לֵימָא קָסָבַר: מְטַנֶּפֶת אֵינָהּ חוֹזֶרֶת וְיוֹלֶדֶת בְּתוֹךְ שְׁנָתָהּ. אִם תִּימְצֵי לוֹמַר: מְטַנֶּפֶת חוֹזֶרֶת וְיוֹלֶדֶת בְּתוֹךְ שְׁנָתָהּ — יוֹלֶדֶת וַדַּאי אֵינָהּ חוֹזֶרֶת וְיוֹלֶדֶת בְּתוֹךְ שְׁנָתָהּ.
האם נאמר שהתנא של ברייתא זו סבור שבהמה הפולטת הפרשה עכורה אינה חוזרת למצבה הפורה ויולדת בתוך שנתה הראשונה? הגמרא דוחה הצעה זו: ייתכן שהתנא אינו סבור כך. אפילו אם תאמר שבהמה הפולטת הפרשה עכורה חוזרת למצבה הפורה ויולדת בתוך שנתה הראשונה, בהמה שאכן ילדה ולד חי בוודאי אינה חוזרת למצבה הפורה ויולדת בתוך שנתה הראשונה.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֲנִי רָאִיתִי גְּדִיָּיה כּוּ׳. מַאי אִיכָּא בֵּין תַּנָּא קַמָּא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דִּזְעֵירִי.
§ הברייתא מלמדת שרבי שמעון אומר: ראיתי גדי אחד שהעמיד ולדות בכמות המספיקה כדי להתחייב במעשר בתוך שנתו הראשונה. לעומת זאת, התנא הראשון בברייתא אינו מוסיף את הביטוי: בתוך שנתו הראשונה. הגמרא שואלת: מה ההבדל יש בין דעתו של התנא הראשון לבין זו של רבי שמעון? הגמרא משיבה שיש הבדל ביניהם במקרה שבו העיזים מן הדור השני פולטות הפרשה עכורה ביום הראשון של החודש השביעי שלהן, שהוא החודש השביעי של שנתן לעניין מעשר בהמה. והם חולקים בנוגע לדבריו של זעירי, שהובאו לעיל, שפלט של הפרשה הפוטר בהמה מכך שוולדותיה העתידיים יימנו כבכור הוא כזה שמונע ממנה להתעבר במשך לא פחות משלושים יום.
תַּנָּא קַמָּא אִית לֵיהּ דִּזְעֵירִי, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן לֵית לֵיהּ דִּזְעֵירִי. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דִּזְעֵירִי, וְהָכָא בְּיוֹלֶדֶת לִמְקוּטָּעִין קָא מִיפַּלְגִי. לְתַנָּא קַמָּא אֵינָהּ יוֹלֶדֶת לִמְקוּטָּעִין, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן יוֹלֶדֶת.
התנא הראשון מקבל את קביעתו של זעירי, ולכן הוא סבור שבמקרה כזה העיזים אינן יכולות להתעבר לפני היום הראשון של החודש השמיני, ומשמעות הדבר היא שהן אינן יכולות ללדת לפני היום הראשון של השנה השנייה. ורבי שמעון אינו מקבל את קביעתו של זעירי; הוא סבור שהעיזים יכולות להתעבר במהלך החודש השביעי וללדת במהלך החודש האחרון של שנת חייהן הראשונה. ואם תרצה, אמור שכולם מקבלים את קביעתו של זעירי, וכאן הם נחלקים בשאלה אם בהמה יולדת לאחר חודשים חסרים או לא, כלומר, בלידה מוקדמת. לפי התנא הראשון, בהמה אינה יולדת לאחר חודשים חסרים; לפי רבי שמעון, בהמה יולדת לאחר חודשים חסרים.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אֵינָהּ יוֹלֶדֶת לִמְקוּטָּעִין, וְהָכָא בְּמִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ קָמִיפַּלְגִי: לְתַנָּא קַמָּא — לָא אָמְרִינַן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן — אָמְרִינַן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ.
ואם תרצה, אמור שהכול מקבלים את דבריו של זעירי, והכול מסכימים שבהמה אינה יולדת לאחר חודשים חסרים, וכאן נחלקו בשאלה האם המעמד ההלכתי של מקצת היום הוא כיום שלם או לא. לדעת התנא הראשון, אין אומרים שמקצת היום הוא כיום שלם, ומשמעות הדבר היא שהלידה המוקדמת ביותר האפשרית היא ביום הראשון של השנה השנייה. לדעת רבי שמעון, אומרים שמקצת היום הוא כיום שלם, ולכן ייתכן שהעז תלד ביום האחרון של השנה הראשונה.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אָמְרִינַן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ, וְהָכָא בִּמְחוּסַּר זְמַן נִכְנָס לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר קָמִיפַּלְגִי,
ואם תרצה, אמור שהכול מסכימים שמקצת היום הרי הוא כיום שלם, וכאן הם נחלקו בשאלה אם בהמה שעדיין לא הגיע זמנה, כלומר, שעדיין אינה בת שבעה ימים, שאסור להקריבה על המזבח, נכנסת לדיר להתעשר. לדעת התנא הראשון אינה נכנסת לדיר להתעשר; ולדעת רבי שמעון, נכנסת לדיר להתעשר.