בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן. כַּמָּה הָווּ לְהוּ – תְּרֵי אַלְפֵי וַחֲמֵשׁ מְאָה גַּרְמִידֵי; לְכׇל חַד כַּמָּה מָטֵי לֵיהּ – תַּמְנֵי מְאָה וּתְלָתִין וּתְלָתָא וְתִילְתָּא; אַכַּתִּי נְפִישִׁי לֵיהּ דְּעוּלָּא! לָא דָּק.
beit se’a למענם. כמה הוא שטח זה באמות? הוא 2,500 אמות מרובעות. וכמה שטח הוא זה לכל אחד מן העצים? הוא 833⅓. ועדיין, שיעורו של עולא גדול יותר מזה. הגמרא משיבה: עולא לא דקדק בדבר זה.
אֵימוֹר דְּאָמְרִינַן לָא דָּק – לְחוּמְרָא; לְקוּלָּא – לָא דָּק מִי אָמְרִינַן?!
הגמרא שואלת: אפשר לומר שאנו אומרים שחכם לא דקדק במידותיו כאשר פסיקתו מביאה לידי חומרה; אבל האם אנו אומרים שהוא לא דקדק אם מידותיו מביאות לידי קולא? לפי ההסבר הקודם, אולה פוטר את בעל האילן מביכורים אפילו במקרה שבו אילנו למעשה אינו יונק משדה חברו.
מִי סָבְרַתְּ בְּרִיבּוּעָא קָא אָמְרִינַן?! בְּעִיגּוּלָא קָא אָמְרִינַן!
הגמרא משיבה: האם אתה סבור שאנו אומרים שהשורשים מתפשטים למרחק כזה בריבוע, כלומר, שמודדים שש עשרה אמות לכל צד של האילן? לא כך; אנו אומרים זאת לגבי עיגול, כלומר, שהשורשים מתפשטים במעגל המקיף את האילן, שכן שטחו של עיגול קטן מזה של הריבוע החוסם אותו.
מִכְּדֵי כַּמָּה מְרוּבָּע יוֹתֵר עַל הָעִיגּוּל – רְבִיעַ; פָּשׁוּ לְהוּ שְׁבַע מְאָה וְשִׁתִּין וּתְמָנְיָא; אַכַּתִּי פָּשׁ לֵיהּ פַּלְגָא דְאַמְּתָא! הַיְינוּ דְּלָא דָּק – וּלְחוּמְרָא לָא דָּק.
הגמרא שואלת: כעת, בכמה גדול שטחו של ריבוע מן השטח של עיגול שקוטרו כאורך צלעו של אותו ריבוע? הוא גדול ברבע אחד משטח העיגול. אם כן, 768 אמות מרובעות, שהן שלושה רבעים של 1,024, נותרות לכל עץ, אך עדיין נותרת חצי אמה נוספת לפי חשבון המשנה. במילים אחרות, המדידה הייתה מדויקת יותר אילו היה נחשב שעץ יונק ממרחק של שש עשרה וחצי אמות מכל צד. הגמרא משיבה: זהו הטעם שאמרנו שעולא לא דייק, והוא לא דייק באופן המביא לידי חומרה, שכן מביאים ביכורים אפילו מעץ העומד במרחק של שש עשרה אמות בלבד מן הגבול, ולא 16½.
תָּא שְׁמַע: הַקּוֹנֶה אִילָן וְקַרְקָעוֹ – מֵבִיא וְקוֹרֵא. מַאי, לָאו כׇּל שֶׁהוּא? לֹא; שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה.
הגמרא מביאה ראיה נגד דעתו של עולא. בוא ושמע את המשנה הבאה (ביכורים א:יא): הקונה אילן וקרקעו מביא ביכורים וקורא עליהם את פסוקי התורה הנדרשים (דברים כו:ה–יא). מה, האם אין זה מתייחס למקרה שבו אדם קונה כלשהו מן הקרקע עם האילן? הגמרא דוחה טענה זו: לא; מדובר במקרה שבו אדם קונה שישה עשר אמות של קרקע סביב האילן.
תָּא שְׁמַע: קָנָה שְׁנֵי אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ – מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. הָא שְׁלֹשָׁה – מֵבִיא וְקוֹרֵא; מַאי, לָאו כׇּל שֶׁהוּא? לָא; הָכָא נָמֵי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה.
הגמרא מציעה: בוא ושמע הוכחה נוספת ממשנה אחרת (ביכורים א:ו): אם אדם קנה שני אילנות בתוך שדה של חברו, מביא ביכורים ואינו קורא את הפסוקים, מפני שהקרקע אינה שייכת לו. ניתן להסיק מכאן שאם קנה שלושה אילנות הרי הוא מביא ביכורים וקורא את הפסוקים. מה, האם אין זה מתייחס למקרה שבו אדם קונה כל שיעור שהוא של קרקע עם האילנות? הגמרא דוחה גם טענה זו: לא; גם כאן מדובר במקרה שבו הוא קונה שש עשרה אמות של קרקע סביב האילנות.
תָּא שְׁמַע, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: קַרְקַע כׇּל שֶׁהוּא – חַיָּיב בַּפֵּאָה וּבַבִּכּוּרִים, וְכוֹתְבִין עָלָיו פְּרוֹזְבּוּל,
הגמרא מציעה: בוא ושמע הוכחה ממשנה (פאה ג:ו). רבי עקיבא אומר: בעלים של קרקע כלשהי בגודל כלשהו חייב בפאה ובביכורים, ומלווה יכול לכתוב שטר המונע משנת השמיטה לבטל חוב שטרם נפרע [פרוזבול] על קרקע זו, כדי שהלוואות שנתן לא יתבטלו בסוף שנת השמיטה,
תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.
למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.
טקסטים מסופקים על ידי Sefaria