כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא חַיָּה קוֹפֶצֶת. וְלַעֲבֵיד חָרִיץ – וְלָא לַעֲבֵיד בֶּן חָרִיץ! אַיְּידֵי דְּרָוַוח, קָיְימָא בְּגַוֵּיהּ וְקָפְצָה. וְלַעֲבֵיד בֶּן חָרִיץ – וְלָא לַעֲבֵיד חָרִיץ! אַיְּידֵי דְּקַטִּין, קָיְימָא אַשִּׂפְתֵּיהּ וְקָפְצָה. וְכַמָּה בֵּין חָרִיץ לְבֶן חָרִיץ? טֶפַח.

יֵשׁ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין, וְיֵשׁ נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין; מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין; לֹא נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין.

וְאֵלּוּ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין: הָאָב אֶת הַבָּנִים, וְהַבָּנִים אֶת הָאָב, וְהָאַחִין מִן הָאָב – נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין. הָאִישׁ אֶת אִמּוֹ, וְהָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וּבְנֵי אֲחָיוֹת – נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. הָאִשָּׁה אֶת בָּנֶיהָ, וְהָאִשָּׁה אֶת בַּעְלָהּ, וַאֲחֵי הָאֵם – מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין. וְהָאַחִין מִן הָאֵם – לֹא נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין.

גְּמָ׳ מַאי שְׁנָא דְּקָתָנֵי ״הָאָב אֶת הַבָּנִים״ בְּרֵישָׁא? לִיתְנֵי ״הַבָּנִים אֶת הָאָב״ בְּרֵישָׁא – חֲדָא, דְּאַתְחוֹלֵי בְּפוּרְעֲנוּתָא לָא מַתְחֲלִינַן;