בִּרְשׁוּת אַחַת – חַיָּיב, בִּשְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת – פָּטוּר.
ובתחום אחד, כלומר, הוא נשא חצי גרוגרת מיובשת לאותו רשות הרבים בכל פעם, הוא חייב, אבל אם היה בשתי רשויות, כלומר, הוא נשא את הפריט לשתי רשויות הרבים נפרדות, הוא פטור.
וְאָמַר רַבָּה: וְהוּא שֶׁיֵּשׁ חִיּוּב חַטָּאת בֵּינֵיהֶם, אֲבָל כַּרְמְלִית – לֹא. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ כַּרְמְלִית, אֲבָל פִּיסְלָא – לֹא. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ פִּיסְלָא.
ורבה אומר בהסבר לדעתו של רבי יוסי: וחלוקה זו של רשות הרבים חלה רק כשיש נכס שמתחייבים עליו בחיוב להביא קרבן חטאת אם הוציאו ממנו או הכניסו אליו בשוגג, כלומר רשות היחיד, בין שני החלקים. אבל אם הייתה שם רק כרמלית, כלומר אזור שאינו מוגדר לא כרשות היחיד ולא כרשות הרבים, והאיסור לטלטל אליו וממנו הוא רק מדברי חכמים, אין היא אינה מחלקת את רשות הרבים. אביי אומר: אפילו כרמלית מחלקת את רשות הרבים לחלקים נפרדים, אבל קורה [פיסלא] אינה מחלקת. רבא אומר: אפילו קורה מחלקת את רשות הרבים, שכן אינה פחותה מגדר או מחצב, המשמשים כמחיצה בין שדות.
וְאַזְדָּא רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: רְשׁוּת שַׁבָּת כִּרְשׁוּת גִּיטִּין דָּמֵי.
הגמרא מציינת: ורבא הולך לשיטתו, שכן רבא אומר: ההגדרה של רשות לעניין שבת היא כמו ההגדרה של רשות לעניין גיטי גירושין: כשם שקורה מוגדרת כרשות נפרדת לעניין גיטי גירושין, כך גם היא נחשבת לרשות נפרדת לעניין שבת.
אֵין שָׁם לֹא מֶצֶר וְלֹא חָצָב, מַאי? פֵּירֵשׁ רַבִּי מָרִינוּס מִשְּׁמוֹ: כׇּל שֶׁנִּקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. הֵיכִי דָּמֵי? אָמַר רַב פָּפָּא: דְּקָרוּ לֵיהּ ״בֵּי גַרְגּוּתָא דִּפְלָנְיָא״.
הגמרא חוזרת לדון בקניין של שדה שהייתה שייכת לגר שמת ללא יורשים. הגמרא שואלת: אם לא היה גבול ולא היה חצב, מה הם גבולות הקניין? רבי מרינוס מסביר בשם רבי יוחנן: כל שטח שנקרא על שמו. הגמרא שואלת: מהן הנסיבות שבהן הוא נקרא על שמו? רב פפא אמר: מקום שנקרא: המקום שמושקה על ידי הבאר של פלוני. כל השטח המכונה כך ייחשב חלקה אחת לעניין קניין.
יָתֵיב רַב אַחָא בַּר עַוְיָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַסִּי, וְיָתֵיב וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אַסִּי בַּר חֲנִינָא: חֲצוּבָא מַפְסֵיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר.
רב אחא בר אביא ישב לפני רבי אסי, והוא ישב ואמר את הדברים הבאים בשם רבי אסי בר חנינא: שורה של חצב ים משמשת כמחיצה לעניין נכסיו של גר שמת ללא יורשים, כך שכל חלק נחשב לשדה נפרד.
מַאי חֲצוּבָא? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שֶׁבּוֹ תִּיחֵם יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ.
הגמרא שואלת: מהו חצב? רב יהודה אומר שרב אומר: זהו הצמח שבו יהושע קבע את גבולות ארץ ישראל ליהודים.
וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹא מָנָה יְהוֹשֻׁעַ אֶלָּא עֲיָירוֹת הָעוֹמְדוֹת עַל הַגְּבוּלִין.
הגמרא מלמדת אמירה קשורה. ורב יהודה אומר כי רב אומר: בספרו, יהושע מנה רק את הערים העומדות על הגבולות, אך לא את הערים שהיו בתוך נחלתו של כל שבט.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כֹּל שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה – חַיָּיב בְּמַעֲשֵׂר.
בנושא גבולות ארץ ישראל, רב יהודה אומר כי שמואל אומר: כל אזור שהקדוש ברוך הוא הראה למשה לפני מותו, כפי שנאמר: "ויראהו ה' את כל הארץ, את הגלעד... עד צוער" (דברים לד:א–ג), הוא בתוך גבולות ארץ ישראל, ולכן תבואה הגדלה שם חייבת במעשר.
לְאַפּוֹקֵי מַאי? לְאַפּוֹקֵי קֵינִי, קְנִיזִּי וְקַדְמוֹנִי. תַּנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נַפְתּוֹחָא, עַרְבָאָה וְשַׁלְמָאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַר שֵׂעִיר, עַמּוֹן וּמוֹאָב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַרְדִּיסָקִיס, אַסְיָא וְאַסְפַּמְיָא.
הגמרא שואלת: למעט איזה אזור? הגמרא משיבה: למעט את ארצות הקיני, קניזי והקדמוני, כפי שהבטיח אלוהים לאברהם בברית בין הבתרים: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת... את... הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני" (בראשית ט״ו:י״ח–י״ט). אזורים אלה אינם חייבים במעשר. מהם שלושת האזורים הללו? שנויה בברייתא שרבי מאיר אומר: הם נפטוחה, ערבאה ושלמאה. רבי יהודה אומר: הם הר שעיר, עמון ומואב. רבי שמעון אומר: הם ארדיסקיס, אסיה ואספמיה.
מַתְנִי׳ הָיוּ שְׁנַיִם מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלָהּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִים – מְשַׁלְּמִין לוֹ אֶת הַכֹּל. שְׁנַיִם בָּרִאשׁוֹנָה, שְׁנַיִם בַּשְּׁנִיָּה, וּשְׁנַיִם בַּשְּׁלִישִׁית –
משנה: אם היו שניים עדים המעידים לזכותו כי הוא, המחזיק בקרקע, עיבד והפיק רווח משדה במשך שלוש שנים, ולפיכך יש לו חזקת בעלות, ונמצאו עדים זוממים, שכן הוכח שלא היו נוכחים כדי להעיד על הדבר שעליו העידו, עליהם לשלם לבעלים האמיתי של השדה את מלוא שווי השדה שניסו, באמצעות עדותם, להוציא מרשותו, כפי שכתוב בתורה: "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו" (דברים יט:יט). אם שניים עדים מעידים שהוא עיבד והפיק רווח מן השדה בשנה הראשונה, ועוד שניים מעידים שהוא עיבד והפיק רווח ממנה בשנה השנייה, ועוד שניים מעידים שהוא עיבד והפיק רווח ממנה בשנה השלישית, וכולם נמצאו עדים זוממים,
תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.
למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.
טקסטים מסופקים על ידי Sefaria