אִי נָמֵי: בַּחֲבִילֵי זְמוֹרוֹת.
לחלופין, הקונה יכול להגביה פיל באמצעות שימוש בצרורות של גפנים. הוא מוליך את הפיל אליהם, וכאשר הפיל עומד על צרורות הגפנים, הדבר נחשב כהגבהת הפיל.
מַתְנִי׳ נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחְרָיוּת – נִקְנִין בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת – אֵין נִקְנִין אֶלָּא בִּמְשִׁיכָה. נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת נִקְנִין עִם נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחְרָיוּת בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה,
משנה:נכס שיש לו אחריות, כלומר, קרקע או פריטים אחרים הקבועים בארץ, נקנה באמצעות נתינת כסף, באמצעות נתינת שטר, או באמצעות קבלת חזקה בו. נכס שאין לו אחריות, כלומר, מיטלטלין, נקנה רק במשיכה. נכס שאין לו אחריות נקנה יחד עם נכס שיש לו אחריות על ידי נתינת כסף, באמצעות נתינת שטר, או באמצעות קבלת חזקה בהם. המיטלטלין עוברים לרשות הקונה כאשר הם נקנים יחד עם הקרקע, באמצעות מעשה קניין שנעשה בקרקע.
וְזוֹקְקִין אֶת הַנְּכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחְרָיוּת לִישָּׁבַע עֲלֵיהֶן.
בדרך כלל, אין אדם מחויב להישבע על כפירה בתביעה בנוגע לקרקע. המשנה ממשיכה: ובמחלוקת משפטית הכוללת גם קרקע וגם מיטלטלין, אם הנתבע מודה במקצת התביעה בנוגע למיטלטלין, ובכך מתחייב להישבע שהוא כופר בכל אחריות לגבי שאר הנכסים, המיטלטלין מחייבים את הנכסים המשמשים כערובה, כלומר, את הקרקע, כך שהוא נאלץ להישבע על הקרקע גם כן, למרות העובדה שבדרך כלל אין אדם מחויב להישבע על תביעה הנוגעת לקרקע.
גְּמָ׳ בְּכֶסֶף מְנָלַן? אָמַר חִזְקִיָּה: אָמַר קְרָא: ״שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ״. וְאֵימָא עַד דְּאִיכָּא שְׁטָר, דִּכְתִיב: ״וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם״! אִי כְּתִיב ״יִקְנוּ״ לְבַסּוֹף – כִּדְקָאָמְרַתְּ, הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ״יִקְנוּ״ מֵעִיקָּרָא, כֶּסֶף – קָנֵי, שְׁטָר – רְאָיָה בְּעָלְמָא הוּא.
גמרא: הגמרא שואלת: מנין לנו שקרקע נקנית באמצעות כסף? חזקיה אמר שהפסוק אומר: "שדות בכסף יקנו" (ירמיהו לב, מד). הגמרא שואלת: אבל אם הראיה היא מאותו פסוק, אפשר לומר שאין הקניין חל אלא אם כן יש שטר גם כן, כפי שנכתב באותו פסוק: "וכתוב בספר וחתום" (ירמיהו לב, מד). הגמרא משיבה: אילו היה כתוב: יקנו שדות בכסף, בסוף הפסוק, היה זה כדבריך, שצריך גם לכתוב שטר כדי שיוכל לקנות את הקרקע בכסף. עכשיו שנכתב "יקנו" בתחילת הפסוק, הדבר מלמד שהכסף עצמו פועל את הקניין של הקרקע, והשטר אינו אלא ראיה.
אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁאֵין כּוֹתְבִין אֶת הַשְּׁטָר, אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁכּוֹתְבִין אֶת הַשְּׁטָר – לֹא קָנָה. וְאִי פָּרֵישׁ – פָּרֵישׁ.
רב אומר: הם לימדו שקרקע נקנית בכסף בלבד, כלומר, ללא שטר, רק במקום שבו המנהג הוא שאין כותבים שטרות; אבל במקום שבו המנהג הוא שכותבים שטרות אין קונים קרקע עד שנמסר לו שטר. ואם הוא פירש שהוא מבקש לקנות את הקרקע מזמן מסירת הכסף, הרי שפירש את רצונו, והקרקע נקנית משעה שניתן הכסף.
כִּי הָא דְּרַב אִידִי בַּר אָבִין כִּי זָבֵין אַרְעָא, אָמַר: אִי בָּעֵינָא בְּכַסְפָּא – אִיקְנֵי, אִי בָּעֵינָא בִּשְׁטָרָא – אִיקְנֵי. אִי בָּעֵינָא בְּכַסְפָּא – אִיקְנֵי, דְּאִי בָּעֵיתוּ לְמִיהְדַּר, לָא מָצִיתוּ הָדְרִיתוּ. וְאִי בָּעֵינָא בִּשְׁטָרָא – אִיקְנֵי, דְּאִי בָּעֵינָא לְמִיהְדַּר, הָדַרְנָא בִּי.
