אֲמַר לֵיהּ: ״אֶיסְתְּרֵיהּ אֲנָא וְאֶבְנְיֵיהּ״. אֲמַר: ״לֵית לִי דּוּכְתָּא לְמֵידַר בַּהּ״. אֲמַר לֵיהּ: ״אֲנָא אוֹגַר לָךְ דּוּכְתָּא״. אֲמַר לֵיהּ: ״לָא טָרַחְנָא״. ״לָא קָא מִתְּדַר לִי״. ״שׁוּף אַכְּרֵיסָךְ וְעוּל, וָשׁוּף אַכְּרֵיסָךְ וּפוֹק״.

אָמַר רַב חָמָא: בְּדִינָא קָא מְעַכֵּב. וְהָנֵי מִילֵּי דְּלָא מָטוּ כְּשׁוּרֵי לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, אֲבָל מָטוּ כְּשׁוּרֵי לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, מָצֵי אָמַר לֵיהּ: לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה רְשׁוּתָא דִידִי הוּא, וְלָא מְשַׁעְבַּד לָךְ.

וְהָנֵי מִילֵּי דְּלָא אַתְנוֹ גַּבֵּי הֲדָדֵי, אֲבָל אַתְנוֹ גַּבֵּי הֲדָדֵי – סָתְרִי וּבָנוּ.

וְכִי אַתְנוֹ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי – עַד כַּמָּה? אָמְרוּ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַבָּה מִשְּׁמֵיהּ דְּמָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן, דְּאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ: רוּמוֹ – כַּחֲצִי אׇרְכּוֹ וְכַחֲצִי רׇחְבּוֹ. אֲמַר לְהוּ רַבָּה, לָאו אָמֵינָא לְכוּ: לָא תִּיתְלוֹ בֵּיהּ בּוּקֵי סְרִיקֵי בְּרַב נַחְמָן?! הָכִי אָמַר רַב נַחְמָן: כִּי דְּדָיְירִי אִינָשֵׁי. וְכַמָּה? אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: כִּי הֵיכִי דְּעָיְילִי אִיסּוּרְיָתָא דְמָחוֹזָא, וְהָדַר.

הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה בָּנֵי אֲשִׁיתָא אֲחוֹרֵי כַּוֵּוי דְּחַבְרֵיהּ. אָמַר לֵיהּ: קָא מַאַפְלַתְּ עֲלַי. אֲמַר לֵיהּ: סָכַרְנָא לָךְ הָכָא, וְעָבֵידְנָא לָךְ כַּוֵּוי לְעֵיל מֵאֲשִׁיתַאי. אֲמַר לֵיהּ: קָא מַרַעְתְּ לֵיהּ לַאֲשִׁיתַאי. אֲמַר לֵיהּ: סָתַרְנָא לָךְ לַאֲשִׁיתָךְ עַד דּוּכְתָּא דְכַוֵּוי, וּבָנֵינָא לַהּ, וְעָבֵידְנָא לָךְ כַּוֵּוי בְּבִנְיָנָא – לְעֵיל מֵאֲשִׁיתַאי. אֲמַר לֵיהּ: אֲשִׁיתָא מִתַּתָּאָה עַתִּיקָא, וּמִלְּעֵיל חַדְתָּא – לָא קָיְימָא.

אֲמַר לֵיהּ: סָתַרְנָא לַהּ עַד לְאַרְעָא, וּבָנֵינָא לַהּ, וְעָבֵידְנָא לָךְ כַּוֵּוי בְּגַוַּהּ. אֲמַר לֵיהּ: חֲדָא אֲשִׁיתָא חַדְתָּא בְּכוּלֵּיהּ בֵּיתָא עַתִּיקָא, לָא קָיְימָא. אָמַר לֵיהּ: סָתַרְנָא לַהּ לְכוּלֵּיהּ בֵּיתָא, וּבָנֵינָא לָךְ כַּוֵּוי בְּבִנְיָנָא. אֲמַר לֵיהּ: לֵית לִי דּוּכְתָּא לְמֵידַר בַּהּ. אֲמַר לֵיהּ: אָגַירְנָא לָךְ דּוּכְתָּא. אֲמַר לֵיהּ: לָא טָרַחְנָא. אָמַר רַב חָמָא: בְּדִין קָא מְעַכֵּב.

