Drashot AI Logo
וְלֵימָא מַחְלוֹקֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן! הָא קָא מַשְׁמַע לַן – דְּרַבִּי מְנַחֵם בְּרַבִּי יוֹסֵי כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ.
הגמרא שואלת: אבל נאמר שזו המחלוקת בין רבי שמעון לחכמים, כפי שהוסק קודם שלדעת רבי שמעון עצמו, אפילו עצי החרוב והשקמה אינם מוקדשים. הגמרא משיבה: ריש לקיש מלמד אותנו זאת, שרבי מנחם בן רבי יוסי סובר בהתאם לדעתו של רבי שמעון, ולכן רבי שמעון אינו החכם היחיד שסובר כך.


הַדְרָן עֲלָךְ הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת

הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה – מָכַר אֶת הַתּוֹרֶן וְאֶת הַנֵּס וְאֶת הָעוֹגִין, וְאֶת כָּל הַמַּנְהִיגִין אוֹתָהּ. אֲבָל לֹא מָכַר לֹא אֶת הָעֲבָדִים, וְלֹא אֶת הַמַּרְצוּפִין, וְלֹא אֶת הָאַנְתִיקֵי. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: ״הִיא וְכׇל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ״ – הֲרֵי כּוּלָּן מְכוּרִין.
משנה:המוכר ספינה מכר עמה את התורן, ואת הנס, ואת העוגין, ואת כל הציוד המשמש להנהגתה. אבל לא מכר את העבדים המשמשים כחותרים, ולא את השקים המשמשים להובלת סחורות, ולא את האנטיקי שעל הספינה. וכשאמר למקח: אתה קונה אותה, את הספינה, ואת כל מה שבתוכה, כל אלה האחרונים נמכרים אף הם .
גְּמָ׳ ״תּוֹרֶן״ – אִיסְקַרְיָא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״אֶרֶז מִלְּבָנוֹן לָקָחוּ לַעֲשׂוֹת תֹּרֶן עָלָיִךְ״. ״נֵס״ – אַדְרָא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״שֵׁשׁ בְּרִקְמָה מִמִּצְרַיִם הָיָה מִפְרָשֵׂךְ לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס״. ״עוֹגִין״ – תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: אֵלּוּ עוֹגִינִין שֶׁלָּהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ, הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ.
גמרא: התורן הוא התורן [איסכריא]. וכן בעניין זה נאמר: "מִבְּרוֹשִׁים מִשְּׂנִיר בָּנוּ לָךְ אֵת כָּל לֻחֹתָיִם אֶרֶז מִלְּבָנוֹן לָקָחוּ לַעֲשׂוֹת תֹּרֶן עָלָיִךְ" (יחזקאל כז:ה). הנס הוא המפרש, וכן בעניין זה נאמר: "שֵׁשׁ בְּרִקְמָה מִמִּצְרַיִם הָיָה מִפְרָשֵׂךְ לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס" (יחזקאל כז:ז). לגבי משמעות עוגין, רבי חייא מלמד: אלו הם העוגנים של הספינה, וכן נאמר: "הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ" (רות א:יג). מכאן שהשורש עי"ן, גימ"ל, נו"ן, משמעו להיות סגור ומוחזק בחוזקה במקום אחד.
״מַנְהִיגִין״ – אָמַר רַבִּי אַבָּא: אֵלּוּ הַמְּשׁוֹטִין שֶׁלָּהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן עָשׂוּ מִשּׁוֹטָיִךְ״. וְאִי בָּעֵית אֵימָא, מֵהָכָא: ״וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תֹּפְשֵׂי מָשׁוֹט״.
המשנה מלמדת שהקונה רוכש את כל הציוד המשמש להכוונת הספינה. רבי אבא אומר: אלו הם המשוטים של הספינה. וזהו כפי שנאמר: "מאלוני הבשן עשו משוטיך" (יחזקאל כז:ו). מאחר שפסוק העוסק בספינות מתמקד במשוטיהן, ברור שהמשוטים הם חלק בלתי נפרד מן הספינה. ואם תרצה, אמור במקום זאת שהדבר מוכח מכאן: "וכל תופשי משוט, המלחים וכל חובלי הים, ירדו מעל אניותיהם" (יחזקאל כז:כט).
תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה – מָכַר אֶת הָאִיסְכָּלָה, וְאֶת בּוֹר הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָהּ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה – מָכַר אֶת הַבִּיצִּית. סוֹמְכוֹס אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה – מָכַר אֶת הַדּוּגִית.
החכמים לימדו: מי שמוכר ספינה מכר גם את הגשרון [iskala] המשמש לעלייה לספינה, ואת מכל המים שבתוכה. רבי נתן אומר: מי שמוכר ספינה מכר את הסירה [bitzit] של הספינה, המשמשת כסירת הצלה או לדיג במים רדודים. סומכוס אומר: מי שמוכר ספינה מכר את ה־dugit, כפי שיוסבר להלן.
