הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת – לֹא מָכַר יָצִיעַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא פְּתוּחָה לְתוֹכוֹ; וְלֹא אֶת הַחֶדֶר שֶׁלְּפָנִים הֵימֶנּוּ; וְלֹא אֶת הַגָּג – בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲקֶה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם יֵשׁ לוֹ צוּרַת פֶּתַח, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים – אֵינוֹ מָכוּר.
משנה: המוכר בית בלא שפירש מה כלול במכירה, לא מכר את היציע, תוספת הבנויה מעל הבניין העיקרי או לצידו, וזאת אף אם היציע מחובר לבית ופותח לתוכו. ולא מכר את החדר האחורי של הבית, אף אם הגישה אליו היא רק מתוך הבית. וכן לא מכר את הגג כשיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים, שכן גג כזה נחשב לישות נפרדת ולכן אינו כלול במכירת הבית. רבי יהודה אומר: אם למעקה יש צורת הפתח, כלומר, אם הוא מורכב משני עמודים זקופים וקורה העוברת מעליהם, אזי אפילו אם המעקה אינו גבוה עשרה טפחים, הגג אינו נמכר יחד עם הבית, אלא אם כן נכלל במפורש במכירה.
גְּמָ׳ מַאי ״יָצִיעַ״? הָכָא תַּרְגִּימוּ: אַפְּתָא. רַב יוֹסֵף אָמַר: בַּדְקָא חֲלִילָה. לְמַאן דְּאָמַר אַפְּתָא לָא מִזְדַּבְּנָא – כׇּל שֶׁכֵּן בַּדְקָא חֲלִילָה לָא מִזְדַּבְּנָא; לְמַאן דְּאָמַר בַּדְקָא חֲלִילָה – אֲבָל אַפְּתָא מִזְדַּבְּנָא.
גמרא:מהי גזוזטרה? כאן בבבל פירשו זאת כמתייחס לעליית גג [apta]. רב יוסף אמר: הכוונה היא למבנה בעל חלונות [bidka ḥalila] המחובר לבניין העיקרי. הגמרא מציינת כי לפי מי שאומר שעליית גג אינה נמכרת יחד עם בית, קל וחומר שמבנה בעל חלונות המחובר לבית אינו נמכר יחד עם בית, שכן בוודאי הוא נחשב לישות נפרדת ואינו חלק מן הבניין העיקרי. אבל לפי מי שאומר שגזוזטרה היא מבנה בעל חלונות המחובר לבית, רק מבנה כזה אינו כלול במכירת הבית, אבל עליית גג נמכרת יחד עם בית.
תָּאנֵי רַב יוֹסֵף: שָׁלֹשׁ שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ – יָצִיעַ, צֵלָע, תָּא. יָצִיעַ – דִּכְתִיב: ״הַיָּצִיעַ הַתַּחְתֹּנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רׇחְבָּהּ״. צֵלָע – דִּכְתִיב: ״וְהַצְּלָעוֹת צֵלָע אֶל צֵלָע שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים״. תָּא – דִּכְתִיב: ״וְהַתָּא קָנֶה אֶחָד אֹרֶךְ וְקָנֶה אֶחָד רֹחַב, וּבֵין הַתָּאִים חָמֵשׁ אַמּוֹת״. וְאִי בָּעֵית אֵימָא, מֵהָכָא: ״כּוֹתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ, וְהַתָּא שֵׁשׁ, כּוֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ״.
רב יוסף לימד: למבנה קטן הצמוד לבניין יש שלושה שמות בתורה: יציע [yatzia], צלע [tzela], ותא [ta]. מבנה כזה נקרא יציע, כפי שנאמר: "היציע התחתונה [hayyatzia] חמש באמה רחבה" (מלכים א ו:ו). הוא נקרא גם צלע, כפי שנאמר: "והצלעות [vehatzelaot] צלע אל צלע שלושים ושלוש פעמים" (יחזקאל מא:ו). בנוסף, הוא נקרא תא, כפי שנאמר: "והתא [vehata] קנה אחד אורך וקנה אחד רוחב, ובין התאים חמש אמות" (יחזקאל מ:ז). ואם תרצה, אמור במקום זאת שניתן לראות שמבנה קטן הצמוד לבניין נקרא תא מכאן, כפי שנשנה במשנה (Middot ד:ז): כותל ההיכל היה שש אמות רוחב, והתא [vehata] שמאחוריו היה שש אמות רוחב, וכותל התא היה חמש אמות רוחב.
