אֵימָא: כְּמִשָּׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם, וְעַד [שָׁעָה] שֶׁיָּצְאוּ.
הגמרא משיבה: אמור שהברייתא מתכוונת שמשך חייו של איוב נמשך זמן רב כמן הזמן שבו ישראל נכנסו למצרים ועד שיצאו, אך לא שהוא חי במהלך פרק הזמן המסוים ההוא.
מֵיתִיבִי: שִׁבְעָה נְבִיאִים נִתְנַבְּאוּ לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם – וְאֵלּוּ הֵן: בִּלְעָם וְאָבִיו וְאִיּוֹב, אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי וֶאֱלִיהוּא בֶן בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי! אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ, אֱלִיהוּא בֶן בַּרַכְאֵל – לָאו מִיִּשְׂרָאֵל הֲוָה? וְהָא כְּתִיב ״מִמִּשְׁפַּחַת רָם״!
הגמרא מעלה קושיה מברייתא אחרת נגד הסברה שאיוב היה יהודי: שבעה נביאים נתנבאו לאומות העולם, ואלו הם: בלעם ואביו בעור, ואיוב, אליפז התימני, ובלדד השוחי, וצופר הנעמתי, ואליהוא בן ברכאל הבוזי, ומכאן שאיוב לא היה יהודי. אמר לו: ולפי שיטתך שאיוב לא יכול היה להיות יהודי מפני שנתנבא לאומות העולם, וכי אליהוא בן ברכאל אינו יהודי? והלוא לא נאמר: "ממשפחת רם" (איוב לב:ב), כלומר אברהם?
אֶלָּא אִינַּבּוֹיֵ אִינַּבִּי לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם; הָכִי נָמֵי אִיּוֹב – אִינַּבּוֹיֵ אִינַּבִּי [לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם]. אַטּוּ כּוּלְּהוּ נְבִיאֵי מִי לָא אִינַּבּוֹ לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם? הָתָם – עִיקַּר נְבִיאוּתַיְיהוּ לְיִשְׂרָאֵל, הָכָא – עִיקַּר נְבִיאוּתַיְיהוּ לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם.
אלא, יש להסביר שאליהוא נכלל ברשימה זו משום שהתנבא לאומות העולם; וכך גם ניתן לקבוע שאף איוב נכלל ברשימה זו, אף על פי שהוא יהודי, משום שהתנבא לאומות העולם. הגמרא שואלת: והאם לא כל שאר הנביאים גם התנבאו לאומות העולם? אם כן, מדוע נזכרים רק שבעה אלה? הגמרא משיבה: שם, לגבי שאר הנביאים, עיקר נבואותיהם היו מופנות לישראל, ואילו כאן, לגבי שבעת הנביאים הללו, עיקר נבואותיהם היו מופנות לאומות העולם.
מֵיתִיבִי: חָסִיד הָיָה בְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם – וְאִיּוֹב שְׁמוֹ, וְלֹא בָּא לָעוֹלָם אֶלָּא כְּדֵי לְקַבֵּל שְׂכָרוֹ. הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו יִסּוּרִין – הִתְחִיל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף. כָּפַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, [כְּדֵי] לְטׇרְדוֹ מִן הָעוֹלָם הַבָּא!
הגמרא מעלה קושיה ממה שנלמד בברייתא אחרת: היה אדם חסיד מאומות העולם ושמו היה איוב, והוא בא לעולם רק כדי לקבל את שכרו. הקדוש ברוך הוא הביא עליו ייסורים, והוא החל לגדף ולקלל. הקדוש ברוך הוא כפל את שכרו בעולם הזה כדי לדחותו מן העולם הבא. ברייתא זו קובעת שאיוב לא היה יהודי, אלא גוי.
תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִיּוֹב בִּימֵי שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֵן אַתֶּם כֻּלְּכֶם חֲזִיתֶם, וְלָמָּה זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ״ – אֵיזֶה דּוֹר שֶׁכּוּלּוֹ הֶבֶל? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים.
