אַגַּב חוּרְפֵּיהּ לָא עַיֵּין בָּהּ.
הגמרא משיבה: בשל חריפותו השכלית, הוא לא עיין במשנה בקפידה.
בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: אֲבִי הָאָב וְאָחִיו – כְּגוֹן אַבְרָהָם וְיַעֲקֹב בְּנִכְסֵי עֵשָׂו, אֵיזֶה מֵהֶן קוֹדֵם? אֲמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: הָאָב קוֹדֵם לְכׇל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ. וְרָמֵי בַּר חָמָא – יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ שֶׁלּוֹ, וְלֹא יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ שֶׁל בְּנוֹ.
רמי בר חמא העלה דילמה: בנוגע לטענתו של אביו של אבי המנוח ושל טענתו של אחיו של המנוח, כגון טענותיהם של אברהם ויעקב על נכסיו של עשו, שהיה נכדו של אברהם ואחיו של יעקב, מי מהם קודם לאחר ויורש את הנכסים? רבא אמר: בוא ושמע ראיה מן המשנה: אב קודם לכל צאצאיו, ולפיכך אברהם יירש, שכן יעקב היה מצאצאיו. הגמרא שואלת: ומדוע הייתה לרמי בר חמא דילמה; לכאורה, היה מודע לאמירת המשנה? הגמרא משיבה: רמי בר חמא הבין שהמשנה מלמדת שאב קודם רק לצאצאיו שלו הישירים, אך לא לצאצאי בנו.
הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּקָתָנֵי: זֶה הַכְּלָל, כׇּל הַקּוֹדֵם בַּנַּחֲלָה – יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ קוֹדְמִין; וְאִילּוּ אִיתֵיהּ לְיִצְחָק – יִצְחָק קוֹדֵם, הַשְׁתָּא נָמֵי דְּלֵיתֵיהּ יִצְחָק – יַעֲקֹב קוֹדֵם; שְׁמַע מִינַּהּ.
הגמרא מציינת כי כך גם, מסתבר להבין את המשנה באופן הזה, שכן היא מלמדת: זה הכלל: כל מי שקודם לאחר לעניין ירושה, צאצאיו קודמים גם הם לאחר. ואילו יצחק היה בחיים, יצחק היה קודם לאברהם ויורש את רכושו של עשו. כעת, גם כאשר יצחק איננו בחיים, יעקב צריך להקדים את אברהם, משום העיקרון שצאצאיו של מי שקודם לאחר לעניין ירושה קודמים גם הם לאחר. הגמרא מאשרת: הסֵק מִן הסעיף הזה של המשנה שאחיו של המת קודם לסב.
מַתְנִי׳ בְּנוֹת צְלָפְחָד נָטְלוּ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים בַּנַּחֲלָה: חֵלֶק אֲבִיהֶן – שֶׁהָיָה עִם יוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וְחֶלְקוֹ עִם אֶחָיו בְּנִכְסֵי חֵפֶר, וְשֶׁהָיָה בְּכוֹר נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים.
משנה:בנות צלפחד נטלו שלושה חלקים של קרקע בנחלה של ארץ ישראל: חלקו של אביהן שקיבל מפני שהיה מיוצאי מצרים; וחלקו שקיבל עם אחיו בנכסי חפר, אביהם; וחלק נוסף שקיבל מחפר מפני שהיה בכור, ובכור נוטל שני חלקים בירושה מאביו.
תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.
למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.
טקסטים מסופקים על ידי Sefaria