אָמַר רָבָא: בִּיצִּית הַיְינוּ דּוּגִית. רַבִּי נָתָן – בַּבְלָאָה הֲוָה, קָארֵי לַהּ: ״בּוּצִּית״ – כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: בּוּצִּיָאתָא דְמֵיאשָׁן. סוֹמְכוֹס – דְּבַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, קָארֵי לַהּ: ״דּוּגִית״, כְּדִכְתִיב: ״וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה״.
רבא אמר: הביצית היא אותה כמו הדוגית. רבי נתן היה בבלי, ולכן הוא קרא לסירות קטנות בוצית, כפי שאנשים אומרים: הבוציאתא, סירות קטנות, של מישן. סומכוס, שהיה מארץ ישראל, קרא לסירות הללו דוגית, כפי שנאמר: "וְנִשֵּׂאתֶן בְּצִנּוֹת, וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה [duga]" (עמוס ד:ב).
אָמַר רַבָּה, אִשְׁתַּעוּ לִי נָחוֹתֵי יַמָּא: הַאי גַּלָּא דִּמְטַבַּע לִסְפִינָה – מִיתְחֲזֵי כִּי צוּצִיתָא דְנוּרָא חִיוּוֹרְתָּא בְּרֵישָׁא, וּמָחֵינַן לֵיהּ בְּאַלְווֹתָא דַּחֲקִיק עֲלֵיהּ – ״אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה יָהּ ה׳ צְבָאוֹת אָמֵן אָמֵן סֶלָה״, וְנָיַיח.
§ הגמרא מביאה כמה מעשים הנוגעים לספינות ולשיחתם של יורדי הים. רבה אמר: יורדי הים סיפרו לי שכאשר הגל הזה שמטביע ספינה מופיע ובראשו קרן של אש לבנה, אנו מכים אותו באלות שעליהן חקוקים שמותיו של אלוהים: אהיה אשר אהיה, יה, ה' צבאות, אמן אמן, סלה. ואז הגל שוכך.
אָמַר רַבָּה, אִשְׁתַּעוּ לִי נָחוֹתֵי יַמָּא: בֵּין גַּלָּא לְגַלָּא תְּלָת מְאָה פַּרְסֵי, וְרוּמָא דְגַלָּא תְּלָת מְאָה פַּרְסֵי. זִימְנָא חֲדָא הֲוָה אָזְלִינַן בְּאוֹרְחָא, וְדַלִּינַן גַּלָּא עַד דַּחֲזֵינַן בֵּי מַרְבַּעְתֵּיהּ דְּכוֹכְבָא זוּטָא, וְהַוְיָא לִי כְּמִבְזַר אַרְבְּעִין גְּרִיוֵי בִּזְרָא דְחַרְדְּלָא. וְאִי דַּלִּינַן טְפֵי – הֲוָה מִקְּלֵינַן מֵהַבְלֵיהּ.
רבה אמר: יורדי הים סיפרו לי שבמקום מסוים בין גל אחד לגל אחר יש שלוש מאות פרסאות, וגובהו של גל הוא שלוש מאות פרסאות. פעם אחת, סיפרו יורדי הים, היינו נוסעים בדרך וגל הרים אותנו עד שראינו את מקום מנוחתו של כוכב קטן, והוא נראה לי בגודל השטח הדרוש לפיזור ארבעים סאה של זרעי חרדל. ואלמלא הרים אותנו גבוה יותר, היינו נצרבים מחומו של הכוכב.
וְרָמֵי לַהּ גַּלָּא קָלָא לַחֲבֶרְתַּהּ: ״חֲבֶירְתִּי, שְׁבַקְתְּ מִידֵּי בְּעָלְמָא דְּלָא שְׁטַפְתֵּיהּ, דְּנֵיתֵי אֲנָא וּנְאַבְּדֵיה?ּ״ אָמַר לֵיהּ: ״פּוֹק חֲזִי גְּבוּרְתָּא דְּמָרִיךְ, מְלָא חוּטָא חָלָא – וְלָא עֲבַרִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ׳הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ נְאֻם ה׳, אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם, חׇק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ׳״.
והגל הרים את קולו וצעק אל גל אחר: חברי, האם השארת דבר מה בעולם שלא שטפת, כדי שאבוא אני ואשחיתנו? הגל השני אמר לו: צא וראה את גדולת אדונך, אלוהים, שכן אפילו כאשר יש כחוט של חול על היבשה איני יכול לעבור, כפי שנאמר: "האותי לא תיראו, נאום ה'; אם מפני לא תחילו, אשר שמתי חול גבול לים, חוק עולם ולא יעברנהו?" (ירמיהו ה:כב).
אָמַר רַבָּה: לְדִידִי חֲזֵי לִי הוּרְמִין בַּר לִילִית, כִּי קָא רָהֵיט אַקּוּפְיָא דְּשׁוּרָא דְמָחוֹזָא, וְרָהֵיט פָּרָשָׁא כִּי רְכִיב חֵיוְתָא מִתַּתָּאֵיהּ, וְלָא יָכֵיל לֵיהּ. זִמְנָא חֲדָא הֲוָה מְסָרְגָאן לֵיהּ תַּרְתֵּי כּוּדַנְיָיתֵי, וְקָיְימָן
§ רבא אמר: ראיתי את זה שנקרא הורמין, בנה של לילית, כאשר רץ על ראשי החומה של העיר מחוזא, ופרש רכב על בהמה מתחתיו אך לא היה מסוגל להשיג אותו. פעם אחת אוכפו עבורו שני פרדים והם עמדו

תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.

למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.

טקסטים מסופקים על ידי Sefaria