דברים כא:יג). ניתן ללמוד מכאן בדרך היקש כי מלכתחילה, לפני שהתגיירה, קידושין לא היו תופסים בה, למרות שכבר הכניסה לביתו, ולפי כמה דעות, אף בא עליה.
אַשְׁכְּחַן דְּלָא תָּפְסִי בַּהּ קִידּוּשִׁין, וְלָדָהּ כְּמוֹתָהּ מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ... וְיָלְדוּ לוֹ״ – כֹּל הֵיכָא דְּקָרֵינַן בֵּיהּ ״כִּי תִּהְיֶינָה״, קָרֵינַן בֵּיהּ ״וְיָלְדוּ לוֹ״. וְכֹל הֵיכָא דְּלָא קָרֵינַן בֵּיהּ ״כִּי תִּהְיֶינָה״ – לָא קָרֵינַן בֵּיהּ ״וְיָלְדוּ לוֹ״.
הגמרא שואלת שאלה נוספת: מצאנו מקור להלכה שקידושין אינם תופסים בה; מנין אנו לומדים שולדה כמותה? הגמרא משיבה שהכתוב אומר: "כי תהיין לאיש שתי נשים, האחת אהובה והאחת שנואה, וילדו לו בנים" (דברים כא:טו), שמכאן נדרש: בכל מקום שאנו קוראים: "כי יהיה לו," כלומר, שאישה יכולה להתקדש, אנו גם קוראים: "וילדו לו," כלומר, שילדיהם הולכים אחר ייחוסו. ובכל מקום שאין אנו קוראים: "כי יהיה לו," אנו ממילא אין קוראים: "וילדו לו," שכן הוולדות יורשים את מעמד אמם.
אִי הָכִי, שִׁפְחָה נָמֵי! אִין הָכִי נָמֵי. אֶלָּא ״הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״ לְמָה לִי? לְכִדְתַנְיָא:
הגמרא שואלת: אם כן, יש ללמוד מכאן גם לגבי שפחה כנענית, שוולדה כמותה, ומשמעות הדבר היא שהראיה הקודמת מן הפסוק: "האשה וילדיה" (שמות כא:ד), אינה נחוצה. הגמרא משיבה: כן, אכן כך הוא; מקור זה מלמד גם את ההלכה שוולדה של שפחה כמותה. הגמרא שואלת: אבל אם כן, למה לי הפסוק "האשה וילדיה תהיה לאדוניה"? פסוק זה לכאורה אינו מלמד דבר חדש לגבי הלכות היוחסין. הגמרא משיבה: הוא נצרך למה שנלמד בברייתא:

תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.

למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.

טקסטים מסופקים על ידי Sefaria