הַיְינוּ הָךְ – וְהָא תּוּ לְמָה לִי? הָא קָא מַשְׁמַע לַן – דְּאַף עַל גַּב דְּלָא מִשְׁתַּמֵּשׁ אֶלָּא תִּיבְנָא וּבֵי צִיבֵי בְּעָלְמָא.

הָנְהוּ בֵּי תְרֵי אַחֵי דְּפָלְגִי בַּהֲדֵי הֲדָדֵי; חַד מַטְיֵיהּ אִסְפְּלִידָא, וְחַד מַטְיֵיהּ תַּרְבִּיצָא. אֲזַל הָהוּא דְּמַטְיֵיהּ תַּרְבִּיצָא, וְקָא בָנֵי אֲשִׁיתָא אַפּוּמָּא דְאִסְפְּלִידָא. אֲמַר לֵיהּ: קָא מַאַפְלַתְּ עֲלַי. אֲמַר לֵיהּ: בְּדִידִי קָא בָנֵינָא. אָמַר רַב חָמָא: בְּדִין קָאָמַר לֵיהּ.

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי, מַאי שְׁנָא מֵהָא דְּתַנְיָא: שְׁנֵי אַחִין שֶׁחָלְקוּ, אֶחָד מֵהֶן נָטַל שְׂדֵה כֶרֶם וְאֶחָד מֵהֶן נָטַל שְׂדֵה לָבָן – יֵשׁ לוֹ לְבַעַל הַכֶּרֶם אַרְבַּע אַמּוֹת בִּשְׂדֵה לָבָן, שֶׁעַל מְנָת כֵּן חָלְקוּ?

אֲמַר לֵיהּ: הָתָם דְּעַלּוּ לַהֲדָדֵי. אֲבָל הָכָא – מַאי, דְּלָא עַלּוּ לַהֲדָדֵי? וְכִי בְּשׁוּפְטָנֵי עָסְקִינַן – דְּהַאי שָׁקֵיל אִסְפְּלִידָא וְהַאי שָׁקֵיל תַּרְבִּיצָא, וְלָא עַלּוּ לַהֲדָדֵי?! אֲמַר לֵיהּ: נְהִי דְּעַלּוּ לַהֲדָדֵי דְּמֵי לִיבְנֵי, כְּשׁוּרֵי וְהוּדְרֵי; דְּמֵי אַוֵּירָא לָא עַלּוּ לַהֲדָדֵי.

וְלֵימָא לֵיהּ: מֵעִיקָּרָא אִסְפְּלִידָא פְּלַגְתְּ לִי, הַשְׁתָּא מְשַׁוֵּית לִי אִידְּרוֹנָא! אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: שְׁמָא בְּעָלְמָא פְּלַג לֵיהּ.

מִי לָא תַּנְיָא, הָאוֹמֵר: ״בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לֶתֶךְ – הִגִּיעוֹ, שֶׁלֹּא מָכַר לוֹ אֶלָּא שְׁמָא; וְהוּא דְּמִיתְקְרֵי ״בֵּית כּוֹר״. ״פַּרְדֵּס אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ רִמּוֹנִים – הִגִּיעוֹ, שֶׁלֹּא מָכַר לוֹ אֶלָּא שְׁמָא; וְהוּא דְּמִיתְקְרֵי ״פַּרְדֵּס״. ״כֶּרֶם אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ גְּפָנִים – הִגִּיעוֹ, שֶׁלֹּא מָכַר לוֹ אֶלָּא שְׁמָא; וְהוּא דְּמִיתְקְרֵי ״כַּרְמָא״?!

מִי דָּמֵי?! הָתָם, מָצֵי אֲמַר לֵיהּ מוֹכֵר לְלוֹקֵחַ: שְׁמָא זַבֵּינִי לָךְ; הָכָא, מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: אַדַּעְתָּא דְּהָכִי פְּלַגִי – דְּדָאֵירְנָא בֵּיהּ כִּי הֵיכִי דְּדָרוּ אֲבָהָתַן.

אֲמַרוּ לֵיהּ