דְּהָךְ דְּלָא בִּיכְּרָה שְׁבִיחַ טְפֵי צְרִיכָא.
שצאצא זה שנולד לכבשה שלא ילדה בעבר הוא מעולה. הגמרא מסיקה: לפיכך, היה צורך ללמד כל מקרה.
מַתְנִי׳ יוֹצֵא דּוֹפֶן וְהַבָּא אַחֲרָיו, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: שְׁנֵיהֶם יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיֵאָכְלוּ בְּמוּמָן לַבְּעָלִים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שְׁנֵיהֶן אֵינָן בְּכוֹר, הָרִאשׁוֹן — מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ ״פֶּטֶר רֶחֶם״, וְהַשֵּׁנִי — מִפְּנֵי שֶׁקְּדָמוֹ אַחֵר.
משנה: לגבי בהמה שנולדה בניתוח קיסרי והוולד שבא אחריה, מאחר שיש ספק אם כל אחד מהם הוא בכור, אין נותנים אף אחד מהם לכהן. רבי טרפון אומר: שניהם ירעו עד שייפסלו, וייאכלו במומם על ידי בעליהם. רבי עקיבא אומר: אין אף אחד מהם בכור; הראשון מפני שאינו זה הפותח את הרחם (ראה שמות יג:יב), שכן בהמה זו לא פתחה בעצמה את הרחם, והשני מפני שהאחר קדם לו.
גְּמָ׳ בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַבִּי טַרְפוֹן מְסַפְּקָא לֵיהּ: בְּכוֹר לְדָבָר אֶחָד, אִי הָוֵי בְּכוֹר אִי לָא הָוֵי בְּכוֹר, וְרַבִּי עֲקִיבָא פְּשִׁיטָא לֵיהּ: בְּכוֹר לְדָבָר אֶחָד לָא הָוֵי בְּכוֹר.
גמרא: הגמרא שואלת: במה רבי עקיבא ורבי טרפון חלוקים? רבי טרפון מסופק לגבי בהמה שהיא בכורה מבחינה אחת, למשל, הראשונה להיוולד או הראשונה לפטר רחם, האם היא נחשבת לבכורה או שאינה נחשבת לבכורה. ואילו לרבי עקיבא ברור שבהמה שהיא בכורה רק מבחינה אחת אינה נחשבת לבכורה.
תָּנוּ רַבָּנַן: מִכְּלָל הַצָּרִיךְ לִפְרָט וּמִפְּרָט הַצָּרִיךְ לִכְלָל, כֵּיצַד? ״קַדֶּשׁ לִי כׇל בְּכוֹר״, יָכוֹל אֲפִילּוּ נְקֵבָה בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר ״זָכָר״.
באשר להגדרת בכור, החכמים לימדו בברייתא: הלכה זו ניתנת להילמד באמצעות מידת הדרש הידועה בשם: מכלל הצריך לפרט, ומפרט הצריך לכלל. כיצד? הכתוב אומר: “קדש לי כל בכור, פטר כל רחם בבני ישראל, באדם ובבהמה, לי הוא” (שמות יג:ב). אילו היה הכתוב כותב רק את הכלל: “קדש לי כל בכור,” אפשר שהיית חושב שאף נקבה נכללת בקטגוריה של בכור. לפיכך, הכתוב אומר את הפרט: “כל הבכור הזכר… תקדיש לה'” (דברים טו:יט).
אִי ״זָכָר״, יָכוֹל אֲפִילּוּ יָצְתָה נְקֵבָה לְפָנָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״פֶּטֶר רֶחֶם״. אִי ״פֶּטֶר רֶחֶם״, יָכוֹל אֲפִילּוּ יָצָא אַחַר יוֹצֵא דּוֹפֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּכוֹר״.
