אֵימָא: ״בְּתוּלָה״ — לִגְזֵירָה שָׁוָה, וַ״אֲשֶׁר לֹא אוֹרָסָה״ — פְּרָט לְנַעֲרָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה!
אמור להפך; המונח "בתולה," הכתוב הן לגבי אונס והן לגבי פיתוי, נועד להפיק היקש לשוני, ולא להוציא מי שאינה בתולה, והביטוי "אשר לא אורשה" יתפרש כפי שרבי יוסי הגלילי פירש אותו, כדי להוציא נערה שהייתה מאורסת ונתגרשה.
מִסְתַּבְּרָא ״אֲשֶׁר לֹא אוֹרָסָה״ לִגְזֵירָה שָׁוָה, שֶׁהֲרֵי אֲנִי קוֹרֵא בָּהּ ״נַעֲרָה בְּתוּלָה״. אַדְּרַבָּה: ״בְּתוּלָה״ לִגְזֵירָה שָׁוָה, שֶׁהֲרֵי אֲנִי קוֹרֵא בָּהּ ״אֲשֶׁר לֹא אוֹרָסָה״! מִסְתַּבְּרָא: הָא אִישְׁתַּנִּי גּוּפַהּ, וְהָא לָא אִישְׁתַּנִּי גּוּפַהּ.
הגמרא משיבה: מסתבר שהביטוי "אשר לא אורשה" משמש כדי ללמוד גזירה שווה, ולא כדי למעט מי שהתארסה והתגרשה, שכן גם לאחר הגירושין אני יכול עדיין לקרוא עליה את הביטוי "נערה בתולה" כחל עליה. הגמרא שואלת: אדרבה, נשתמש במונח בתולה כדי ללמוד גזירה שווה, שכן אפילו אם אינה בתולה, אני יכול עדיין לקרוא עליה את הביטוי "אשר לא אורשה" כחל עליה. הגמרא משיבה: מסתבר שהמונח "בתולה" ממעט בעולה, והביטוי "אשר לא אורשה" משמש ללמוד גזירה שווה, שכן זו שנבעלה, גופה השתנה, ואילו אותה שהתארסה והתגרשה, גופה לא השתנה, ולפיכך גם מעמדה לעניין הקנס לא אמור להשתנות.
וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הַאי סְבָרָא מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִדְּתַנְיָא: ״כֶּסֶף יִשְׁקוֹל כְּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת״, שֶׁיְּהֵא זֶה כְּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת, וּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת כָּזֶה.
הגמרא שואלת: ומניין רבי יוסי הגלילי לומד מסקנה זו בנוגע לסכום התשלום על פיתוי ולסוג הכסף המשמש בתשלום על אונס? הגמרא משיבה: הוא לומד זאת ממה שנשנה בברייתא, שנאמר לגבי פיתוי: "כסף ישקול כמהר הבתולות" (שמות כב:טז), שמכאן נלמד שזה הקנס על פיתוי יהיה כמו המוהר המשולם לבתולות במקום אחר על אונס, חמישים כסף, והמוהר המשולם לבתולות על אונס יהיה כמו זה הקנס על פיתוי, בשקלים.
קַשְׁיָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא אַדְּרַבִּי עֲקִיבָא. תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא.
§ הגמרא מעירה: הדבר קשה, שכן יש סתירה בין אמירה אחת של רבי עקיבא לבין אמירה אחרת של רבי עקיבא. במשנה הוא פסק שהקנס על אונס של נערה שהייתה מאורסת ונתגרשה משולם לאישה, ובברייתא הוא פסק שהוא משולם לאביה. הגמרא משיבה: אלו מסורות חלוקות של שני תנאים בהתאם לשיטתו של רבי עקיבא.
בִּשְׁלָמָא רַבִּי עֲקִיבָא דְּמַתְנִיתִין, לָא אָתְיָא גְּזֵירָה שָׁוָה וּמַפְּקָא לֵיהּ לִקְרָא מִפְּשָׁטֵיהּ לִגְמָרֵי. אֶלָּא לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּבָרַיְיתָא, אָתְיָא גְּזֵירָה שָׁוָה וּמַפְּקָא מִפְּשָׁטֵיהּ לִגְמָרֵי.
הגמרא מעירה: מובן, דבריו של רבי עקיבא שבמשנה מתקבלים על הדעת, שכן גזירה שווה אינה באה ומוציאה את הפסוק ממשמעותו הפשוטה לגמרי. המשמעות הפשוטה של הביטוי: "אשר לא אורשה" היא שיש הבדל בין נערה שהתארסה, שהיא מקבלת את תשלום הקנס, לבין נערה שלא התארסה, שאביה מקבל את תשלום הקנס. אולם, לפי רבי עקיבא של הברייתא, האם גזירה שווה באה ומוציאה את הפסוק ממשמעותו הפשוטה לגמרי, וללמד שאין כל הבדל בין נערה שהתארסה לבין נערה שלא התארסה?
