עַד הַפֶּרֶק. קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ – עַד הַפֶּרֶק, וְכׇל דָּבָר שֶׁחוֹצֵץ בִּטְבִילָה בַּגּוּף – חוֹצֵץ בִּנְטִילַת יָדַיִם לְחוּלִּין, וּבְקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ.
הוא חייב לצקת על האזור הממשיך עד למפרק. בקידוש הידיים והרגליים במקדש לפני העבודה, עליו לצקת את המים עד למפרק אחר, במקום שבו כף היד פוגשת את שורש כף היד. וכל דבר שנחשב לחצוץ בין עורו של אדם לבין המים לעניין טבילת הגוף במקווה, ופוסל את הטבילה, הרי הוא גם חוצץ לעניין נטילת ידיים לצורך אכילת מאכל חולין ולעניין קידוש הידיים והרגליים במקדש.
אָמַר רַב: עַד כָּאן לְחוּלִּין, עַד כָּאן לִתְרוּמָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עַד כָּאן בֵּין לְחוּלִּין בֵּין לִתְרוּמָה, לְחוּמְרָא. וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: עַד כָּאן בֵּין לְחוּלִּין בֵּין לִתְרוּמָה, לְקוּלָּא.
רב אמר הלכה זו לתלמידיו תוך שהוא מצביע בידו על המפרקים שאליהם הברייתא מתייחסת: נוטלים עד כאן, עד הפרק השני של האצבעות, לחולין, ועד שם, עד הפרק השלישי, במקום שהאצבעות מתחברות לכף היד, לתרומה. ושמואל חלק ואמר: נוטלים עד כאן בין לאכילת חולין ובין לתרומה, כשהוא מצביע על המקום המחמיר יותר, הפרק השלישי שבו האצבעות מתחברות לכף היד. ורב ששת אמר: עד כאן בין לאכילת חולין ובין לתרומה, כשהוא מצביע על המקום המקל יותר, הפרק השני.
אָמַר בַּר הֶדְיָא: הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי, וְאָמַר: עַד כָּאן בֵּין לְחוּלִּין בֵּין לִתְרוּמָה לְחוּמְרָא, וְלָא תֵּימָא רַבִּי אַמֵּי מִשּׁוּם דְּכֹהֵן הוּא, דְּהָא רַבִּי מְיָישָׁא בַּר בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הוּא לֵיוַאי, וְאָמַר: עַד כָּאן בֵּין לְחוּלִּין בֵּין לִתְרוּמָה לְחוּמְרָא.
בר הדיא אמר: עמדתי לפני רבי אמי, והוא אמר: נוטלים עד כאן, הן לחולין והן לתרומה, כלומר המקום המחמיר יותר, הפרק השלישי. ואל תאמר שרבי אמי נהג כך רק מפני שהוא כהן והחמיר כדי שלא יבואו לבלבל בין תרומה לחולין. אין זה יכול להיות, שהרי רבי מיישא, בן בנו של רבי יהושע בן לוי, לוי הוא, ואף על פי כן גם הוא אמר: עד כאן, הן לחולין והן לתרומה, כלומר המקום המחמיר יותר.
אָמַר רַב: נוֹטֵל אָדָם אֶת שְׁתֵּי יָדָיו שַׁחֲרִית, וּמַתְנֶה עֲלֵיהֶן כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ. אֲמַר לְהוּ רַבִּי אֲבִינָא לִבְנֵי
§ רב אומר: אדם רשאי ליטול את שתי ידיו בבוקר ולהתנות לגביהן שיוכל לאכול על סמך אותה נטילה במשך כל היום כולו, ובלבד שישמור את ידיו מלכלוך ומטומאה. וכן מסופר כי רבי אבינא אמר לתושבי