הגמרא משיבה: השאלה אם איוב היה יהודי או לא היא מחלוקת בין תנאים, כפי שנשנה בברייתא בנוגע לתקופה שבה חי איוב: רבי אלעזר אומר: איוב חי בימי שפוט השופטים, כפי שנאמר בקשר לאיוב: "הן כלכם חזיתם; ולמה זה הבל תהבלו?" (איוב כז:יב). איזה דור היה כולו הבל? על כרחך תאמר שזה היה דור שפוט השופטים, כאשר העם שפט את השופטים, כפי שיוסבר מיד.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר: אִיּוֹב בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב בְּכׇל הָאָרֶץ״ – אֵיזֶהוּ דּוֹר שֶׁנִּתְבַּקְּשׁוּ בּוֹ נָשִׁים יָפוֹת? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. וְאֵימָא בִּימֵי דָּוִד, דִּכְתִיב: ״וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה״! הָתָם בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, הָכָא בְּכׇל הָאָרֶץ.
רבי יהושע בן קרחה אומר: איוב חי בימי אחשוורוש, שנאמר: "ובכל הארץ לא נמצאו נשים יפות כבנות איוב" (איוב מב:טו). באיזה דור ביקשו נשים יפות? על כורחך אתה אומר שזה היה דורו של אחשוורוש (אסתר, פרק ב). הגמרא שואלת: אבל למה שלא נאמר שהיה בימי דוד, שנאמר: "ויבקשו נערה יפה" (מלכים א א:ג)? הגמרא משיבה: שם, בימי דוד, חיפשו "בכל גבול ישראל" (מלכים א א:ג), ואילו כאן, בימי אחשוורוש, חיפשו בכל העולם, כפי שנאמר בדומה לכך לגבי בנות איוב.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אִיּוֹב בִּימֵי מַלְכוּת שְׁבָא הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם״. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אִיּוֹב בִּימֵי כַּשְׂדִּים הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אִיּוֹב בִּימֵי יַעֲקֹב הָיָה, וְדִינָה בַּת יַעֲקֹב נָשָׂא – כְּתִיב הָכָא: ״כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי״, וּכְתִיב הָתָם: ״כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל״. וְכוּלְּהוּ תַּנָּאֵי סְבִירָא לְהוּ דְּאִיּוֹב מִיִּשְׂרָאֵל הֲוָה, לְבַר מִיֵּשׁ אוֹמְרִים;
רבי נתן אומר: איוב חי בימי מלכות שבא, כפי שנאמר: "ושבא נפלה עליהם ותקחם" (איוב א׳:ט״ו). וחכמים אומרים: איוב חי בימי מלכות כשדים בימי נבוכדנצר, כפי שנאמר: "כשדים שמו שלושה ראשים" (איוב א׳:י״ז). ויש אומרים כי איוב חי בימי יעקב וכי נשא את דינה בת יעקב לאישה. כפי שנכתב כאן: "כדבר אחת הנבלות תדברי" (איוב ב׳:י׳), ונכתב שם במעשה דינה: "כי נבלה עשה בישראל" (בראשית ל״ד:ז׳). בכך מסתיים נוסח הברייתא. הגמרא מעירה: וכל התנאים הללו סבורים שאיוב היה יהודי, חוץ מן הדעה המובאת בלשון: ויש אומרים, שלפיה איוב חי בימי יעקב, ובוודאי לא היה אחד מבניו של יעקב.
דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מֵאוּמּוֹת הָעוֹלָם הֲוָה, בָּתַר דִּשְׁכֵיב מֹשֶׁה – מִי שָׁרְיָא שְׁכִינָה עַל אוּמּוֹת הָעוֹלָם? וְהָא אָמַר מָר: בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה שֶׁלֹּא תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל אוּמּוֹת הָעוֹלָם, וְנָתַן לוֹ – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ״.