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: קְרִי בֵּיהּ ״אֲשֶׁר לֹא אֲרוּסָה״. אֲרוּסָה בַּת סְקִילָה הִיא! סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְחִידּוּשׁ הוּא שֶׁחִידְּשָׁה תּוֹרָה בִּקְנָס, אַף עַל גַּב דְּמִיקְּטִיל — מְשַׁלֵּם.
רב נחמן בר יצחק אמר: יש לפרש את הפסוק כך: אשר לא אורשה. אין הכוונה שהנערה לא הייתה מאורסת בעבר, אלא שאינה מאורסת כעת. הגמרא שואלת: אין צורך בפסוק כדי ללמוד שהאונס פטור מתשלום קנס אם הנערה מאורסת, שכן אונס של נערה מאורסת הוא עונשו סקילה, והאונס בוודאי פטור מתשלום הקנס. הגמרא משיבה: שכן היה יכול לעלות על דעתך לומר: מאחר שזהו חידוש שחידשה התורה לגבי תשלום קנס, אף על פי שהוא נהרג הוא משלם את הקנס. לכן מלמדנו הפסוק שמי שמוצא להורג פטור מתשלום הקנס.
וּלְרַבָּה דְּאָמַר חִידּוּשׁ הוּא שֶׁחִידְּשָׁה תּוֹרָה בִּקְנָס, אַף עַל גַּב דְּמִיקְּטִיל מְשַׁלֵּם, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? סָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּמַתְנִיתִין.
הגמרא שואלת: ולפי רבה, שאמר שזו אכן ההלכה: מאחר שזהו חידוש שחידשה התורה לגבי תשלום קנס, שאף על פי שהוא נהרג הוא משלם את הקנס, מה יש לומר? מה נלמד מן הפסוק האומר שאין קנס אם הנערה מאורסת? הגמרא משיבה: רבה סובר בהתאם לדעתו של רבי עקיבא שבמשנה, שפירש את הפסוק ככתבו, כלומר שהוא מתייחס למי שנתארסה ונתגרשה.
תָּנוּ רַבָּנַן: קְנָסָהּ לְמִי, לְאָבִיהָ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לְעַצְמָהּ. לְעַצְמָהּ אַמַּאי! אָמַר רַב חִסְדָּא: הָכָא בְּנַעֲרָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה עָסְקִינַן, וְקָמִיפַּלְגִי בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּמַתְנִיתִין וְרַבִּי עֲקִיבָא דְּבָרַיְיתָא.
החכמים לימדו: לגבי נערה שנאנסה, למי משולם הקנס שלה? הוא משולם לאביה; ויש אומרים: הוא משולם לה. הגמרא שואלת: לה? למה? הפסוק מציין במפורש שהקנס משולם לאביה. אמר רב חסדא: כאן אנו עוסקים בנערה שהתארסה והתגרשה, והתנאים הללו בברייתאחלוקים במחלוקת שבין רבי עקיבא של המשנה ורבי עקיבא של הברייתא, לגבי למי האונס משלם את הקנס במקרה זה.
אָמַר אַבָּיֵי: בָּא עָלֶיהָ וּמֵתָה — פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָה״ — וְלֹא לַאֲבִי מֵתָה. מִלְּתָא דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ לְאַבָּיֵי, מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְרָבָא.
§ אביי אמר: אם אדם בעל נערה, והיא מתה לפני שנגזר דינו, הוא פטור מתשלום הקנס, כפי שנאמר: "וְהאיש השוכב עמה ייתן לאבי הנערה" (דברים כב:כט), שמכאן משתמע, ולא לאביה של מתה. הגמרא מעירה: עניין זה שהיה פשוט לאביי הועלה כספק לרבא.
דְּבָעֵי רָבָא: יֵשׁ בֶּגֶר בַּקֶּבֶר, אוֹ אֵין בֶּגֶר בַּקֶּבֶר? יֵשׁ בֶּגֶר בַּקֶּבֶר — וְדִבְנָהּ הָוֵי, אוֹ דִלְמָא: אֵין בֶּגֶר בַּקֶּבֶר, וּדְאָבִיהָ הָוֵי.
כפי שרבא העלה התלבטות: האם יש הגעה למעמד בוגרת בקבר או שאין הגעה למעמד בוגרת בקבר? ההלכה היא שאם נערה נאנסה והאנס לא שילם את הקנס עד שנעשתה בוגרת, האנס משלם את הקנס לה ולא לאביה. התלבטותו של רבא היא במקרה שבו נערה מתה והאנס שלה הורשע רק לאחר שחלף הזמן שבו, אילו הייתה בחיים, הייתה מגיעה למעמד בוגרת. האם יש הגעה למעמד בוגרת בקבר, ולפיכך היא זכאית לקנס והוא רכושו של בנה כיורש אמו? או שמא אין הגעה למעמד בוגרת בקבר, והקנס הוא רכושו של אביה, שכן הייתה נערה כשמתה.
תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.
למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.
טקסטים מסופקים על ידי Sefaria