חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּיבּוּם עַד סוֹף הָעוֹלָם.
החוק בתורה המחייב אדם שאחיו מת ללא ילדים [יבם] לשאת את אלמנת אחיו [יבמה] או לשחררה מזיקת הייבום באמצעות מעשה החליצה, חל רק כאשר מותר לאלמנה להינשא לאחיו שנותר בחיים. אולם, במקרים שבהם היבמה אסורה על היבם בשל מעמדה כקרובת משפחה, מצוות הייבום אינה חלה, והיא פטורה הן מן הייבום והן מן החליצה.
עוד לימדו חכמים שפטורה של יבמה מן הייבום פוטרת גם את צרתה. כלומר, אם לאח המת היו שתי נשים, שכל אחת מהן היא כביכול צרת חברתה, ורק אחת מן הנשים היא קרובת משפחה של האח החי, אזי גם הצרה פטורה הן מן הייבום והן מן החליצה. יתר על כן, אם אותה צרה עצמה נכנסה לייבום עם אח אחר של המת, כזה שאינה אסורה עליו, ולאחר מכן גם אח שלישי זה מת ללא ילדים, כך שחובת הייבום שבה וחלה על האח השני, לא רק שהצרה האסורה פטורה מן הייבום ומן החליצה, אלא שגם צרותיה החדשות מן הנישואין השניים פטורות.
כלומר, כל אישה אחרת של האח השלישי פטורה ממצוות הייבום, שכן היא צרתה של אותה צרה ראשונה, שנפטרה מן הייבום לאחר מות בעלה הראשון בשל פטור צרתה המקורית. אותו עיקרון חל גם אם אותה צרה שנייה נכנסת לאחר מכן לייבום עם אח מותר אחר, וכן הלאה. לסיכום, כל אלמנה הפטורה מלהינשא ליבמה בשל מעמדה כצרת ערווה נחשבת כערווה בעצמה, ולפיכך פטורה הן מן החליצה והן מן הייבום, ואף גורמת לפטור לצרות עתידיות גם כן.
משנה: המשנה מתארת מקרים שונים המפעילים את העקרונות שלעיל. חמש עשרה קטגוריות של נשים הן קשרי משפחה האסורים משום גילוי עריות, ולפיכך נשים אלו פוטרות את צרותיהן ואת צרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום לעולם, כלומר, הן פוטרות גם צרות של צרות של צרות, וכן הלאה.
וְאֵלּוּ הֵן: בִּתּוֹ, וּבַת בִּתּוֹ, וּבַת בְּנוֹ, בַּת אִשְׁתּוֹ,
ואלו הנשים הן: בתו של היבם, כלומר, האח המת נשא את בת אחיו, ומשמעות הדבר היא שכאשר מת בלא ילדים, בתו של אחיו עצמו באה לפני אביה לייבום, ולכן היא פטורה. וכן הדין אם אלמנת האח המת היא בתה של בתו של היבם, או אם היא בת בנו, או בתה של אשתו.
וּבַת בְּנָהּ, וּבַת בִּתָּהּ, חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חָמִיו,
וכן, אם היבמה היא בתו של בנו של אשת היבם, או בתה של בת אשתו, או אם היא חמותו של היבם, או אם חמותו, או אם אֵם חמיו, הרי היא פטורה מן החליצה ומן הייבום.
אֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ, וַאֲחוֹת אִמּוֹ, וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וְאֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ,
המשנה ממשיכה ברשימת הקרובות. אם היבמה היא אחות למחצה מן האם של היבם, או אם היא אחות אמו, או אחות אשתו, הרי היא פטורה הן מחליצה והן מייבום. או אם הייתה אשת אחיו למחצה מן האם, ולאחר שאח זה מת או גירש את אשתו, היא נישאה לאח אחר מאחי אביו, שלא היה קרוב שלה, ואח זה מת, הרי היא פטורה. במקרה זה, החובה להיכנס לייבום הייתה אמורה לחול על האח שנותר בחיים, אך מאחר שהייתה קודם לכן אשת אחיו מן האם, היא פטורה.