ומה ההוכחה שכל התנאים הללו סבורים שאיוב היה יהודי? וכי יעלה על דעתך לומר שהוא בא מאומות העולם, יש קושי: לאחר שמת משה, האם שרתה השכינה עוד על אומות העולם? והרי אין הרב אומר: משה ביקש שלא תשרה השכינה שוב על אומות העולם, ובקשתו ניתנה לו, שנאמר: "ונפלינו אני ועמך, מכל העם אשר על פני האדמה" (שמות לג:טז), ונאמר שם שהקדוש ברוך הוא נענה לבקשתו.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דּוֹרוֹ שֶׁל אִיּוֹב שָׁטוּף בְּזִמָּה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֵן אַתֶּם כּוּלְּכֶם חֲזִיתֶם, וְלָמָּה זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ״, וּכְתִיב: ״שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ״. אֵימָא בִּנְבוּאָה, דִּכְתִיב: ״חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ״! אִם כֵּן, ״לָמָּה זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ״ לְמָה לִי?
רבי יוחנן אומר: דורו של איוב היה שטוף בזימה, שנאמר: "הן כלכם חזיתם; ולמה זה הבל תהבלו" (איוב כז:יב), וכתיב: "שובי שובי השולמית; שובי שובי ונחזה בך" (שיר השירים ז:א), שמלמד שהביטוי "חזיתם" מציין מבט של זימה. הגמרא שואלת: אבל אמור שהביטוי "אתם עצמכם חזיתם" משמעו נבואה, כמו שנאמר: "חזון ישעיהו בן אמוץ" (ישעיהו א:א). הגמרא משיבה: אם כן, למה לי המילים: "ולמה זה הבל תהבלו"? אלא, בהכרח שהכוונה היא להסתכלות אסורה של זימה.
וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי דִּכְתִיב: ״וַיְהִי בִּימֵי שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים״? דּוֹר שֶׁשּׁוֹפֵט אֶת שׁוֹפְטָיו; אוֹמֵר לוֹ: ״טוֹל קֵיסָם מִבֵּין עֵינֶיךָ״ – אוֹמֵר לוֹ: ״טוֹל קוֹרָה מִבֵּין עֵינֶיךָ״. אֹמֵר לוֹ: ״כַּסְפְּךָ הָיָה לְסִיגִים״ – אֹמֵר לוֹ: ״סׇבְאֲךָ מָהוּל בְּמַיִם״.
וְעוֹד, בְּנוֹגֵעַ לְאִמְרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בַּבָּרַיְיתָא שֶׁדּוֹר שְׁפִיטַת הַשּׁוֹפְטִים הָיָה דּוֹר שֶׁל הֶבֶל, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: מַה פֵּרוּשׁ זֶה שֶׁכָּתוּב: "וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשּׁוֹפְטִים" (רות א:א)? זֶה מוֹרֶה עַל דוֹר שֶׁשָּׁפַט אֶת שׁוֹפְטָיו. אִם שׁוֹפֵט הָיָה אוֹמֵר לְבַּעַל הַדִּין הָעוֹמֵד לְפָנָיו: הוֹצֵא אֶת הַקֵּיסָם מִבֵּין עֵינֶיךָ, כְּלוֹמַר הִפָּטֵר מֵעֲבֵרָה קַלָּה כָּלְשֶׁהִיא, בַּעַל הַדִּין הָיָה אוֹמֵר לוֹ: הוֹצֵא אֶת הַקּוֹרָה מִבֵּין עֵינֶיךָ, כְּלוֹמַר אַתָּה עָשִׂיתָ חֲטָאִים חֲמוּרִים הַרְבֵּה יוֹתֵר. אִם הַשּׁוֹפֵט הָיָה אוֹמֵר לוֹ: "כַּסְפְּךָ הָיָה לְסִיגִים" (ישעיהו א:כב), כְּלוֹמַר מַטְבְּעוֹתֶיךָ מְזוּיָּפוֹת, בַּעַל הַדִּין הָיָה אוֹמֵר לוֹ: "סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם" (ישעיהו א:כב), כְּלוֹמַר אַף אַתָּה עַצְמְךָ מוֹהֵל אֶת יֵינְךָ בַּמַּיִם וּמוֹכֵר אוֹתוֹ. מִשּׁוּם שֶׁאִישׁ לֹא הִתְנַהֵג כָּרָאוּי, הַשּׁוֹפְטִים לֹא יָכְלוּ לִשְׁפּוֹט.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כׇּל הָאוֹמֵר מַלְכַּת שְׁבָא אִשָּׁה הָיְתָה – אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה; מַאי ״מַלְכַּת שְׁבָא״? מַלְכוּתָא דִּשְׁבָא.
