הדבר מסתדר היטב, כלומר, חשש זה אינו חל, לפי רב כהנא, המלמד בשם שמואל ששטר שתוכנו וחתימות עדיו כתובים שניהם על גבי מחק כשר; לשיטתו, הכול כשורה. רב הוא שאומר שמרווח שמולא בדיו בין חתימות העדים לבין אשרור בית הדין הוא קביל, ושמואל הוא שאומר ששטר הכתוב והחתום על גבי מחק הוא קביל. אבל לפי רב טביומי, המלמד אמירה אחרונה זו בשם רב, מה ניתן לומר? לשיטתו, רב אמר את שתי האמירות, וכאשר מצרפים אותן מתעורר קושי: את המרווח שמולא בדיו בין חתימות העדים לבין האשרור אפשר בקלות למחוק, ולכתוב על גבי המחק שטר חדש עם חתימות.

הגמרא משיבה: רב סבור כי בכל המקרים כגון זה, שבהם שטר וחתימות עדיו כתובים על גבי מחק ויש קיום בית דין על חלק מן הנייר שלא נמחק, בית הדין המאוחר מקיים את השטר לא על יסוד קיום בית הדין הקודם שעליו, אלא רק על יסוד חתימות העדים שעליו. לפיכך, זיוף שטר בדרך זו אינו אפשרי, שכן קיום בית הדין הקודם אינו מובא בחשבון, והעדים יעידו על מה שחתמו עליו.

הגמרא מביאה דעה נוספת: ורבי יוחנן אומר: הם לימדו בברייתא שפער של שורה אחת אינו פוסל את המסמך רק במקרה שבו הרווח הזה הוא בין חתימות העדים לבין נוסח המסמך. אבל אם הפער הוא בין חתימות העדים לבין אישור של בית דין למסמך, אזי רווח של אפילו שורה אחת הופך את המסמך לבלתי תקף.

הגמרא שואלת: מה שונה במקרה שבו יש רווח של שורה אחת בין חתימות העדים לבין אישור בית הדין, שאתה אומר שהוא אינו כשר? הגמרא משיבה: יש חשש ששמא מחזיק השטר ימחק את כל נוסח השטר בראש הדף ולאחר מכן יכתוב שטר חדש וקצר, כך שנוסחו וחתימות עדיו בשורה אחת. אישור בית הדין ייראה כמאמת את השטר החדש והמזויף. ורבי יוחנן סובר ששטר הבא לפני בית הדין כשנוסחו וחתימות עדיו מופיעים בשורה אחת כשר.

הגמרא מציעה: אם כן, אותה בעיה קיימת גם כאשר יש רווח של שורה אחת בין חתימות העדים לבין הטקסט: יש לחשוש שאולי הוא ימחק את כל נוסח השטר בראש הדף ואז יכתוב כל מה שירצה בשטר קצר בן שורה אחת. וחתימות העדים בשורה הבאה, שכבר נמצאות שם מן השטר הישן, עדיין יהיו חתומות שם, וייראה כאילו הן מעידות על אמיתותו של השטר החדש בן השורה האחת. הגמרא משיבה: רבי יוחנן סבור כי שטר שמובא לפני בית הדין כאשר הטקסט שלו בשורה אחת וחתימות עדיו מופיעות בשורה אחרת, כלומר, בשורה שלאחריה, אינו כשר.

הגמרא מציעה: ושמא יש לחשוש שאולי מחזיק השטר ימחוק את כל השטר, וישאיר רק את השורה הריקה ואת החתימות שלאחריה, והוא יכתוב שטר קצר שבו תוכנו וחתימות עדיו הם בשורה אחת, ולאחר מכן החתימות המקוריות שנותרו מן השטר המקורי, ויאמר: כך עשיתי כדי להרבות את מספר העדים, כדי לפרסם יותר את הדבר הכתוב בשטר. לפיכך השטר עדיין ניתן לזיוף.

הגמרא משיבה: רבי יוחנן סבור כי בכל המקרים כגון זה, שבהם שטר וחתימות עדיו כתובים בשורה אחת, ולאחריהם חתימות אחרות בשורות הבאות, בית הדין מקיים את השטר לא על סמך חתימות העדים שהן בתחתית, אלא על סמך חתימות העדים שהן למעלה, באותה שורה עם הטקסט. לכן, זיוף שטר בדרך זו הוא בלתי אפשרי. חתימות העדים הכוזבות יתגלו כאשר אותם עדים יעידו על מה שחתמו עליו.

§ לאחר שציטטה את דברי רב, הגמרא דנה בעניין עצמו. רב אומר: שטר שבא לפני בית הדין, שבו תוכנו וחתימות עדיו כתובים שניהם על גבי מחיקה, הרי הוא כשר.