פריט בשווי ששמעותבעבור חמשמעות, מי נוצל? זהו המוכר. לכן, למוכר יש יתרון. אם הוא רוצה, הוא יכול לומר לקונה: החזר לי את הסחורה שלי ובטל את העסקה, או שהוא יכול לומר: החזר לי את הסכום שאתה קיבלת על ידי ניצול אותי.

§ הועלתה דילמה לפני החכמים: לפי דעת הרבנים שלאדם יש רק עד שיחלוף פרק זמן שיאפשר לו להראות את הסחורה לסוחר או לקרובו כדי לטעון שנעשה לו עושק, במקרה שבו הפער בין שווי הפריט שנרכש לבין המחיר ששולם הוא פחות משישית, האם יש מחילה על ההפרש ולכן העסקה נגמרת מיד, או שגם במקרה זה העסקה נגמרת רק לאחר הזמן שלוקח לקונה להראות את הסחורה לסוחר או לקרובו? ואם בנוסף, אם תאמר שהעסקה נגמרת רק לאחר הזמן שלוקח להראות את הסחורה לסוחר או לקרובו, מהו ההבדל בין פער של שישית לבין פער של פחות משישית?

הגמרא משיבה: יש הבדל, שכן במקרה של פער של שישית אחת, למי שנוצל יש יתרון, שכן אם הוא רוצה, הוא חוזר בו מן העסקה, ואם הוא רוצה, הקונה קונה את החפץ, ומי שביצע את ההונאה מחזיר את הסכום שהרוויח על ידי ניצולו של האחר, ואילו במקרה של פער של פחות משישית, הקונה קונה את החפץ, ומי שביצע את ההונאה מחזיר את הסכום שהרוויח על ידי ניצולו של האחר, אך אין אפשרות לבטל את העסקה.

הגמרא חוזרת אל הדילמה: באיזו נקודת זמן מתבטל פער של פחות משתות בין שוויו של פריט הקנייה לבין המחיר ששולם? הגמרא מציעה: בוא ושמע פתרון לדילמה מן המשנה: רבי טרפון אמר להם: במשך כל היום כולו מותר לחזור בו מן המקח, ולא רק במשך הזמן שנדרש להראות את פריט הקנייה לסוחר או לקרוב. סוחרי לוד אמרו לו: יניח לנו רבי טרפון כפי שהיינו, עם הפסיקה הקודמת. הם חזרו לנהוג לפי דברי החכמים.

הגמרא מסבירה את ההוכחה. החכמים הניחו שהמעמד המשפטי של פער של פחות משליש לפי שיטתו של רבי טרפון, הסבור ששליש הוא הפער הקובע, הוא כמו פער של פחות משתות לפי שיטתם של הרבנים, הסבורים ששתות היא הפער הקובע. מובן, אם תאמר שבמקרה של פער של פחות משתות לפי הרבנים הקונה יכול לטעון לעושק רק בזמן שבו נדרש לו להראות את הסחורה לסוחר או לקרובו, ולפי רבי טרפון העסקה נעשית סופית רק לאחר שחלף היום כולו, הרי שזה משום כך שסוחרי לוד חזרו בהם מלנהוג כדברי הרבנים, שכן היה להם יתרון מסוים בללכת לפי שיטת הרבנים. אבל אם תאמר שבמקרה של פער של פחות משתות לפי הרבנים המחילה חלה והעסקה נעשית סופית מיד,