מַתְנִי׳ בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ: בֵּית אַבְטִינָס, בֵּית הַנִּיצוֹץ, בֵּית הַמּוֹקֵד. בְּבֵית אַבְטִינָס וּבְבֵית הַנִּיצוֹץ הָיוּ עֲלִיּוֹת, הָרוֹבִים שׁוֹמְרִים שָׁם.
משנה:הכוהנים היו שומרים בשלושה מקומות במקדש בעזרה, לכבוד המקדש, כשומרים בחצרות המלך: בלשכת אבטינס, שהיא הלשכה שבה הכינו את הקטורת, ובשני צדי החלק הצפוני של העזרה: בלשכת הניצוץ, שבה הייתה אש קטנה תמידית, שממנה היו מדליקים את אש המזבח אם כבתה; ובלשכת בית המוקד, שבה הייתה גם אש, שלידה היו הכוהנים מתחממים כשהיה קר. בלשכת אבטינס ובלשכת הניצוץ היו עליות, והכוהנים הצעירים, שעדיין לא היו ראויים לעבוד במקדש, היו שומרים שם.
בֵּית הַמּוֹקֵד כִּיפָּה, וּבַיִת הַגָּדוֹל הָיָה, מוּקָּף רוֹבְדִין שֶׁל אֶבֶן. זִקְנֵי בֵּית אָב יְשֵׁנִים שָׁם וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם.
בלשכת בית המוקד, לא הייתה קומה עליונה, שכן תקרתה הייתה עגולה כמו כיפה. וזה היה אולם גדול, מוקף בשורות של אבן שבלטו מן הקירות ושימשו כספסלים. זקני בית האב הכוהני המשפחה שהייתה עתידה לשרת במקדש למחרת היו ישנים שם, ומפתחות העזרה של המקדש היו ברשותם.
פִּרְחֵי כְהוּנָּה אִישׁ כִּסְתּוֹ בָּאָרֶץ. לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ, אֶלָּא הָיוּ פּוֹשְׁטִין וּמַנִּיחִין אוֹתָן תַּחַת רָאשֵׁיהֶם, וּמִתְכַּסִּין בִּכְסוּת עַצְמָן. אֵירַע קֶרִי לְאֶחָד מֵהֶן – יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ
הצעירים מבני הכהונה, שהיו מבוגרים דיים לשרת במקדש, היו גם ישנים בלשכת בית המוקד. הם לא היו ישנים על ספסלים, אלא כל אחד מן הכוהנים היה ישן כשבגדו מונח על הארץ. יתר על כן, הם לא היו ישנים כשהם לבושים בבגדי הקודש; אלא היו מסירים אותם ומקפלים אותם. ואז הם היו מניחים את בגדיהם על הרצפה מתחת לראשיהם, ומתכסים בבגדיהם החולין שלהם. אם אירע קרי לאחד מן הכוהנים, דבר שטימא אותו ופוסל אותו מן העבודה, הוא היה יוצא מלשכת בית המוקד, והוא היה הולך