אִיבַּעְיָא לְהוּ: שִׁיטָה וּמֶחֱצָה, מַאי? תָּא שְׁמַע: הִרְחִיק אֶת הָעֵדִים שְׁנֵי שִׁיטִין – פָּסוּל. הָא שִׁיטָה וּמֶחֱצָה – כָּשֵׁר.
הועלתה דילמה בפני החכמים: אם הושאר רווח של שורה וחצי ריק, מהי ההלכה? הגמרא מבקשת פתרון לדילמה. בוא ושמע מה שנאמר בברייתא שהובאה קודם לכן: אם מי שכותב שטר הרחיק את חתימות העדים שתי שורות מטקסט השטר, והותיר שתי שורות ריקות, השטר אינו כשר. ניתן להסיק: אבל אם יש רווח של שורה וחצי בלבד, השטר כשר.
אֵימָא סֵיפָא: שִׁיטָה אַחַת – כָּשֵׁר. שִׁיטָה אַחַת הוּא דְּכָשֵׁר, הָא שִׁיטָה וּמֶחֱצָה – פָּסוּל! אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ.
הגמרא דוחה ראיה זו: אמור את הסיפא של הברייתא: אם מי שכותב שטר הרחיק את חתימות העדים שורה אחת מטקסט השטר, השטר כשר. ניתן לדייק: רק כאשר יש רווח של שורה אחת השטר כשר, אבל אם יש רווח של שורה וחצי הוא אינו כשר. הגמרא אומרת: אלא, אין ללמוד מכאן כל דיוק מן הברייתא הזאת.
מַאי הָוֵי עֲלַהּ? תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: הִרְחִיק אֶת הָעֵדִים שְׁנֵי שִׁיטִין מִן הַכְּתָב – פָּסוּל. פָּחוֹת מִכָּאן – כָּשֵׁר.
איזו מסקנה הלכתית הושגה בעניין זה? בוא ושמע ראיה ממקור אחר, כפי שנלמד בברייתא (תוספתא 11:10): אם מי שכותב שטר הרחיק את חתימות העדים שתי שורות מן הכתב של השטר, השטר אינו כשר, אבל אם הרווח הוא פחות מכך, הוא כשר. ברור מן הברייתא שכל רווח הפחות משתי שורות מלאות אינו פוסל את השטר.
הָיוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה עֵדִים חֲתוּמִין עַל הַשְּׁטָר, וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל – תִּתְקַיֵּים עֵדוּת בַּשְּׁאָר.
הברייתא ממשיכה: אם היו ארבעה או חמישה עדים חתומים על המסמך, ואחד מהם נמצא קרוב לאחד מבעלי הדין שבמסמך, או שאחד מהם נמצא פסול מלהעיד בדרך אחרת, ניתן לקיים את העדות שבמסמך באמצעות האחרים.
מְסַיַּיע לֵיהּ לְחִזְקִיָּה, דְּאָמַר חִזְקִיָּה: מִלְּאָהוּ בִּקְרוֹבִים – כָּשֵׁר.
הגמרא מסיקה מסקנה נוספת מן הברייתא הזאת: דבר זה תומך בדעתו של חזקיה, שכן חזקיה אומר: אם אדם מילא את הרווח שבין השטר לבין החתימות בחתימות של קרובים, השטר כשר.
וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי אֲוִיר סוּכָּה פּוֹסֵל בִּשְׁלֹשָׁה, סְכָךְ פָּסוּל פּוֹסֵל בְּאַרְבָּעָה.
חזקיה המשיך: ואל תתפלא על כך, שכן מצב דומה מצוי לגבי הסכך של סוכה. חלל ריק בסכך של סוכה פוסל את הסוכה אם החלל נמשך על פני שלושה טפחים, ואילו חומרים פסולים לשימוש כסכך פוסלים את הסוכה רק אם החומר הפסול נמשך על פני ארבעה טפחים. אם הייתה בסוכה פרצה בסכך של שלושה טפחים, היא פסולה, אך אם ממלאים את הפרצה בחומר פסול הסוכה כשרה, שכן הוא פחות מארבעה טפחים. הדבר דומה למצב במסמך: אם יש רווח משמעותי בין הטקסט לבין החתימות, המסמך אינו כשר, אך אם הרווח מתמלא בחתימות של מי שפסולים לעדות, הוא כשר.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: שְׁנֵי שִׁיטִין שֶׁאָמְרוּ –
§ הועלתה קודם לכן דילמה בפני החכמים: בנוגע לרווח של שתי שורות ריקות בין הטקסט לבין החתימות, שלגביו אמרו החכמים שהוא פוסל את המסמך,