ואילו הייתה התורה אומרת רק: "כל בכור זכר," היה אפשר לחשוב שלולד הזכר הראשון של בהמה יש דין בכור, אפילו במקרה שבו נקבה יצאה מן הרחם לפניו. לכן אומר הכתוב: "פטר כל רחם," ללמד שרק בהמה שפותחת בעצמה את רחם אמה יכולה להיות בכור. ואילו הייתה התורה אומרת רק: "פטר כל רחם," היה אפשר לחשוב שאפילו בהמה שיצאה מן הרחם לאחר שאחיה הבכור נולד בניתוח קיסרי נחשבת בכור. לכן אומר הכתוב: "כל הבכור," ללמד שרק הוולד הראשון יכול להיחשב בכור.
אֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁרֵבְיָא לְאַבָּיֵי: רֵישָׁא לָא קָנָסֵיב לַהּ תַּלְמוּדָא ״בְּכוֹר״, אַלְמָא בְּכוֹר לְדָבָר אֶחָד הָוֵי בְּכוֹר. סֵיפָא קָנָסֵיב לַהּ תַּלְמוּדָא ״בְּכוֹר״, אַלְמָא בְּכוֹר לְדָבָר אֶחָד לָא הָוֵי בְּכוֹר!
הגמרא מנתחת את הברייתא. רב שרביה אמר לאביי: ברישא, הברייתא אינה מביאה ראיה מן המילה "בכור" שזכר שנולד אחרי נקבה אינו נחשב בכור. מכאן עולה, שבהמה שהיא בכורה מבחינה אחת נקראת בכור, שאם לא כן, הברייתא לא הייתה צריכה ללמוד את מיעוטו של זכר שנולד אחרי נקבה מן הביטוי "פטר כל רחם"; היא הייתה יכולה להביא ראיה מן המילה "בכור". ואילו בסיפא, הברייתא כן מביאה ראיה מן המילה "בכור" שבהמה שאחיה הבכור נולד בניתוח קיסרי אינה נחשבת בכור, אף על פי שהיא בכורה מבחינה אחת. מכאן עולה שבכור מבחינה אחת אינו נקרא בכור. אם כן, הברייתא סותרת את עצמה.
אֲמַר לֵיהּ: לְעוֹלָם בְּכוֹר לְדָבָר אֶחָד לָא הָוֵי בְּכוֹר, וְרֵישָׁא הָכִי קָאָמַר: אִי זָכָר, יָכוֹל אֲפִילּוּ יוֹצֵא דּוֹפֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״פֶּטֶר רֶחֶם״.
אביי אמר לרב שרביה: למעשה, בכור מבחינה אחת אינו נקרא בכור, וזו היא מה שהרישא אומרת: אילו היה הפסוק אומר רק: "כל בכור זכר," היה אדם עשוי לחשוב שאפילו בהמה שנולדה בניתוח קיסרי נחשבת בעצמה לבכור. לכן, הפסוק אומר: "פטר כל רחם," ללמד שבהמה חייבת בעצמה לפתוח את הרחם כדי להיחשב לבכור. אי אפשר להביא את המילה "בכור" כראיה לכך שבהמה שנולדה בניתוח קיסרי אינה בכור, שכן בהמה כזו אכן נולדה ראשונה. לכן, התנא מביא את הביטוי "פטר כל רחם". משצוטט ביטוי זה, אזי גם זכר שנולד אחרי נקבה ממועט, אף על פי שאת ההלכה הזאת היה אפשר ללמוד מן המילה "בכור".
רָבִינָא אָמַר: לְעוֹלָם בְּכוֹר לְדָבָר אֶחָד הָוֵי בְּכוֹר, וְסֵיפָא הָכִי קָאָמַר: אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ יָצָא אַחֵר יוֹצֵא דּוֹפֶן קָדוֹשׁ, ״בְּכוֹר״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי?
רבינא אמר שיש הסבר אחר: למעשה, בכור מבחינה אחת נקרא בכור, וההלכה אינה נלמדת ממשמעות המילה "בכור" עצמה, אלא מכך שהיא מיותרת. וזה מה שהסיפא אומרת: אם עולה על דעתך שבהמה אשר יצאה מן הרחם לאחר שאחיה הבכור נולד בניתוח קיסרי מקודשת, למה אני צריך את המילה "בכור" שהרחמן כתב?