רבי שמואל בר נחמני אומר שרבי יונתן אומר: כל מי שאומר שמלכת שבא [malkat Sheva] שבאה לבקר את המלך שלמה (ראו מלכים א', פרק י') הייתה אישה אינו אלא טועה. מה פירוש malkat שבא? ממלכת [malkhuta] שבא, כפי שנזכר באיוב: "ושבא נפלה עליהם ותקחם" (איוב א:טו).
״וַיְהִי הַיּוֹם, וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל ה׳, וַיָּבֹא גַּם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם. וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל הַשָּׂטָן: מֵאַיִן תָּבֹא? וַיַּעַן הַשָּׂטָן וְגוֹ׳״ – אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שַׁטְתִּי בְּכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ, וְלֹא מָצָאתִי נֶאֱמָן כְּעַבְדְּךָ אַבְרָהָם – שֶׁאָמַרְתָּ לוֹ: ״קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאׇרְכָּהּ וּלְרׇחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה״, וַאֲפִילּוּ הָכִי, בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא מָצָא מָקוֹם לִקְבּוֹר אֶת שָׂרָה [עַד שֶׁקָּנָה בְּאַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף] – לֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתֶיךָ.
§ לאחר שהוזכר ספר איוב, הגמרא דנה בכמה עניינים הקשורים אליו. נאמר: "ויהי היום ויבואו בני האלוהים להתייצב על ה', ויבוא גם השטן בתוכם. ויאמר ה' אל השטן: מאין תבוא? ויען השטן" את ה', ויאמר: משוט בארץ ומהתהלך בה" (איוב א:ו–ז). השטן אמר לאלוהים: ריבונו של עולם, שוטטתי בכל העולם כולו ולא מצאתי אדם נאמן כעבדך אברהם, שאמרת לו: "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה; כי לך אתננה" (בראשית יג:יז). ואף על פי כן, כאשר לא מצא מקום לקבור את שרה עד שקנה מקום קבורה בארבע מאות שקל כסף, לא הרהר אחר מידותיך ולא התלונן על כך שלא קיימת את הבטחתך.
״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל הַשָּׂטָן: הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב, כִּי אֵין כָּמוֹהוּ בָּאָרֶץ וְגוֹ׳״ – אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גָּדוֹל הַנֶּאֱמָר בְּאִיּוֹב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּאַבְרָהָם; דְּאִילּוּ בְּאַבְרָהָם כְּתִיב: ״כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה״, וּבְאִיּוֹב כְּתִיב: ״אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים [וְסָר מֵרָע]״.
"ויאמר ה' אל השטן: השמת לבך אל עבדי איוב, כי אין כמוהו בארץ, איש תם וישר, ירא אלוהים וסר מרע?" (איוב א:ח). על כך אומר רבי יוחנן: מה שנאמר על איוב גדול ממה שנאמר על אברהם. שכן לגבי אברהם נאמר: "כי עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה" (בראשית כב:יב), ואילו לגבי איוב נאמר: "איש תם וישר, ירא אלוהים וסר מרע" (איוב א:ח).
מַאי ״וְסָר מֵרָע״? אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר שְׁמוּאֵל: אִיּוֹב וַותְּרָן בְּמָמוֹנוֹ הָיָה – מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, נוֹתֵן חֲצִי פְּרוּטָה לַחֶנְוָנִי; אִיּוֹב – וִיתְּרָהּ מִשֶּׁלּוֹ.