הגמרא מעירה: זהו כמו מה שרב אידי בר אבין היה עושה. כאשר רכש קרקע, רב אידי בר אבין היה אומר: אם ארצה לקנותה באמצעות כסף, אקנה אותה בדרך זו, ואם ארצה לקנותה באמצעות שטר, אקנה אותה בדרך זו. הוא היה מתנה מראש שהוא שומר לעצמו את הזכות לבחור כיצד תושלם העסקה. הגמרא מפרטת: אם ארצה לקנותה באמצעות כסף, אקנה אותה בדרך זו, שכן, אם תרצה לחזור בך מהשתתפותך במכירה, אינך יכול לחזור בך, מפני שהכסף כבר עבר מיד ליד. ואם ארצה לקנות את הקרקע באמצעות שטר, אקנה אותה בדרך זו, שכן, אם ארצה לחזור בי מהשתתפותי במכירה, אוכל לחזור בי כל עוד לא קיבלתי שטר קניין.
וּבִשְׁטָר. מְנָלַן? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם וְהָעֵד עֵדִים״, וְהָאָמְרַתְּ שְׁטָר רְאָיָה בְּעָלְמָא הוּא! אֶלָּא מֵהָכָא, ״וָאֶקַּח אֶת סֵפֶר הַמִּקְנָה״. אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּשְׁטַר מַתָּנָה, אֲבָל בְּמֶכֶר לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ דָּמִים.
§ המשנה מלמדת שניתן לרכוש קרקע באמצעות שטר. הגמרא שואלת: מנין לנו דבר זה? אם נאמר שזה מפני שנאמר: "וכתוב בספר וחתום והעד עדים" (ירמיהו לב, מד), והרי לא אמרת שהשטר הנזכר בפסוק אינו אלא שטר ראיה? אלא, הדבר נלמד מכאן: "ואקח את ספר המקנה" (ירמיהו לב, יא), לשון המורה שהשטר עצמו פועל את הקניין. אמר שמואל: חכמים שנו שהשטר עצמו פועל את הקניין רק במקרה של שטר מתנה. אבל לגבי מכר, אין הוא פועל את הקניין עד שהקונה נותן למוכר כסף. השטר עצמו אינו פועל את הקניין.
מֵתִיב רַב הַמְנוּנָא: בִּשְׁטָר כֵּיצַד? כָּתַב לוֹ עַל הַנְּיָיר אוֹ עַל הַחֶרֶס, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם שָׁוֶה פְּרוּטָה, ״שָׂדִי מְכוּרָה לָךְ״, ״שָׂדִי נְתוּנָה לְךָ״ – הֲרֵי זוֹ מְכוּרָה וּנְתוּנָה. הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ: בְּמוֹכֵר שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי רָעָתָהּ.
רב המנונא מעלה קושיה על כך מתוך ברייתא: כיצד נעשית קניין באמצעות שטר? אם כתב לו על הנייר או על החרס, אף על פי שהנייר או החרס אינם שווים פרוטה אחת: שדי מכורה לך, או: שדי נתונה לך במתנה, הרי זו מכורה או נתונה. מכאן עולה ששטר מספיק כדי לחולל קניין הן במקרה של מכירה והן במקרה של מתנה. רב המנונא העלה את הקושיה והוא יישב אותה: הברייתא עוסקת במי שמוכר את שדהו מחמת גריעותה. המוכר רוצה להיפטר משדהו בשל ירידת ערכה ומבקש להעביר את הבעלות עליה במהירות האפשרית. במקרה זה די בכתיבת שטר כדי להשלים את הקניין.
רַב אָשֵׁי אָמַר: בְּמַתָּנָה בִּיקֵּשׁ לִיתְּנָהּ לוֹ, וְלָמָּה כָּתַב לוֹ לְשׁוֹן מֶכֶר – כְּדֵי לְיַפּוֹת אֶת כּוֹחוֹ.
רב אשי אומר: ניתן לטעון שכל הברייתא מתייחסת למקרה אחד, והוא של מתנה שאדם ביקש לתת לחברו. הברייתא כלל אינה עוסקת במכירה. ומדוע הוא כותב לו שטר מתנה הכולל את לשון המכירה? הוא עושה זאת כדי לחזק את כוחו. אם יתברר שהיה שעבוד על קרקע זו, מקבל המתנה יכול לגבות את שווי השדה מנכסיו האחרים של הנותן, כאילו קרקע זו נמכרה לו. במילים אחרות, בכתיבה שזו מכירה, הנותן מעניק למקבל את כוח הקניין של קונה, אך מאחר שהעסקה היא למעשה מתנה, המסמך עצמו משלים את הקניין.
