Drashot AI Logo
בָּא חָרִים וְנָטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵירָיו שֵׁשׁ, וְכֵן פַּשְׁחוּר וְכֵן אִימֵּר. הִתְקִינוּ נְבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם שֶׁאֲפִילּוּ יְהוֹיָרִיב רֹאשׁ מִשְׁמָרוֹת עוֹלֶה — לֹא יִדָּחֶה יְדַעְיָה מִמְּקוֹמוֹ, אֶלָּא יְדַעְיָה עִיקָּר וִיהוֹיָרִיב טָפֵל לוֹ, אֶלָּא אַשְּׁאָרָא.
חרים בא וגם משך את חלקו ואת גורלם של חמש משמרות נוספות, ובסך הכול שש. וכן פשחור, וכן אימר. הנביאים שביניהם התנו שאפילו אם צאצאי יהויריב, אשר במקור עמד בראש משמרות הכהונה, יעלו לארץ ישראל, ידעיה לא יורד ממקומו כראשון המשמרות. אלא, משמר ידעיה ישמור על קדימותו, ויהויריב יהיה טפל לו. הגמרא מסכמת: אלא, כאשר הברייתא משווה את הפרטים הנוגעים לחורבן שני המקדשים, היא מתייחסת לפרטים אחרים, כלומר, ששניהם חרבו בתשעה באב וביום ראשון, אך אין היא משווה אותם בכל הפרטים.
רַב אָשֵׁי אָמַר: הָנָךְ שֵׁית שְׁנֵי עַד דְּסָלֵיק עֶזְרָא וּמְקַדֵּישׁ לָא קָא חָשֵׁיב לְהוּ,
הגמרא מביאה תשובה שלישית לשאלתה כיצד יכולה הברייתא לטעון שבית המקדש השני חרב בשנה שלאחר שנת שמיטה, כאשר חישוב מספר השנים שעמד מצביע על כך שחרב בשנת שמיטה. רב אשי אמר: אותן שש שנים מן הזמן שבו נבנה בית המקדש השני ועד שעלה עזרא לארץ ישראל וקידש את הארץ אינן נמנות, שכן מחזור השמיטה לא היה נוהג באותה תקופה. לפיכך, בית המקדש השני חרב בשנה שלאחר שנת שמיטה.
דִּכְתִיב: ״בֵּאדַיִן בְּטֵלַת עֲבִידַת בֵּית אֱלָהָא דִּי בִּירוּשְׁלֶם״, וּכְתִיב: ״וְשֵׁיצִיא בַּיְתָא דְּנָא עַד יוֹם תְּלָתָא לִירַח אֲדָר דְּהִיא שְׁנַת שֵׁית לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא״.
ידוע שעזרא עלה לארץ ישראל שש שנים לאחר תחילת בניית בית המקדש השני, כפי שנכתב: "אז בטלה מלאכת בית האלוהים אשר בירושלים; והיא בטלה עד שנת שתיים למלכות דריוש מלך פרס" (עזרא ד:כד). מכאן מוכח שבניית המקדש החלה בשנת שתיים למלכות דריוש. ונכתב: "ושיציא ביתא דנה עד יום תלתה לירח אדר די היא שנת שת למלכות דריוש מלכא" (עזרא ו:טו), שהייתה השנה החמישית מאז שהחלו לבנות.
וְתָנָא: בְּאוֹתוֹ זְמַן לְשָׁנָה הַבָּאָה עָלָה עֶזְרָא וְגָלוּתוֹ עִמּוֹ, דִּכְתִיב: ״וַיָּבֹא יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לַמֶּלֶךְ״.
וגם החכמים לימדו בברייתא: באותו זמן עצמו בשנה שלאחר מכן עלה עזרא מבבל יחד עם חבורת הגולים שלו, כפי שנאמר: "ויבוא ירושלים בחודש החמישי, היא שנת השביעית למלך" (עזרא ז:ח). בהתאם לכך, עזרא הגיע לארץ ישראל שש שנים לאחר תחילת בניית המקדש. באותו זמן החל מניין מחזורי השמיטה והיובל. המניין נמשך 414 שנים עד חורבן המקדש, ומשמעות הדבר היא שהמקדש חרב בשנת שמיטה.
גּוּפָא: שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹבֵלוֹת מָנוּ יִשְׂרָאֵל מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ וְעַד שֶׁיָּצְאוּ, וְאִי אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר מִשֶּׁנִּכְנְסוּ מָנוּ, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר מִשֶּׁנִּכְנְסוּ מָנוּ, נִמְצָא בַּיִת חָרֵב בִּתְחִלַּת יוֹבֵל, וְאִי אַתָּה מוֹצֵא ״בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר״ וְכוּ׳.
§ הגמרא דנה בעניין עצמו שנלמד בברייתא שהובאה קודם לכן (יב ע"ב): עם ישראל מנה שבעה עשר יובלות משעה שנכנסו לארץ ישראל עד שיצאו כאשר בית המקדש חרב. ואי אפשר לומר שמנו משעה שנכנסו, שכן אם תאמר שמנו משעה שנכנסו, יוצא שבית המקדש חרב בתחילת מחזור היובל, ואין אתה מוצא ששנת היובל הייתה "בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר" (יחזקאל מ:א). אלא, הפחת להם את שבע השנים שבהן כבשו את ארץ ישראל ואת שבע השנים שבהן חילקו את ארץ ישראל, שכן מחזור היובל הראשון החל לאחר שעם ישראל כבש וחילק את ארץ ישראל.
שֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ מְנָלַן? דְּקָאָמַר כָּלֵב: ״בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה [אָנֹכִי] בִּשְׁלוֹחַ אוֹתִי מֹשֶׁה עֶבֶד ה׳ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ, וְעַתָּה אָנֹכִי הַיּוֹם בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים״.
הגמרא שואלת: מנין לנו שנמשכו שבע שנים שבהן עם ישראל כבש את ארץ ישראל? הגמרא משיבה: כפי שאמר כלב ליהושע, כאשר הגיע הזמן לחלק את ארץ ישראל בסיומו של חלק מן הכיבוש: "בן ארבעים שנה אנכי בשלוח משה עבד ה' אותי מקדש ברנע לרגל את הארץ... ועתה, הנה, בן חמש ושמונים שנה אנכי היום" (יהושע יד:ז, י).
וְאָמַר מָר: שָׁנָה רִאשׁוֹנָה עָשָׂה מֹשֶׁה מִשְׁכָּן, שְׁנִיָּה הוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְשָׁלַח מְרַגְּלִים, כִּי עֲבוּר יַרְדֵּן כָּלֵב בַּר כַּמָּה הָוֵי? בַּר תְּמָנַן נְכֵי תַּרְתֵּין, כִּי קָא מְפַלֵּיג נַחֲלוֹת קָאָמַר: ״בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה אָנֹכִי״, אִישְׁתְּכַח דְּשֶׁבַע כִּיבְּשׁוּ.
והאדון אומר בברייתא: במהלך השנה הראשונה לאחר היציאה, משה הקים את המשכן; במהלך השנה השנייה, המשכן הועמד ומשה שלח את המרגלים. לפיכך, בן כמה היה כלב כאשר עם ישראל עבר את הירדן? הוא היה בן שמונים פחות שתיים, כלומר בן שבעים ושמונה שנים. כאשר יהושע חילק את ארץ ישראל לנחלות, כלב אמר לו: אני בן שמונים וחמש שנה. נמצא אפוא שהם כבשו את הארץ במשך שבע שנים.
וְשֶׁבַע שֶׁחִילְּקוּ מְנָלַן? אִיבָּעֵית אֵימָא: מִדְּשֶׁבַע כִּיבְּשׁוּ שֶׁבַע חִילְּקוּ, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִדְּלָא מַשְׁכַּחַתְּ לְהוּ ״אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר״.
הגמרא שואלת: ומנין לנו שהיו שבע שנים שבהן עם ישראל חילק את ארץ ישראל לנחלות אבות? הגמרא משיבה: אם תרצה, אמור שמן העובדה שכבשו את הארץ במשך שבע שנים, מסתבר שחילקו את הארץ במשך שבע שנים. ואם תרצה, אמור במקום זאת: ניתן ללמוד זאת מן העובדה שאינך מוצא ש"בשנה הארבע עשרה אחרי אשר הוכתה העיר" (יחזקאל מ:א) הייתה שנת יובל (ראה יב ע"א) אלא אם כן עם ישראל חילק את ארץ ישראל במשך שבע שנים.
מַתְנִי׳ אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁשָּׁה טְלָאִים הַמְבוּקָּרִין בְּלִשְׁכַּת הַטְּלָאִים, כְּדֵי לַשַּׁבָּת וּלְיָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּמוֹסִיפִין עַד עוֹלָם. אֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת, מִתִּשְׁעָה כִּנּוֹרוֹת, וּמוֹסִיפִין עַד עוֹלָם, וְהַצִּלְצָל לְבַד.
משנה: מחזיקים לא פחות משישה כבשים שנבדקו מליקויים בלשכת הטלאים, והם מספיקים עבור קרבנות השבת ועבור שני ימי החג של ראש השנה העשויים לחול בסמוך לה. ומותר להוסיף כבשים בדוקים עד אין קץ. מנגנים לא פחות משתי חצוצרות ולא פחות מתשעה כינורות במקדש, ומותר להוסיף עד אין קץ. והצלצל היה מנוגן לבדו, ואין מוסיפים עליו.
גְּמָ׳ תְּמִידִין וּמוּסָפִין טוּבָא הֲווֹ!
גמרא: הגמרא מניחה שהמשנה מתכוונת שחייבים להיות לפחות שישה כבשים מבוקרים בלשכת הטלאים, כדי שאם ראש השנה חל ביומיים הסמוכים לשבת, יהיו די כבשים זמינים לכל הקרבנות הציבוריים המוקרבים בימים הללו. לכן הגמרא מקשה: אבל יש יותר משישה כבשים הנדרשים עבור קרבנות התמיד והמוספים של שבת וראש השנה הסמוכים זה לזה, שכן יום אחד של ראש השנה לבדו מצריך שישה עשר כבשים.
תַּנָּא בְּעָלְמָא קָאֵי, וְאַתְּמִידִין לְחוֹדֵיהּ קָאֵי, וּמַאי ״כְּדֵי לַשַּׁבָּת וּלְיָמִים טוֹבִים״ — סִימָנָא בְּעָלְמָא, וְהָכִי קָאָמַר: אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁשָּׁה טְלָאִים
הגמרא מסבירה: התנא מתייחס למדיניות הכללית לכל השנה, והוא מתייחס רק למספר הכבשים הנחוץ עבור הקורבנות התמידיים המוקרבים במהלך שלושה ימים רגילים. ומה משמעות הביטוי: מספיק לשבת ולשני ימי החג של ראש השנה? זהו רק סימן לזיכרון, וזה מה שהוא אומר: אדם מחזיק לא פחות משישה כבשים

תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.

למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.

טקסטים מסופקים על ידי Sefaria