וְרׇחְבָּן שִׁשָּׁה.
ורוחבם הוא שישה טפחים.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עוֹשֶׂה תּוֹכָהּ שֶׁל מְעָרָה שֵׁשׁ אַמּוֹת עַל שְׁמוֹנֶה, וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר כּוּךְ – אַרְבָּעָה מִכָּאן, וְאַרְבָּעָה מִכָּאן, וּשְׁלֹשָׁה מִכְּנֶגְדָּן, וְאֶחָד מִימִין הַפֶּתַח, וְאֶחָד מִן הַשְּׂמֹאל.
רבי שמעון אומר: יבנה את פנים כל חדר הקבורה ברוחב שישה אמות ובאורך שמונה אמות, ויפתח אל תוך החדר, בחציבה בקירותיו, שלושה עשר כוכי קבורה. ארבעה כוכים ייפתחו מן הקיר כאן, לאורך החדר, וארבעה משם, לאורך הצד האחר, ושלושה כוכים מן הקיר שמול הפתח, ואחד מימין לפתח ועוד אחד משמאלו.
וְעוֹשֶׂה חָצֵר עַל פִּי הַמְּעָרָה שֵׁשׁ עַל שֵׁשׁ, כִּמְלֹא הַמִּטָּה וְקוֹבְרֶיהָ.
המשנה מתארת את המבנה הכללי של הקטקומבה: והוא חייב לעצב חצר בפתח חדר הקבורה, שתהיה שש אמות על שש אמות, דבר שהוא כשיעור האורך המשולב של האלונקה של המת ושל הקוברים אותו, כדי להבטיח מקום מספיק לקיום הקבורה.
וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁתֵּי מְעָרוֹת – אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַרְבַּע לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ.
והוא צריך לפתוח שני חדרי קבורה אל החצר, אחד מכאן ואחד מכאן, כלומר, משני צדדיה המנוגדים של החצר. רבי שמעון אומר: עליו לפתוח ארבעה חדרי קבורה, אחד בכל אחד מארבעת צדדיה של החצר.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַכֹּל לְפִי הַסֶּלַע.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: הכול תלוי בטיב הסלע. אם הסלע קשה וחזק, הוא יוכל להכיל יותר כוכים, שיהיו צפופים יותר זה לזה, עם פחות סלע ביניהם. אם הסלע רך יותר, יש ליצור פחות כוכים ובריווח גדול יותר ביניהם.
גְּמָ׳ הָנֵי תְּרֵי לְהֵיכָא שָׁדֵי לְהוּ? אִי לְבָרַאי – הָא קָמִיתַּדְשִׁי לְהוּ! וְתוּ, הָא תְּנַן: חֲצַר הַקֶּבֶר, הָעוֹמֵד בְּתוֹכוֹ – טָהוֹר!
גמרא: בתיאורו של רבי שמעון על חדר קבורה, הוא קובע שיש לפתוח שני כוכים, אחד מימין לפתח ואחד משמאל. הגמרא שואלת: שני אלה הכוכים, לאיזה כיוון הוא קובע אותם? אם הם פונים כלפי החוץ של החדר, כלומר מתחת לרצפת החצר, האם לא אנשים ידרכו על יהם כאשר ייכנסו לחצר, והרי זה אינו ראוי? ועוד, האם לא למדנו במשנה (אהלות טו:ח): לגבי חצר של מערת קבורה, העומד בתוכה הוא טהור מבחינה טקסית מפני שניתן להניח שלא עמד מעל מת? ברור שאין לחפור את הכוכים הללו מתחת לחצר.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: דְּעָבֵיד לְהוּ כְּמִין נֶגֶר.
רבי יוסי, בנו של רבי חנינא, אמר: הוא עושה את שני הנקבים הללו בצד הפתח, במאונך, כמו בריח דלת.
וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
הגמרא מקשה על הסבר זה: אבל האם רבי יוחנן לא אומר בנוגע לקבורת אנשים במצב אנכי:
תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.
למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.
טקסטים מסופקים על ידי Sefaria