כיוון שיש מחיצות. ושמואל אמר: מותר לטלטל חפץ בה רק בתוך ארבע אמות, שכן המחיצות של הספינה אינן נחשבות למחיצות גמורות; הן מוקמות רק כדי למנוע את כניסת המים, ולא כדי להחשיבה למקום מגורים.

רב חייא בר יוסף אמר לשמואל: האם ההלכה היא בהתאם לדעתך או האם ההלכה היא בהתאם לדעתו של רב? שמואל אמר לו: ההלכה היא בהתאם לדעתו של רב, שכן נימוקו משכנע יותר.

רב גידל אמר כי רב חייא בר יוסף אמר: ואף רב מודה שאם הפך אדם את הספינה על פיה, וגובהה יותר מעשרה טפחים, שמותר לטלטל חפץ עליה רק בתוך ארבע אמות. הגמרא שואלת: לשם מה הפכו את הספינה? אם תאמר שהפכו אותה כדי לדור תחתיה, מה ההבדל בינה לבין גג יחידי? מעמדה ההלכתי של הספינה ההפוכה צריך מכל בחינה להיות כשל בית, ולכן צריך להיות מותר לטלטל בכל הספינה כולה.

אלא, צריך להיות שהוא הפך אותה כדי לזפת אותה, כלומר, להוסיף שכבה חדשה לתחתיתה. במקרה כזה, הסירה בוודאי אינה משמשת למגורים, ודפנותיה אינן נחשבות למחיצות גמורות.

רב אשי מלמד את קבלתו של שמואל את דעתו החולקת של רב (ריטב"א) ביחס לספינה, כפי שנאמר לעיל; ורב אחא, בנו של רבא, מלמד זאת ביחס לאכסדרה, כפי שנאמר שאמוראים נחלקו ביחס לאכסדרה הנמצאת בשדה. לאכסדרה יש גג וקירות חלקיים או שאין לה קירות כלל. לפיכך, במקרה של אכסדרה הנמצאת בבקעה, שהיא כרמלית, נותר לקבוע אם מותר או אסור לטלטל בה. רב אמר: מותר לטלטל חפץ בכל האכסדרה, שכן היא רשות היחיד. ושמואל אמר: אין מטלטלים בה חפץ אלא בתוך ארבע אמות.

הגמרא מפרטת. רב אמר: מותר לטלטל חפץ בכל האכסדרה, שכן אנו אומרים: פי התקרה יורד עד הקרקע וסותם את האכסדרה מכל צדדיה, ובכך עושה אותה לרשות היחיד. ושמואל אמר: מותר לטלטל בה חפץ רק בתוך ארבע אמות, שכן אין אנו אומרים: פי התקרה יורד עד הקרקע וסותם את האכסדרה.

הגמרא שואלת: אך לפי דבריו של רב בהתאם לשיטתו של רבי מאיר, שאדם רשאי לטלטל מגג אחד לגג אחר אם הם באותו מפלס, היה צריך להיות מותר גם לטלטל מגג לחצר. אם כן, מדוע רבי מאיר פוסק שגגות וחצרות הם רשויות נפרדות ושאסור לטלטל ביניהן? הגמרא משיבה: הדבר אסור מפני שרבי מאיר גזר גזירה, משום שיטתו של רב יצחק בר אבדימי. כפי שנאמר קודם לכן, רב יצחק בר אבדימי פוסק שאין להעביר חפצים בין שתי רשויות השוות מבחינה הלכתית אך נבדלות מבחינה פיזית, שגובהן עשרה טפחים או יותר. זוהי גזירה שמא אדם העומד ברשות הרבים יסדר משא על גבי תל שגובהו עשרה טפחים ורוחבו ארבעה טפחים, שהוא רשות היחיד, מעשה האסור מדין תורה.

הגמרא ממשיכה: ולפי דבריו של שמואל בהתאם לשיטת חכמים, שמעמדו ההלכתי של גג בודד ששטחו יותר משני בית סאה הוא של כרמלית, היה צריך להיות מותר לטלטל חפץ מגג בודד לקרפף בתוך ארבע אמות של הגג, שכן גם מעמדו ההלכתי של הקרפף הוא של כרמלית. אם כן, מדוע חכמים פוסקים שגגות וקרפיפות הם רשויות נפרדות וההוצאה מאחד לשני אסורה? אמר רבא בר עולא: הדבר אסור, משום שחכמים גזרו שמא שטח הגג יתמעט לפחות משני בית סאה, ובמקרה כזה יקבל מעמד של רשות היחיד, שכן אסור לטלטל בין רשות היחיד לקרפף.

הגמרא שואלת: אם כן, גם לא יהיה מותר לטלטל חפץ ממתחם אחד אל מתחם אחר, משום החשש שמא שטחו של אחד המתחמים יתמעט ויהפוך לרשות היחיד, והוא יבוא לטלטל חפץ מזה לזה כבעבר. הגמרא משיבה: שם, אם המתחם התמעט, הדבר ניכר, שכן מחיצותיו נראות בבירור. כאן, לעומת זאת, אם הגג התמעט, הדבר אינו ניכר, שכן לגג אין מחיצות.

רב יהודה אמר: לאחר עיון מדוקדק, תמצא שאתה יכול לומר כי לפי דברי רבי מאיר, גגות הם רשות בפני עצמן, ומותר לטלטל מגג אחד לגג אחר; וכן חצרות הן נחשבות רשות בפני עצמן, ומותר גם לטלטל מחצר אחת לחצר אחרת.