וּבַחֲזָקָה. מְנָלַן? אָמַר חִזְקִיָּה: אָמַר קְרָא: ״וּשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר תְּפַשְׂתֶּם״, בַּמֶּה תְּפַשְׂתֶּם – בִּישִׁיבָה. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: ״וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ״, בַּמֶּה יְרַשְׁתֶּם – בִּישִׁיבָה.
§ המשנה מוסיפה ללמד כי ניתן לקנות קרקע באמצעות תפיסת חזקה בה. הגמרא שואלת: מנין לנו דבר זה? חזקיה אמר כי הפסוק אומר: "ושבו בעריכם אשר תפשתם" (ירמיהו מ:י). באיזה אופן תפשתם את הערים הללו? הן נתפסות על ידי ישיבה, ומכאן שתפיסת חזקה בחלקת קרקע וישיבה בה היא מעשה המוכיח בעלות, והוא עצמו מעשה קניין תקף. חכם אחד מבית מדרשו של רבי ישמעאל לימד ראיה אחרת: "וירשתם אותה וישבתם בה" (דברים יא:לא). כיצד ירשתם אותה? עשיתם זאת על ידי ישיבה בה. מכאן שקרקע נקנית באמצעות מעשה המוכיח בעלות.
וְשֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת אֵין נִקְנִין אֶלָּא בִּמְשִׁיכָה. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ״ – דָּבָר הַנִּקְנֶה מִיָּד לְיָד.
§ המשנה מלמדת שנכס שאינו משמש כערובה ניתן לקנות רק באמצעות משיכה. הגמרא שואלת: מניין לנו דבר זה? שכן נאמר: "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך" (ויקרא כה, יד). פסוק זה מדבר על דבר הנקנה מיד ליד, כלומר, באמצעות משיכה.
וּלְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר: דְּבַר תּוֹרָה מָעוֹת קוֹנוֹת, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? תַּנָּא תַּקַּנְתָּא דְרַבָּנַן קָתָנֵי.
הגמרא שואלת: ולפי שיטתו של רבי יוחנן, שאומר כי מדין תורה נתינת כסף קונה אך משיכה אינה קונה, מה ניתן לומר? רבי יוחנן סבור שקניין על ידי משיכה הוא תקנת חכמים, ואילו מדין תורה ניתן לקנות מיטלטלין רק באמצעות נתינת כסף. מדוע המשנה אינה מזכירה אופן קניין זה? הגמרא משיבה: רבי יוחנן יכול להשיב כי התנא מלמד תקנה דרבנן, המשקפת את הנוהג המקובל, אך אינו רואה צורך להזכיר אופן קניין שחל מדין תורה.
נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר חִזְקִיָּה: דְּאָמַר קְרָא: ״וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת וְגוֹ׳ עִם עָרֵי מְצֻרוֹת בִּיהוּדָה״.
§ המשנה מוסיפה וקובעת כי נכס שאין בו אחריות, כלומר מטלטלין, ניתן להיקנות יחד עם נכס שיש בו אחריות, כלומר קרקע. הגמרא שואלת: מנין דבר זה נלמד? חזקיה אמר כי הפסוק אומר: "וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת גְּדֹלוֹת, כֶּסֶף וְזָהָב וּמִגְדָּנוֹת, עִם עָרִים בְּצֻרוֹת בִּיהוּדָה" (דברי הימים ב כא:ג). מכאן עולה שהוא נתן להם מטלטלין יחד עם הערים. לא היה עליו לתת להם את החפצים ישירות, שכן היה יכול להעביר מתנות אלו באמצעות הערים שנתן להם.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: בָּעֵינַן צְבוּרִים, אוֹ לָא? אָמַר רַב יוֹסֵף: תָּא שְׁמַע: רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: קַרְקַע כׇּל שֶׁהוּא חַיֶּיבֶת בַּפֵּאָה, וּבַבִּכּוּרִים,
הועלתה דילמה בפני החכמים בנוגע לעניין זה של קניית מיטלטלין בדרך של קרקע: האם אנו דורשים שמיטלטלין אלה יהיו ממש צבורים על הקרקע הנמכרת או לא? רב יוסף אמר: בוא ושמע ראיה מן המשנה הבאה (פאה ג:ו). רבי עקיבא אומר: בעלים של כלשהו קרקע חייב בפאה ובביכורים,
תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.
למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.
טקסטים מסופקים על ידי Sefaria