הגמרא מבהירה את משמעות הפסוק האמור: מה פירוש "וסר מרע"? רבי אבא בר שמואל אומר: איוב היה ותרן בממונו. כך הוא מנהגו של עולם, שאדם משלם לחנווני אפילו עבור חצי פרוטה של סחורה שקנה ממנו. אבל אם מישהו קנה דבר בעל ערך מועט כל כך מאיוב, הוא היה מוחל לו על חצי הפרוטה.
״וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת ה׳ וַיֹּאמַר: הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים?! הֲלֹא אַתָּה סַכְתָּ בַעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וְגוֹ׳״ – מַאי ״מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ״? אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: כׇּל הַנּוֹטֵל פְּרוּטָה מֵאִיּוֹב, מִתְבָּרֵךְ.
הגמרא ממשיכה להבהיר את הפסוקים הנוגעים לאיוב. "ויען השטן את ה', ויאמר: החינם ירא איוב אלוהים? הלא אתה שכת בעדו ובעד ביתו ובעַד כל אשר לו מסביב? מעשה ידיו ברכת, ומקנהו פרץ בארץ" (איוב א׳:ט׳–י׳). מה פירוש: "מעשה ידיו ברכת"? רבי שמואל בר רב יצחק אומר: כל מי שנטל פרוטה מאיוב היה מתברך. לא רק שמעשה ידיו של איוב עצמו התברך, אלא אף כל מי שקיבל ממנו דבר מה היה מתברך.
מַאי ״וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ״? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: מִקְנֵהוּ שֶׁל אִיּוֹב פָּרְצוּ גִּדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם; מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם – זְאֵבִים הוֹרְגִים הָעִזִּים, מִקְנֵהוּ שֶׁל אִיּוֹב – עִזִּים הוֹרְגִים אֶת הַזְּאֵבִים.
הגמרא ממשיכה בביאור פסוקים אלה. מה פירוש: "ומקנהו פרץ בארץ" (איוב א:י)? רבי יוסי בר חנינא אומר: מקנהו של איוב פרצו את סדרו של עולם. כך דרכו של עולם שזאבים הורגים עיזים, אך במקרה של מקנהו של איוב, העיזים הרגו את הזאבים.
״וְאוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךָ וְגַע בְּכׇל אֲשֶׁר לוֹ, אִם לֹא עַל פָּנֶיךָ יְבָרְכֶךָּ. וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל הַשָּׂטָן: הִנֵּה כׇל אֲשֶׁר לוֹ בְּיָדֶךָ, רַק אֵלָיו אַל תִּשְׁלַח יָדֶךָ וְגוֹ׳. וַיְהִי הַיּוֹם, וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים יַיִן בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכוֹר, וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב וַיֹּאמַר: הַבָּקָר הָיוּ חוֹרְשׁוֹת וְגוֹ׳״ – מַאי ״הַבָּקָר הָיוּ חוֹרְשׁוֹת, וְהָאֲתֹנוֹת רֹעוֹת עַל יְדֵיהֶם״? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְלַמֵּד שֶׁהִטְעִימוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאִיּוֹב
הגמרא ממשיכה לספר על אתגרו של השטן כלפי אלוהים: "ואולם שלח נא ידך, וגע בכל אשר לו, אם לא על פניך יברכך. ויאמר ה' אל השטן: הנה כל אשר לו בידך; רק אליו אל תשלח ידך. ויצא השטן מאת פני ה'" (איוב א:יא–יב). הכתובים מספרים מה אירע לאחר מכן: "ויהי היום ובניו ובנותיו אוכלים ושותים יין בבית אחיהם הבכור, ויבוא מלאך אל איוב ויאמר: הבקר היו חורשות, והאתונות רועות על ידיהם" (איוב א:יג–יד). הגמרא שואלת: מה פירוש: "הבקר היו חורשות והאתונות רועות על ידיהם"? אמר רבי יוחנן: מלמד שהקדוש ברוך הוא הטעים את איוב
תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.
למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.
טקסטים מסופקים על ידי Sefaria