אָמַר מָר זוּטְרָא: וְהוּא דְּהָוֵי אַרְבַּע אַמּוֹת.
§ ביחס לאמירת המשנה שמרפסת אינה כלולה במכירת בית, מר זוטרא אמר: וזהו ההלכה רק כאשר למרפסת יש שטח של לפחות ארבע על ארבע אמות.
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְמָר זוּטְרָא: לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ עַד דְּהָוֵי אַרְבַּע אַמּוֹת; אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּבֵּי בוֹר דִּתְנַן: לֹא אֶת הַבּוֹר וְלֹא אֶת הַדּוּת – אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב לוֹ עוּמְקָא וְרוּמָא; הָכִי נָמֵי אִי הָווּ אַרְבַּע אַמּוֹת – אִין, אִי לָא – לָא?
רבינא אמר למר זוטרא: לפי דעתך, שאתה אומר שיציע אינו מוחרג ממכירת בית אלא אם כן הוא בגודל של לפחות ארבע על ארבע אמות, יש קושי. שכן אם כך הוא, אזי לגבי החרגתו של בור או של בור מים ממכירת בית, שעליו למדנו במשנה (סד ע"א): המוכר בית לא מכר לא את הבור ולא את בור המים, אפילו אם הוא כותב עבור הקונה בשטר המכר שהוא מוכר לו את העומק ואת הגובה של הבית; כך גם, האם נאמר שרק אם יש להם שטח של לפחות ארבע על ארבע אמות, כן, הם מוחרגים ממכירת הבית, אבל אם לא, לא, אינם מוחרגים? זה קשה, שכן בור אינו רחב ארבע אמות, וממילא לעולם לא יוחרג.
הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם – הָא תַּשְׁמִישְׁתָּא לְחוּד, וְהָא תַּשְׁמִישְׁתָּא לְחוּד; הָכָא – אִידֵּי וְאִידֵּי חֲדָא תַּשְׁמִישְׁתָּא הִיא; אִי הָוֵי אַרְבַּע אַמּוֹת – חֲשִׁיב, וְאִי לָא – לָא חֲשִׁיב.
מר זוטרא השיב: כיצד ניתן להשוות בין המקרים הללו? שם, באותה משנה, לזה, לחפירות, יש שימוש מובחן, לאגירת מים, ואין כל אפשרות שישמשו למגורים, ולזה, לבית, יש שימוש מובחן, לשמש למגורים, ולכן הם נחשבים ישויות נפרדות אפילו אם החפירה אינה רחבה ארבע אמות. אבל כאן, במקרה של יציע, גם זה, היציע, וגם זה, הבית, יש להם אותו שימוש, ולכן אם היציע הוא לפחות ארבע על ארבע אמות הוא נחשב חשוב ונידון כישות נפרדת, אבל אם הוא אינו ארבע על ארבע אמות, הוא אינו נחשב חשוב בפני עצמו, אלא פשוט חלק נוסף של הבית.
וְלֹא אֶת הַחֶדֶר שֶׁלִּפְנִים הֵימֶנּוּ. הַשְׁתָּא יָצִיעַ לָא מִיזְדַּבַּן, חֶדֶר מִיבַּעְיָא?!
המשנה מלמדת כי מי שמוכר בית מבלי לפרט מה כלול במכירה, לא מכר את היציע, ואף לא מכר את החדר הפנימי שמאחורי הבית, אפילו אם הגישה אליו היא רק ממנו. הגמרא שואלת: כעת שהמשנה לימדה כי יציע אינו נמכר יחד עם הבית, האם נחוץ ללמד כי חדר שמאחורי הבית אינו כלול במכירה כזו?
תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.
למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.
טקסטים מסופקים על ידי Sefaria