Drashot AI Logo
כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיטְרְדַן.
כדי שלא יטריד אותי אחר כך בדרישה מתמדת לכסף.
תְּנַן: – בְּחֶזְקַת שֶׁנָּתַן, עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה שֶׁלֹּא נָתַן.
הגמרא מנסה להביא ראיה לתמיכה בדעתם של אביי ורבא ממה שלמדנו במשנה (ה ע"א): אם לאחר שהכותל נבנה אחד השכנים טוען שהוא לבדו בנה אותו והאחר לא השתתף בבנייתו, הרי שהאחר בכל זאת מוחזק שנתן את חלקו בכסף, אלא אם כן הטוען מביא ראיה שהאחר לא נתן את חלקו.
הֵיכִי דָמֵי? אִילֵימָא דַּאֲמַר לֵיהּ: ״פְּרַעְתִּיךָ בִּזְמַנִּי״, פְּשִׁיטָא בְּחֶזְקַת שֶׁנָּתַן! אֶלָּא לָאו דַּאֲמַר לֵיהּ: ״פְּרַעְתִּיךְ בְּתוֹךְ זְמַנִּי״? אַלְמָא עֲבִיד אִינִישׁ דְּפָרְעֵיהּ בְּתוֹךְ זִמְנֵיהּ! שָׁאנֵי הָכָא, דְּכׇל שָׂפָא וְשָׂפָא זִימְנֵיהּ הוּא.
הגמרא מבהירה את העניין: מהן הנסיבות של המקרה הנדון? אם נאמר שאמר לו: פרעתי לך בזמן שבו הגיע מועד התשלום, כאשר הושלמה הכותל, הרי ברור שחזקה עליו שנתן את חלקו. אלא, האם אין זה שאמר לו: פרעתי לך בתוך הזמן לפני שהגיע מועד התשלום, בעוד הכותל עדיין היה בבנייה? וביחס למקרה כזה המשנה קובעת שחזקה עליו שנתן את חלקו. מכאן לכאורה, שאדם עשוי לפרוע את חובו בתוך זמנו, בהתאם לדעתם של אביי ורבא. הגמרא דוחה ראיה זו: כאן הדבר שונה, משום שהזמן לשלם חל עם השלמת כל שורה ושורה. החיוב בתשלום אינו חל דווקא עם השלמת הכותל כולו.
תָּא שְׁמַע: בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא נָתַן, עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה שֶׁנָּתַן.
הגמרא מוסיפה ומציעה: בוא ושמע הוכחה התומכת בדעתו של ריש לקיש מהמשך המשנה (ה ע"א): בית הדין אינו מחייב את השכן המסרב להשתתף בבניית הכותל מעבר לגובה של ארבע אמות. אבל אם השכן המסרב בנה כותל נוסף סמוך לכותל שנבנה לגובה העולה על ארבע אמות, כדי להניח גג על החדר שנוצר בכך, בית הדין מטיל עליו את האחריות לשלם את חלקו עבור כל הכותל שנבנה מחדש, אף על פי שעדיין לא הניח עליו גג. אם בונה הכותל הראשון טוען לאחר מכן שלא קיבל תשלום משכנו, השכן מוחזק שלא נתן את חלקו בכסף, אלא אם כן יביא ראיה שנתן אכן נתן כסף עבור בניית הכותל.
הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵימָא דַּאֲמַר לֵיהּ: ״פְּרַעְתִּיךָ בִּזְמַנִּי״, אַמַּאי לָא? אֶלָּא לָאו דַּאֲמַר לֵיהּ: ״פְּרַעְתִּיךְ בְּתוֹךְ זְמַנִּי״? אַלְמָא לָא עֲבִיד אִינִישׁ דְּפָרַע בְּגוֹ זִימְנֵיהּ! שָׁאנֵי הָכָא, דְּאָמַר: מִי יֵימַר דִּמְחַיְּיבוּ לִי רַבָּנַן.
