שעל החתימה להיעשות לשמה? אם הדבר הוא בהתאם לדעתו של רבי מאיר, הרי הוא דורש חתימה לשמה; אולם אינו דורש שהכתיבה תהיה לשמה. כפי שלמדנו במשנה (כא ע"ב): אין כותבין גט על דבר שהוא מחובר לקרקע, כגון עלה המחובר לעץ. אולם אם כתבו על דבר שהוא מחובר לקרקע, ולאחר מכן תלשו, חתמו עליו ונתנו לה, הרי זה כשר. מכאן עולה שהשלב העיקרי בכתיבת גט הוא כאשר העדים חותמים עליו. הגמרא אומרת שזו דעתו של רבי מאיר, שכן סתם משנה בדרך כלל הולכת כשיטתו של רבי מאיר.

אם הדבר תואם את דעתו של רבי אלעזר, החולק על רבי מאיר ודורש שהכתיבה תהיה לשמה, אין הוא דורש שהחתימה תהיה לשמה. ואם תאמר שאכן המשנה היא בהתאם לדעתו של רבי אלעזר, וכאשר רבי אלעזר אינו דורש חתימה לשמה, כוונתו לפי דין תורה, ואילו מדברי חכמים הוא דורש שגיטי נשים ייחתמו לשמה; אלא שאין הדבר מתקבל, שכן חכמים מנו שלושה גיטי נשים שכשרים מן התורה אך פסולים מדברי חכמים, וכאשר הוא חולק על פסיקה זו רבי אלעזר אינו דורש שהחתימה תהיה לשמה.

כפי שלמדנו במשנה (פו ע"א): שלושה גיטי גירושין הם פסולים מלכתחילה, אבל אם האישה נישאה לאיש אחר לאחר שקיבלה אחד מגיטי הגירושין הללו, הוולד הוא בעל ייחוס ללא פגם. במילים אחרות, אין היא נחשבת לאישה נשואה שקיימה יחסי אישות עם איש אחר, דבר שהיה הופך את ילדם לילד שנולד מקשר ניאוף [ממזר]. ואלו שלושת המקרים: גט שהבעל כתב בכתב ידו אך אין עליו חתימות עדים; ואם יש עליו חתימות עדים אבל אין בו תאריך כתוב בו; ואם יש בו תאריך כתוב בו אבל יש עליו עד אחד בלבד חתום. אלו הם שלושת גיטי הגירושין הפסולים שעליהם אמרו חכמים: ואם נישאה, הוולד הוא בעל ייחוס ללא פגם.

המשנה ממשיכה: רבי אלעזר אומר: אף על פי שאין חתימות של עדים על המסמך, אלא שנתנו לה בפני שני עדים, הרי זה גט כשר. ועל סמך גט זה האישה יכולה לגבות את הסכום הכתוב לה בכתובתה אפילו מנכסים משועבדים, שכן רבי אלעזר סבור שעדים חותמים על הגט רק מפני תיקון העולם. אם אין עדים חותמים על גט, הבעל יכול לערער על תוקפו בכל עת על ידי שיכחיש שהוא כתבו. מכל מקום, ניתן לראות ממשנה זו שלדעת רבי אלעזר חתימות העדים אינן חלק מהותי מן הגט. לפיכך, אין צורך שייחתם לשמה, אפילו מדברי חכמים.

אלא, אפשר לומר שהמשנה היא בהתאם לדעתו של רבי מאיר, וכאשר רבי מאיר אינו דורש שהכתיבה תהיה לשמה, כוונתו הייתה מדין תורה, ואילו מדברי חכמים הוא כן דורש שהכתיבה תהיה לשמה. אולם הגמרא מקשה גם על הסבר זה: והרי רב נחמן אמר שרבי מאיר היה אומר: גט אינו צריך להיכתב לשמה, ואפילו אם הבעל מצא גט באשפה, ושמות האיש והאישה בגט הם אותם שמות כשמו וכשם אשתו,