הגמרא מבהירה את העניין: מהן הנסיבות של המקרה הנדון? אם נאמר שאמר לו: פרעתי לך בזמן שבו הגיע מועד התשלום, כאשר הושלמה הכותל, מדוע אין הוא נחשב נאמן? אלא, האם אין זאת שאמר לו: פרעתי לך בתוך הזמן לפני שהגיע מועד התשלום, ולכן אין הוא נחשב נאמן? מכאן לכאורה, אין אדם עשוי לפרוע את חובו בתוך זמנו, בהתאם לדעתו של ריש לקיש. הגמרא דוחה ראיה זו: כאן הדבר שונה, שכן השכן המסרב אומר: מי יאמר שהרבנים יחייבו אותי לשלם על כותל זה? במקרה כזה ודאי שאין הוא משלם לפני שמגיע מועד התשלום.
רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ עָבְדִי כְּאַבַּיֵּי וְרָבָא. מָר בַּר רַב אָשֵׁי עָבֵד כְּרֵישׁ לָקִישׁ. וְהִלְכְתָא כְּרֵישׁ לָקִישׁ, וַאֲפִילּוּ מִיַּתְמֵי; וְאַף עַל גַּב דְּאָמַר מָר: הַבָּא לִיפָּרַע מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים – לֹא יִפָּרַע אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה; חֲזָקָה: לָא עֲבִיד אִינִישׁ דְּפָרַע בְּגוֹ זִימְנֵיהּ.
רב פפא ורב הונא, בנו של רב יהושע, נהגו במקרה כזה בהתאם לדעתם של אביי ורבא. מר בר רב אשי נהג בהתאם לדעתו של ריש לקיש. הגמרא מסכמת: וההלכה היא בהתאם לדעתו של ריש לקיש, שאדם אינו נחשב נאמן כאשר הוא אומר שפרע הלוואה לפני שהגיע זמן פירעונה. ואם החייב מת, בית הדין גובה את התשלום אפילו מן היתומים שלו על סמך הנחה זו. ואף על פי שהמאסטר אמר כי מי שבא לגבות כסף מנכסי יתומים אינו יכול לגבות אלא אם כן הוא נשבע תחילה שבועה שלא כבר גבה את החוב מן המת, כאן הוא יכול לגבות בלי להישבע משום שיש חזקה שאין אדם עשוי לפרוע את חובו בתוך זמנו.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: תְּבָעוֹ לְאַחַר זְמַן, וְאָמַר לוֹ: ״פְּרַעְתִּיךָ בְּתוֹךְ זְמַנִּי״, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: בִּמְקוֹם חֲזָקָה – אָמְרִינַן ״מַה לִּי לְשַׁקֵּר״;
הועלתה דילמה בפני החכמים: מהי ההלכה אם המלווה קבע זמן עם הלווה לפירעון החוב, ודרש את תשלום הכסף לאחר הזמן שבו הגיע מועד הפירעון, והלווה אמר לו: אני כבר פרעתי לך בתוך הזמן לפני שהגיע מועד הפירעון? האם אנו אומרים שאפילו במקום שיש חזקה כנגד טענתו של אדם, כמו במקרה זה שיש חזקה שאין אנשים פורעים את חובותיהם לפני זמנם, אנו אומרים שהלווה יכול לטעון: למה לי לשקר? אם אחד מבעלי הדין יכול היה לטעון טענה המועילה לעניינו יותר מן הטענה שטען בפועל, ההנחה היא שהוא דובר אמת. לפיכך, במקרה זה אילו רצה הלווה לשקר, יכול היה לומר שפרע את חובו כשהגיע זמנו, והיה נחשב נאמן. לכן, כאשר הוא טוען שפרע אותו לפני שהגיע זמנו, אף הוא צריך להיחשב נאמן.

תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.

למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.

טקסטים מסופקים על ידי Sefaria